סיפורה של פרידה קאלו מתאר מסע חיים מורכב, רצוף מהמורות ומכשולים, שקשה להישאר אדישים אליו. אך על אף הקשיים הרבים שחוותה בחייה, קאלו שמרה על נחישות, לא חדלה לחלום ולהתנהג על פי צו ליבה, והחליטה לעסוק בדבר היחיד ששמר על שפיותה - האומנות שלה. הכתבה הבאה תפרוס בפניכם בקצרה את סיפור חייה, ציוריה וציטוטיה של פרידה קאלו, הציירת המקסיקנית שלא זכתה להכרה ולהערכה כאמנית מוכשרת בחייה, אך הפכה לדמות נערצת ומעוררת השראה אחרי מותה, בדיוק לפני 67 שנים (13.7.1954).
פרידה קאלו נולדה בשנת 1907 בקויואקאן, כפר קטן במקסיקו סיטי, לאב צלם יליד גרמניה ולאם ממוצא אינדיאני-ספרדי. לאורך חייה ידעה קאלו אירועים טראומתיים שצילקו את נפשה ואת גופה כבר מגיל קטן. כשהייתה בת 6 בלבד חלתה במחלת הפוליו שגרמה לה למוגבלות, בגיל 18 עברה תאונת דרכים שהותירה אותה נכה כל חייה והביאה קץ לחלומה ללמוד רפואה באוניברסיטה. אך רוחה של קאלו לא נשברה בעקבות האירועים הללו, והיא הצליחה לפתח אופי עצמאי ובמידה מסוימת אף מרדני. תקופת נעוריה הושפעה רבות מהמהפכה המקסיקנית ארוכת השנים, שהולידה רוחות חדשות של רנסאנס תרבותי וחברתי שעיצבו במידה רבה את חייה, והפכו אותה לשאפתנית יותר. לאחר תקופת ההחלמה שלה מהתאונה, יצרה קאלו קשר עם חבריה ללימודים ובהשפעתם החלה להיות מעורבת בפוליטיקה, ואף הצטרפה למפלגה הקומוניסטית.
"זה מחריד לראות את העשירים חוגגים יום ולילה כשאלפי אנשים מתים מרעב"
"מדוע אני צריכה רגליים אם יש לי כנפיים כדי לעוף?"
בשנת 1929 נישאה קאלו לדייגו ריברה, צייר מקסיקני מפורסם שהיה מבוגר ממנה בעשרים שנה, שאותו פגשה באחד מהכנסים של המפלגה הקומוניסטית. החיבור בין השניים היה מיידי, אך עם זאת, חייהם המשותפים היו מורכבים, עתירי עליות ומורדות ובגידות. בשנות נישואיהם ריברה בגד בה בגלוי, חי עם נשים אחרות ואף נולדו לו ילדים מהן. במקביל, קאלו בגדה בו הן עם גברים והן עם נשים. לבסוף, השניים התגרשו בשנת 1939, לאחר 13 שנים של נישואים. אך האהבה ביניהם עדיין נשארה והם שמרו על קשרי ידידות קרובים למדי שהביאו אותם להינשא בשנית בשנת 1940.
"אני חושבת שלאט לאט אצליח לפתור את בעיותיי ולשרוד"
"הם חשבו שאני סוריאליסטית, אבל זה לא נכון. מעולם לא ציירתי חלומות, אלא את המציאות שלי"
מעבר לחיי הזוגיות המורכבים שחוותה קאלו עם ריברה במישור הרגשי, הייתה להם השפעה גדולה גם על החלום שלה לעסוק באומנות. הפופולריות של ריברה כצייר האפילה על דמותה של קאלו כאמנית שרוצה לפרוץ את דרכה, ולאורך כל שנות נישואיה היא נשארה בצל דמותו של בעלה. לאורך חייה נדדה קאלו בין מקומות שונים והגיעה עד לארצות הברית כדי להשיג הכרה על פועלה האומנותי, אך ניסיונות אלה כשלו, והיא נתפסה כל השנים כאמנית שולית בלבד.
"הציורים שלי נושאים בתוכם מסר של כאב"
"אני אותו אדם מגושם שאוהב, אוהב ואוהב, אך לעולם לא עוזב"
בשנת 1954, לאחר התדרדרות קשה במצבה, נפרדה קאלו מהעולם כשהיא בת 47 בלבד, באותו הכפר הקטן בו נולדה. השנים העוקבות לאחר מותה הפכו להיות השנים המאושרות ביותר שהיא קיוותה לחוות בעודה בחיים - סוף כל סוף היא זכתה להכרה בכישוריה האומנותיים ובהיותה ציירת מחוננת. כיום, היא ודאי הייתה שמחה לדעת שהיא מושא להערצה בעיני חובבי אומנות רבים ברחבי העולם, הן בשל עבודותיה והן בשל סיפור חייה הייחודי. ביתה בכפר קויואקאן הפך בהחלטת ממשלת מקסיקו למוזיאון הנושא את שמה.
ביתה של פרידה קאלו בקויואקאן
"את ראויה למאהב שיגרום לך להרגיש בטוחה" - דיוקן של בעלה דייגו ריברה
התהילה שקאלו זכתה לה אחרי מותה הפכה את היצירות שלה לאבן שואבת עבור אמנים רבים, שמצאו עניין גדול במסרים האפלים החבויים בהם. מבקרים רואים ביצירותיה ביטוי לקשיים שחוותה במהלך חייה כאמנית שולית, שרוב חייה הייתה מוגבלת למיטתה וכבולה בשל נכותה המשתקת. פרשנותם היא שהציורים שלה מכילים מסרים עמוקים הסובבים סביב שאלת האני, המייצגים את הדילמות הקשות של קאלו לאורך חייה. אין ספק בכך שכולנו מתמודדים עם שאלות סביב הנושא המורכב הזה - אולי בשל כך הציורים והסיפור של פרידה קאלו מרתקים רבים עד היום...
"ניסיתי להטביע את הצער שלי, אבל המנוול למד לשחות"
"טרגדיה היא הדבר המגוחך ביותר"
מקור התמונות: (9) (7) Wikiart (1) (2) (5) (6) (8) (10), Flickr (3) (4), Wikipedia
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: