סיפור מרגש על כלב עיוור שנעזר בכלבת נחייה

הסיפור של ג'ייק, הכלב העיוור, והדי - חברתו וכלבת הנחייה שלו

קים, הבעלים של ג'ייק והדי, מספרת שהיא ומשפחתה אימצו את ג'ייק ככלב רגיל לאחר שכלבת גולדן רטריבר אחרת שגדלה אצל המשפחה הלכה לעולמה. ג'ייק היה כלב שמח ופעיל שאהב לשחק עם ריגלי, גולדן רטריבר נוסף שהיה בבעלות המשפחה. אך כשג'ייק הגיע לגיל שנתיים, דברים החלו להשתנות לרעה – קים ומשפחתה שמו לב שכלבם האהוב מתחיל לפתח בעיה בעיניו, ושהוא לא מסוגל להפיק דמעות מהן.

בחודשים הבאים, כך מתארת קים, הם ניסו כל תרופה שהווטרינר רשם לג'ייק ואפילו העבירו אותו מספר ניתוחים לתיקון הראייה – אך המאמצים עלו בתוהו ומצבו של ג'ייק הורע. קים ומשפחתה היו צריכים להתמודד עם דילמה כואבת במיוחד: האם לאפשר לרופאים להוציא את עיניו של ג'ייק, או לחלופין להרדים אותו; שתי האפשרויות נראו להם אכזריות ביותר, במיוחד לכלב שהם כה נקשרו אליו ועבר כל כך הרבה. עם זאת, בימים לאחר שנודע להם שעליהם לקחת את ההחלטה, החלו לייצור איתם קשר בעליהם של מספר כלבים עיוורים, שסיפרו להם על יכולת ההחלמה המופלאה של כלבים לאחר שהם מאבדים את ראייתם, וכיצד כלביהם חזרו לחיות חיים נורמליים ומאושרים.

אפילו הווטרינר שטיפל בג'ייק הסביר שראייה היא רק החוש ה-3 בחשיבותו אצל כלבים – כשחוש הריח וחוש השמיעה משמעותיים יותר עבורם. לאחר ששמעו את הדברים הללו, קים ומשפחתה התעודדו והחליטו להתקדם עם הניתוח להסרת עיניו של ג'ייק.

רגע לאחר שהכלב התעורר מן הניתוח הוא כבר החל לכשכש בזנבו, כך מספרת קים, מה שסימל עבורם שג'ייק לא איבד משמחת החיים שאפיינה אותו, וכי סוף סוף הכאבים שמהם סבל במשך חודשים ארוכים חלפו. בזמן שג'ייק התאושש מן הניתוח והיה צריך להסתגל לחיים החדשים שלו, הדי – כלבת הגולדן רטריבר הנוספת של המשפחה, הייתה לו לעזר רב. בתחילה הם הצמידו פעמון קטן לקולרה, כך שג'ייק יוכל לעקוב אחריה באמצעות חוש השמיעה, אך עם הזמן הוא החל לזהות את הריח שלה והיא הנחתה והובילה אותו כך, ללא הפעמון, ולמעשה שימשה ככלבת הנחייה שלו, המסייעת לו להשתקם.

קים ומשפחתה הופתעו מן הקלות היחסית שבה ג'ייק התרגל אל הנסיבות החדשות של חייו, ולמרות שהוא עדיין נתקל בדברים פה ושם – בעזרת מערכת היחסים עם הדי הוא מצליח לטייל ולנווט ברחבי השכונה והבית ללא קושי רב. ג'ייק חזר במהרה להיות הכלב החייכן והעליז שהיה קודם לכן, וקים ומשפחתה פשוט מאושרים מהבחירה שעשו ומודים עד היום לאותם אנשים שעודדו אותם להחליט כך. "ג'ייק מזכיר לנו מדי יום שלחייו עדיין יש משמעות וערך אדירים, למרות כל האתגרים" אומרת קים. היא מעידה גם על אופיים של שני הכלבים שבבעלותה: בעוד שג'ייק הוא "הטיפוס הרגוע" שאוהב לשכב על גבו עם רגליים מורמות באוויר, הדי ניחנה באופי "מתכרבל" – מסוג הכלבים שתמיד רוצים להיות ליד בעליהם, ללקק ולנשק אותם.