מפתיע

הסבא שרצה להגן על נכדו...
הסבא שרצה להגן על נכדו...
השטן ישב בשערי הגיהינום כשרפי בן ה-80 פתאום הופיע לפניו מבולבל ואבוד. "הייתי איש טוב כל חיי!", הוא אמר בטון מיואש והשטן כמובן לא הופתע מדבריו, הוא הרי רגיל לשמוע את המשפט הזה מכל אדם שהוא פוגש, לכן הוא ביקש מרפי להסביר איך הוא מת, ואולי הם יגלו את התשובה יחדיו. "ובכן, מאז שהראייה שלי החלה להידרדר אני נפגש פחות עם הנכד הבכור שלי, לכן החלטתי לעשות עימו יום כיף, הלכנו ביחד לפארק ואז פתאום ראיתי משהו זז ישר לעברו והבנתי שזה עכבר ענקי! עכשיו, כאילו שזה לא מספיק מפחיד ומבהיל, אין לדעת איפה הוא היה קודם ואילו מחלות הוא מעביר. לא רציתי שהוא ינשוך את הנכד שלי, בטח לא כשאני שומר עליו!". "אז מה עשית?", שאל השטן בעודו מוציא משום מקום קופסת פופקורן ומתחיל לאכול כאילו שהוא צופה בסרט מתח. רפי ענה: "אתה לא מבין כמה ענק היה העכבר הזה! אז התחלתי להלום חזק בראשו בעזרת מקל ההליכה שלי. נכון שאני כבר לא ממש רואה טוב, אבל אני ממש כיסחתי לו את הצורה! הנכד שלי וכל הילדים שהיו בסביבה התחילו לצרוח ולבכות בטירוף – אתה הרי יודע איך הם כשהורגים לידם בעל חיים, אבל הייתי חייב להמשיך כדי לוודא שהעכבר לא יחזור עם החברים שלו!". "אז הרגת אותו?", שאל השטן המסוקרן. "ודאי!", השיב רפי והמשיך, "וכעבור רגע הלב שלי הפסיק לפעום, כנראה שחטפתי התקף לב והנה אני כאן". השטן גירד בראשו ואמר שמשהו לא מסתדר לו בסיפור כי נראה שהסב נהג בתום לב ומכוונה טובה, לכן הוא התקשר למלאך האחראי בגן עדן כדי לברר מה עושים. שניהם ניסו להבין מה קרה ואיך נוצר הבלבול, ואז השטן כיסה לפתע את פומית הטלפון ופנה לרפי, "אני חושב שהבנתי מה קרה, תגיד רגע, איפה כל הסיפור הזה קרה?". רפי גירד לרגע את הראש וענה: "אה, זה קרה בדיסנילנד".
הרופא הזה מסר חדשות מפתיעות מאוד!
הרופא הזה מסר חדשות מפתיעות מאוד!
אישה אחת הלכה לחדר מיון בבית חולים גדול במרכז הארץ בעקבות בעיה שנמשכה מספר שבועות. לאחר שעות של המתנה, היא התבקשה להיכנס לבדיקה בחדר מספר 6, שם ציפה לה רופא צעיר בשם ד"ר לוין. כעבור כמה דקות של בדיקות שונות, הסתכלויות, אורות בעיניים וטפיחות על הבטן, הוא הושיב אותה ואמר לה בפנים רציניות: "תראי גברת, לפי מה שאני רואה כאן ומבין מהבדיקות שערכתי, אין לך שום בעיה – את פשוט בהריון!" באותו רגע יצאה הגברת ההמומה מהחדר בסערה והתחילה להלך במסדרון המחלקה הנה והנה, בעודה זועפת וצועקת בזעם. ד"ר דהן, רופא מבוגר וותיק שמעולם לא שמע מהומה שכזו בבית החולים, החליט לצאת ממשרדו ולראות מה קרה. הוא ניגש אל הגברת הזועמת ושאל אותה מה בדיוק הבעיה; לאחר שהוא האזין לסיפורה, הוא הרגיע אותה וביקש ממנה להמתין כמה דקות במשרדו. בינתיים הוא צעד במסדרון אל עבר חדרו של ד"ר לוין. הוא נכנס למשרד, סגר אחריו את הדלת ושאל את הרופא הצעיר בכעס: "מה לעזאזל עובר עליך?!". ד"ר לוין הסתכל עליו בפליאה ולא באמת הבין במה מדובר, לכן הרופא הוותיק המשיך: "נכנסת אליך למשרד אישה בת 80 עם בעיה חמורה, מספרת לך שיש לה שני ילדים גדולים ו-3 נכדים, ואתה אומר לה שהיא בהריון?!" בזמן שהרופא הוותיק המשיך לנזוף בו, ד"ר לוין הסתכל שוב על הטופס הרפואי שלה, ואז הוא הרים את המבט, קטע אותו ואמר: "לפני שאתה ממשיך, ד"ר דהן, אני יכול לשאול אותך משהו?" "כן, ד"ר לוין?" "היא עדיין משהקת?"
הגבר עם השאלה החצופה
הגבר עם השאלה החצופה
אישה אחת הכינה אוכל בביתה בוקר אחד, כשלפתע שמעה דפיקה בדלת. היא ניגשה לפתוח את הדלת, ומולה עמד איש בחליפה ששאל אותה במבטא כבד: "שלום לך גברתי, שאלה לי אליך: האם יש לך ואגינה?" עקרת הבית מיד טרקה את הדלת בפניו של האיש גס הרוח וחזרה לעיסוקיה מבלי להטריד את עצמה יותר מדי במחשבה על אותו סוטה. עם זאת, ביום שלמחרת קרה בדיוק אותו הדבר – היא שמעה דפיקה בדלת, פתחה, ראתה את אותו האיש שאמר לה: "שוב שלום לך גברתי, שאלה לי אליך: האם יש לך ואגינה?" שוב האישה טרקה את הדלת בפרצוף של אותו סוטה, אלא שהפעם החליטה שהיא לא תעביר זאת בשתיקה ותספר לבעלה על מה שקורה בימים האחרונים כשהוא אינו בבית. בערב היא סיפרה לבעלה על אותו איש, והוא אמר לה: "אל תדאגי מתוקה שלי. מחר אני אקח יום חופש ואשאר בבית למקרה שהוא יחזור". ביום שלמחרת שוב נשמעה דפיקה בדלת, ומיד הבעל לחש לאשתו "אני אעמוד מאחורי הדלת ואקשיב לשיחה שלכם. כשהוא ישאל אותך את השאלה שלו, אני רוצה שתגידי כן". האישה הנהנה וניגשה לפתוח את הדלת. היא לא הופתעה לגלות את אותו גבר עומד מולה, והוא אמר לה שוב: "שלום לך גברתי, שאלה לי אליך: האם יש לך ואגינה?" האישה ענתה: "כן, יש לי". הגבר הגיב בחזרה: "יופי, עכשיו אולי תגידי את זה גם לבעלך כדי שיעזוב את הוואגינה של אשתי ויתחיל להשתמש בשלך?"
טורניר הכדורגל של ממלכת החיות
טורניר הכדורגל של ממלכת החיות
מקור תמונה: Tambako The Jaguar
תושבי ממלכת החיות החליטו לקיים טורניר כדורגל, בעלי החיים הגדולים מול בעלי החיים הקטנים. יום המשחק הגיע וכל המשתתפים מקטן ועד גדול עלו על המגרש והתחילו לשחק. המחצית הראשונה התנהלה כמצופה, כשהחיות הגדולות שולטות במשחק. אף אחד לא הצליח לעבור את הפיל, הסוס דהר לאורך כל המגרש, הדוב הפחיד את כל מי שהתקרב לשער והטיגריס הבקיע שער אחרי שער. החיות הקטנות היו בפיגור נוראי, אבל הן החליטו שלא להתייאש וחזרו למגרש כדי לשחק במחצית השנייה ולסיים את המשחק בכבוד. ברגע שנשמעה שריקת הפתיחה קרה לפתע משהו מדהים: מישהו בעט את הכדור לעבר השער של החיות הגדולות בעוצמה ובמהירות אדירה שהכניעה את הדוב, ולפתע לחיות הקטנות הייתה נקודה ראשונה במשחק. אף אחד לא ראה איזו חיה הייתה אחראית לבעיטה המרשימה הזאת, אבל המשחק המשיך. הסוס קיבל את הכדור והחל לדהור לכיוון השער של החיות הקטנות, כשלפתע הכדור נעלם מתחת לאף שלו, ושוב נבעט בעוצמה אדירה לעבר השער של החיות הקטנות. גול שני בתוך פחות מדקה... "אוקי, מי מכם בועט את כל הכדורים המשוגעים האלה?" שאל הארנב את חבריו לקבוצה ולמרבה ההפתעה התשובה הגיעה מגובה הדשא. "זה היה אני" אמר מרבה הרגליים. "אתה יודע לשחק כדורגל?!" אמר הארנב ההמום, "אז איפה היית בכל המחצית הראשונה?!" "למה אתה בא אלי בטענות?!", השיב החרק הקטן, "יש לך מושג כמה זמן לוקח לנעול את נעלי הכדורגל שלי?!"
אישה שקיבלה הזדמנות שנייה לחיים
אישה שקיבלה הזדמנות שנייה לחיים
מקור תמונה: youtube, Dr.jayesh amin
ביום בהיר אחד, בעודה הולכת ברחוב, הרגישה רינה בת השישים כאב פתאומי בחזה והתמוטטה על הרצפה. היא הובלה במהירות לבית החולים, שם התגלה שעל הרופאים לערוך ניתוח מידי כדי להציל את חייה. בעודה שוכבת חסרת הכרה על שולחן הניתוחים, רינה לפתע הרגישה את עצמה עומדת לצד הרופאים. היא ראתה אותם עובדים במרץ כדי להציל את חייה ולפתע היא שמה לב שלצידה עומד לא אחר מאשר מלאך המוות. "זהו? זה הסוף שלי?" היא שאלה אותו. "עדיין לא", אמר מלאך המוות, "את תחיי עוד לפחות 20 שנה". ולאחר דברים אלו הוא נעלם ורינה איבדה את הכרתה... הדבר הבא שרינה זכרה הוא שהיא שכבה על מיטה בבית החולים כשהרופאים שלה העירו אותה וסיפרו לה שהניתוח עבר בהצלחה. הם סיפרו לה שהיא הייתה קרובה מאוד למוות, אבל במזל גדול מאוד היא זכתה בחייה מחדש. רינה זכרה היטב את מה שהיא חוותה בזמן הניתוח, ולכן היא החליטה לקחת ברצינות את דברי הרופאים ולחיות את 20 השנים שנשארו לה בצורה הטובה ביותר ומבלי לחסוך מעצמה דבר. לאחר שהיא החלימה מהניתוח, היא החליטה להישאר בבית החולים ולבקש מהרופאים הרמת פנים, הסרת משקפיים, זריקות קולגן, ניתוח אף, הסרת שיער, שאיבת שומן והגדלת חזה. היא אפילו ביקשה שספר יגיע במיוחד לבית החולים כדי לצבוע לה את השיער. וכך, אחרי תקופה ארוכה בבית החולים, רינה יצאה מהדלת הראשית כשהיא נראית צעירה יותר ב-20 שנה; גופה חטוב ומלא בכל המקומות הנכונים, שיערה שופע צבע וחיוך ענק על פניה. 5 דקות לאחר מכן רינה חשה כאב פתאומי בחזה והתמוטטה על הרצפה. פעם נוספת היא פתאום הרגישה שהיא עומדת ליד גופה בעוד צוות בית החולים מיהר להכניס אותה בחזרה פנימה, אך למרבה הצער הם לא היו מהירים מספיק ורינה נפטרה בדרך לחדר הניתוחים. פעם נוספת היא ראתה לצידה את מלאך המוות... "מה זה אמור להיות?! איך יכול להיות שאני מתה??? בפעם הקודמת אמרת לי שיש לי לפחות עוד 20 שנה!" מלאך המוות הסתכל עליה לרגע בפליאה ואמר: "רינה?! זאת את?! בכלל לא זיהיתי אותך..." מסקנה: אין שום דבר רע בטיפוח עצמי והקפדה על מראה, אבל אם אתם רוצים לחיות את החיים שלכם כמו שצריך, תחיו אותם כמו מי שאתם ואל תנסו להיות אף אחד אחר!
ילד עם מסר חשוב לחיים...
ילד עם מסר חשוב לחיים...
המורה ציפי החליטה לערוך שיעור חברה עם ערך מוסף לתלמידים שלה ולכן נתנה להם שיעורי בית – לבקש מהוריהם לספר להם סיפור מהחיים עם מסר חשוב. למחרת חזרו כל התלמידים עם סיפורים מרתקים; ילדה אחת סיפרה שאימה רצתה לגדל בצעירותה אפרוחים, לכן היא אספה 10 ביצים. לאחר כמה ימים, כך סיפרה האם, היא גילתה שרק 8 אפרוחים בקעו, והלקח היה "אל תנסו לחזות את העתיד". עוד ועוד ילדים שיתפו את הסיפורים של הוריהם, שנחתמו במסרים כמו "אל תבכו על חלב שנשפך" וכדומה. בסופו של דבר הגיע תורו של יונתן - שלא נחשב לתלמיד הכי חד בכיתה. עם זאת, היא הבינה שאין לה ברירה אלא לאפשר לו לדבר כמו שאר חבריו לספסל - בעיקר בגלל שהוא היה כל כך להוט לשתף את הסיפור שלו. אז היא חייכה אליו וביקשה ממנו לבוא לקדמת הכיתה ולהציג את הסיפור שלו. יונתן עמד זקוף ליד הלוח, חייך לכיתה בגאווה והחל לספר: "אבא שלי סיפר לי שדוד שלו, אפרים, היה טייס במלחמת יום הכיפורים. יום אחד הערבים הפילו את המטוס שלו במצרים, אבל הוא הצליח לשרוד ויצא למדבר רק עם בקבוק וויסקי, אקדח וסכין שהיו לו במטוס. הוא ישר שתה את כל הבקבוק בשלוק אחד כדי שהאויב לא ייהנה ממנו ופתאום הוא שם לב שיש מסביבו מלא מלא חיילים מצרים. הוא ירה ב-15 עם האקדח שלו, דקר 25 עם הסכין, אחרי זה הוריד עם אגרופים עוד 30 ובסוף עם האקדח הריק שהיה לו, הרביץ לעוד 40 והרג אותם - הכל בשתי ידיים! ובסוף הוא חזר לארץ ברגל, בלי שריטה!" כל תלמידי הכיתה הסתכלו עליו בהלם, ורק כעבור כדקה המורה ציפי ההמומה אמרה: "אבל רגע, מה המסר של הסיפור הזה?". "אה, לא אמרתי אותו?", השיב יונתן, "אבא אמר שהמסר הוא 'אל תתעסקו עם דוד אפי כשהוא שיכור'".
אח בודד ואחות קטנה ושובבה....
אח בודד ואחות קטנה ושובבה....
אחרי לילה לא מוצלח בפאב, שבמהלכו הוא התחיל עם כמעט כל בחורה שראה וקיבל דחיות מכולן, יוסי בן ה-22 חזר לבית הוריו עייף ומתוסכל. הוא רק אמר להם לילה טוב כשהוא עבר בסלון, ואז עלה לקומה השנייה, נכנס לחדרו וסגר אחריו את הדלת. למחרת בבוקר אימא של יוסי קראה לו ולאחותו הקטנה מיכל לרדת למטה ולאכול ארוחת בוקר משפחתית, אבל רק מיכל הגיעה. יוסי לא ענה, לא יצא מהחדר שלו ולא ירד לאכול עם המשפחה... "אני יודעת למה יוסי לא יוצא מהחדר!" אמרה מיכל הקטנה עם חיוך ענק על הפנים. "כנראה שהוא עדיין ישן אז תפסיקי להגיד דברים כאלה סתם", אמר אבא שלה, והמשפחה אכלה את ארוחת הבוקר שלה ללא יוסי. השעות חלפו והגיעה השעה לאכול ארוחת צהריים, פעם נוספת אימא של יוסי ומיכל קראה לשני הילדים שלה לבוא לשולחן, אבל יוסי נשאר בחדר עם דלת סגורה ולא הגיב לשום קריאה. "אבא, אימא, אתם רוצים שאני אספר לכם למה יוסי לא יוצא מהחדר???" שאלה מיכל בהתרגשות. "מתוקה שלי, זה לא יפה להתערב ככה בעניינים של אח שלך, כנראה שעבר עליו לילה קשה והוא רוצה להיות לבד כרגע", אמרה לה אימא שלה, והמשפחה אכלה את ארוחת הצהרים. יוסי המשיך להסתגר בחדר וכשהגיעה שעת ארוחת הערב ההורים שלו כבר היו מודאגים מאוד. הם ישבו ליד השולחן ודיברו על הדרך הטובה ביותר לעזור לבן שלהם, כי הם ידעו שהוא מחפש חברה כבר הרבה זמן, ושכל פעם שהוא חוזר הביתה לבד ומצוברח זה סימן שהוא עדיין לא מצא מישהי. מיכל הקטנה שמעה אותם מדברים ופנתה אליהם פעם נוספת: "אתם רוצים שאני אגלה לכם למה יוסי לא יוצא מהחדר?" "נו, תגידי לנו למה..." אמרו יחד אימא ואבא שלה. "כי אתמול כשהוא חזר הביתה הוא דפק בדלת שלי וביקש קרם לחות או משהו כזה, ואני חושבת שבטעות נתתי לו בקבוק עם דבק!"
סודות מסתוריים בחיי הנישואים
סודות מסתוריים בחיי הנישואים
מקור תמונה: tec_estromberg
מעיין ומשה היו נשואים במשך 20 שנה, ועל פני השטח מצב הזוגיות שלהם היה מדהים; היו להם שני ילדים מקסימים, עבודות יציבות, בית גדול ושפע של חברים טובים. הייתה רק בעיה אחת... בכל פעם שהם קיימו יחסי מין, משה התעקש לכבות את האור בחדר השינה. הוא עשה זאת כשהם רק הכירו, בליל הכלולות שלהם, ובכל פעם שבני הזוג שכבו לאחר מכן. למרות שמעיין ביקשה ממנו פעמים רבות לשנות את ההרגל הזה, היא לא הצליחה לגרום לבעלה לעשות איתה אהבה באור. בשלב מסוים למעיין נמאס מהאובססיה של בעלה, והיא החליטה לקחת את העניינים לידיים שלה. באחד מלילות החורף הקרים, בעודם שוכבים זה עם זו, שלחה מעיין את ידה אל מתג האור במהירות ונדהמה ממה שהיא ראתה. בעלה "האהוב" ישב על המיטה כשהוא עדיין לבוש בתחתונים ובידו אביזר מין שבאמצעותו הוא עינג אותה. "מה זה אמור להיות?! חשבתי שאתה אוהב אותי! בגלל זה לא הסכמת שנדליק את האור במשך כל השנים האלו? אתה רוצה להגיד לי שבכל הזמן שאנחנו נשואים אף פעם לא שכבנו? תסביר את עצמך תיכף ומיד!" משה היה שקט במשך כמה שניות ולבסוף הביט היישר לתוך עיניה של אשתו ואמר בקול רגוע: "אין לי בעיה להסביר את מה שעשיתי במשך כל השנים האלו, אבל אחרי זה את תצטרכי להסביר לי איך יש לנו שני ילדים..."
כשמישהו מעצבן אותך תספור בקול עד עשר - כשתגיע ל-7 תן לו סטירה והוא בחיים לא יצפה לזה!
נזירה נכנסה למועדון חשפנות...
נזירה נכנסה למועדון חשפנות...
בעת טיול לילי מאוחר בפרבר בצרפת, נזקקה הנזירה מרי ללכת לבית שימוש בדחיפות. היא בדקה את האפשרויות שברשותה, וגילתה שהמקום היחידי שפתוח באזור בשעה הזו הוא מועדון חשפנות מקומי ומפוקפק. בלית ברירה, היא החליטה לבדוק האם יש בו בית שימוש, והאם תוכל להשתמש בו. בהיכנסה למקום, הוא היה רועש ממוזיקה ומשיחות בין השוהים בו, ומדי פעם האורות כבו ונדלקו, כשכל הבהוב שכזה לווה בתשואות ובמחיאות כפיים של הקהל. עם זאת, כשהאנשים במקום ראו את הנזירה, החדר נדם – באופן הגיוני למדי. היא ניגשה לברמן ושאלה, "האם אוכל להשתמש בבקשה בבית השימוש?" "בסדר, אבל עליי להזהיר אותך שיש שם פסל של גבר ערום שעוטה על עצמו רק עלה תאנה גדול", השיב לה הברמן. "ובכן, במקרה הזה אני פשוט אביט לצד השני", ענתה הנזירה מרי, והברמן הראה לה את הדרך אל בית השימוש. לאחר כמה דקות הנזירה יצאה מהשירותים, והקהל במקום עצר הכל כדי להעניק לה תשואות ומחיאות כפיים סוערות. היא הלכה לברמן ושאלה, "אדוני, אני לא מבינה. למה הם הריעו לי? הרי בסך הכל הלכתי לשירותים". "תראי", צחק הברמן, "בכל פעם שמישהו מרים את עלה התאנה של הפסל שם האורות פה מהבהבים. אני לא יודע מה עשית שם, אבל חצי מהנורות שלנו נשרפו!"
סוחר העתיקות והחתול
סוחר העתיקות והחתול
סוחר עתיקות הסתובב ברחוב קטן ושקט כאשר הוא הבחין בחתול ששותה מקערית קטנה בפתח הדלת של חנות חיות מחמד. בעודו מתקרב לחתול כדי ללטפו, הסוחר שם לב שהקערית אשר הונחה באגביות על הרצפה היא בעצם ענתיקה יקרת ערך... הסוחר הופתע מאוד לגלות פרט יקר ערך שכזה בסמוך לחנות פשוטה כל כך, ומיד הוא חשב על תוכנית כדי להשיג לעצמו את הקערית במחיר זול במיוחד. בעודו מדמיין כיצד הוא מוכר את הקערית בהון עתק למרבה במחיר ונהנה מהרווחים, הוא נכנס לחנות ופנה ישירות למוכרת: "שלום, אני ממש אוהב את החתול שכאן בחוץ. את תהיי מוכנה למכור לי אותו?" המוכרת השיבה מיד: "הוא לא למכירה" וחזרה לעיסוקיה. סוחר העתיקות לא היה מוכן לוותר על החלום שבנה בראשו ושאל מיד: "אני אשלם לך 200 שקלים עבורו". המוכרת חשבה לרגע והשיבה: "אני מצטערת, הוא עדיין לא למכירה". הסוחר הרגיש שמנסים לגרור אותו למיקוח ושאל שוב: "אז 400 שקלים. יותר מזה לא תשיגי עבורו". לאחר היסוס קל בעלת החנות הסכימה והסוחר הממולח שילם לה ולקח את החתול לידיו מיד. בעודו מעמיד פנים שהוא עומד לצאת מהחנות, שאל הסוחר: "דרך אגב, אכפת לך אם אני אקח את הקערית שממנה החתול שתה? נראה שהוא ממש אוהב אותה ותמורת המחיר ששילמתי זה רק הגיוני שאני אקבל קצת ציוד בשבילו". בעלת החנות השיבה במהרה: "אני בחיים לא אתן אותה, זאת קערית המזל שלי". "סליחה?!" אמר הסוחר המבולבל, "מה זאת אומרת קערית מזל?" "מאז שהנחתי את הקערית הזאת ליד הדלת מכרתי עשרות חתולים במחירים ממש מצחיקים, אז אין סיכוי שאני אי פעם אמכור אותה!".
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.