מידע בסיסי לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית

איך תוכלו לדעת אם יש לכם אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית?

• ראשית יש להוכיח כי קיימים יחסי רופא-מטופל: עליכם להראות שלרופא הספציפי הייתה חובת זהירות כלפיכם. מדובר בחובת הוכחה פשוטה יחסית, שמשמעותה היא שלא לכל רופא יש חובה כלפיכם. לדוגמה, אם פגשתם באירוע חברתי רופא אשר נתן לכם עצה שבסופו של דבר גרמה לכם לנזק, אין פירוש הדבר שתוכלו לתבוע את הרופא על התנהלות רשלנית שכן לרופא זה אין חובת זהירות כלפיכם. 
• חובת הזהירות והפרת החובה: אנשי מקצוע כמו רופאים ואחיות חייבים לבצע את עבודתם ברמה מסוימת שנקבעה על ידי הקהילה הרפואית. לצוות הרפואי יש חובה חוקית לספק את הטיפול הרפואי בהתאם לתקנים אלה. הפרת החובה בין אם במעשה ובין אם במחדל נחשבת לרשלנות רפואית. 
• קשר סיבתי: יש להראות כי קיים קשר ישיר בין ההתנהלות הרשלנית של הרופא או הצוות הרפואי לבין נזקיו של המטופל. התנהלות רשלנית לבדה אינה מספיקה ויש להראות שהיא זו שהובילה לנזקו של המטופל. כדי להראות זאת נעשה שימוש בחוות דעת של מומחים בתחומים הרלבנטיים לתביעה.
• נזקים: הפגיעה שנגרמה כתוצאה מרשלנות זו חייבת להיות בעלת נזקים ממוניים או שאינם ממוניים. נזקים ממוניים הינם הפסדים כספיים הניתנים לאימות אובייקטיבי, כמו הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, אובדן רווחים בעבר ובעתיד, הפסדי השתכרות או הזדמנויות עסקיות. נזקים לא ממוניים הם סובייקטיביים יותר וכוללים בין היתר כאב וסבל, מצוקה רגשית ואובדן הנאה מהחיים. 

אילו מקרים של רשלנות רפואית ניתן לזהות לעתים קרובות? 

• רשלנות בביצוע הרדמה כדוגמת בחירת התרופה או המינון הלא נכונים, אי מעקב, או שימוש לא נכון בציוד הרפואי.
• טעויות בחדר מיון כמו קריאה לא נכונה של תרשימים, אי אבחון או אבחון שגוי או אי מעקב.
• רשלנות רפואית במהלך ההיריון והלידה - היעדר זיהוי של תסמונות במהלך ההיריון, היעדר זיהוי של מצוקה עוברית לקראת הלידה, ביצוע רשלני של לידה מכשירנית (שימוש לא נכון במכשיר הוואקום או המלקחיים) ועוד.
• רשלנות רפואית של רופא המשפחה - מקרים בהם רופא המשפחה לא מזהה כנדרש את מצבו של המטופל, לא מפנה אותו לבדיקות הכרחיות ושולח את המטופל לביתו בעוד שמחלתו מחמירה מיום ליום.
• רשלנות רפואית בניתוח - ביצוע ניתוח על האיבר הלא נכון או השארת ציוד רפואי בתוך גופו של המטופל, חוסר מעקב אחר מטופל לאחר ניתוח ועוד.

מה עורכי דין עושים במקרים כאלה?

• בחינת החומר הרפואי על מנת לזהות התנהלות רשלנית וכן את הנזקים שנגרמו לכם. 
• קביעת דברים כמו שווי התביעה שלכם ובחינת הגורמים הרפואיים שהתרשלו.
• טיפול בתביעה עצמה לאחר הגשתה - גם כאשר העובדות והראיות מסתדרות לטובתכם, הכרחי לקבל ייצוג על ידי עורך דין לרשלנות רפואית, שיכול לחבר בין הנקודות על מנת להציג את הדברים לבית המשפט כדי למקסם את הפיצוי שתקבלו בסופו של דבר.

ממה מורכב הפיצוי אותו התובע עשוי לקבל?

• הוצאות רפואיות: כאשר מטופל נפגע על ידי הרופא שלו, לעתים המטופל נזקק לטיפול רפואיים מתמשכים אשר כרוכים בעלויות גבוהות. במקרים אלה ניתן לתבוע פיצוי בגין ביקורי רופא, טיפולים, עזרים ומכשירים רפואיים, תרופות וכל הוצאה רפואית אחרת הנדרשת להחלמתו או לשיפור מצבו של התובע. 
• כאב וסבל: נזקים של כאב וסבל בדרך כלל מפצים על כאבים פיזיים, אך מצוקה רגשית כמו חרדה, דיכאון וסבל נפשי אחר נכללים גם כן בסוג נזק זה.
• אובדן של בן משפחה: בני משפחה יכולים לדרוש פיצוי במקרים בהם נפטר הבעל, האישה, ההורה, הסבא או הסבתא, בשל רשלנות רפואית. בעצם מדובר בשלילה של הטבה משפחתית ועזרה אותה היה התובע מקבל מבן המשפחה אשר נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית. 
• אובדן שכר או כושר השתכרות: כשמדובר בטעויות רפואיות, חלק מהפציעות כה חמורות עד שהתובע לעולם לא יכול להשתכר כבעבר. במקרים אלה, דרישת פיצוי בגין הפסדי השתכרות עתידיים היא סבירה בהחלט.

פנייה לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית