10 יצירות הוואלס הגדולות בכל הזמנים

מוזיקת הוואלס המוכרת מכולם ואחת מהמנגינות הקלאסיות האהובות בכל הזמנים היא מפסגת יצירותיו של יוהאן שטראוס הבן, מהמלחינים הגדולים של המאה ה-19 ומי שמוכר גם בתואר "מלך הוואלסים". את היצירה הזו, ששמה המלא הוא "על שפת הדנובה הכחולה היפהפייה", הלחין שטראוס בשנת 1866 והיא בוצעה לראשונה בשנת 1867, מאז הפכה לחלק בלתי נפרד מהקאנון הבינלאומי. בשנת 1968 שילב הבמאי הנודע סטנלי קובריק את ואלס הדנובה הכחולה בסרטו המצליח "2001: אודיסאה בחלל" ומאז התקבע מקומה גם בתרבות הפופולארית והיא הפכה למזוהה עם סרטי מדע בדיוני.

מוזיקת הוואלס המעוררת ומלאת הנשמה הזו היא מיצירותיו הידועות והאהובות ביותר של המלחין הרוסי בן המאה ה-20 דימיטרי שוסטקוביץ'; היא נכללה ביצירתו "סוויטה לתזמורת במה" שהתפרסמה לאחר שנת 1956, אך המומחים מאמינים כי בראשיתה נכתבה עבור פס הקול של הסרט הסובייטי "הדרג הראשון" שנוצר בשנת 1955 ועסק בקבוצת גברים שהגיעה ליישב את אדמות קזחסטן. וואלס זה זכה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות בזכות ביצועיו החוזרים ונשנים על ידי המנצח ההולנדי הפופולארי אנדרה ריו ותזמורתו.

גדול המלחינים של רוסיה ומחשובי היוצרים בתקופה הרומנטית של המאה ה-19 כתב והלחין את כמה מיצירות הבלט המוכרות ביותר בכל הזמנים, כשאגם הברבורים היא כנראה הבולטת שביניהן. הוואלס ששילב צ'ייקובסקי ביצירה הזה - המספרת את סיפור הנסיכה אודט ההופכת לברבור בעקבות קללה שמטיל עליה מכשף רשע - מופיע גם במערכה הראשונה וגם במערכה השלישית, והוא ללא ספק קטע סוחף ונהדר.  

האופרטה "האלמנה העליזה" של המלחין ההונגרי פרנץ להאר, עלתה לבמות בשנת 1905 ולעגה בצורה מתוחכמת לפוליטיקה, לאידיאלים ולכסף של אצולת מרכז אירופה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. האופרטה הזו זכתה להצלחה עצומה ועד היום מועלות הפקות חדשות שלה ברחבי העולם, כשהוואלס העדין והקלאסי מתוכה מככב במערכה השלישית, ובו כינור וצ'לו משתלבים זה בזה במעין חיבוק חם ונפלא.

המלחין ההונגרי ממוצא גרמני פרנץ ליסט הלחין לא פחות מ-4 וואלסים להם קרא "הוואלסים של מפיסטו"  - כולם הוקדשו לדמות הפולקלור הגרמנית מפיסטופלס, שד המשועבד לשירות השטן. מתוך 4 המנגינות הללו המפורסמת ביותר היא הראשונה, שהולחנה בין השנים 1859-1862, ומתאפיינת בתשוקה, חושניות ודרמטיות ניכרת, מה שהפך אותה לחביבה במיוחד לביצוע בקונצרטים שונים.

עם תנועת הבס הקלילה והמלודיה מרוממת הרוח הזו שאי אפשר לעמוד בפניה, מוזיקת הוואלס הסוחפת הזו - מתוך יצירת מופת קלאסית נוספת של צ'ייקובסקי – היא אחת מהמנגינות הקליטות והבולטות ביותר מין התקופה הרומנטית המאוחרת. היא מופיעה במערכה הראשונה של יצירת הבלט שכתב צ'ייקוביסקי בשנת 1889, כשהדמות הראשית, הנסיכה אורורה מוצגת בפני 4 מחזריה, עוד טרם היא הופכת ליפיפייה הנרדמת בהמשך הסיפור.

אחרי הדנובה הכחולה שהזכרנו קודם לכן, ניתן לומר כי היצירה "קולות האביב" היא עוד אחד מהמנגינות המוכרות ביותר שהלחין "מלך הוואלסים" יוהאן שטראוס. כשמה כן היא - היצירה הזו, שנכתבה בשנת 1886, חוגגת בעליזות את בוא האביב, ואף נכתבו לה מילים הומוריסטיות על ידי המשורר הצרפתי ריצ'ארד גני והותאמו לה תנועות ריקוד במופע בלט שנוצר בהשראתה.

אמנם המלחין הצרפתי בעל השורשים היהודיים אמיל ולדטויפל הוא לא מן השמות המוכרים ביותר, אך אם יש יצירה אחת שלו שכן עמדה במבחן הזמן זוהי "ואלס המחליקים על הקרח" אותה כתב בשנת 1892 בהשראת מחליקים ביער בולון שבפריז. היצירה הזו, שמעלה בדמיון מראות של שלג ופעילויות חורפיות למיניהן, נותרה כאחת המנגינות החביבות על מתמודדים בתחרויות החלקה על הקרח.

אוסף הריקודים הסלובניים שכתב המלחין הצכ'י אנטונין דבוזאק בין השנים 1878 ל-1886 כלל לא פחות מ-16 קטעים לתזמורת, אך המפורסם ביותר מבניהם הוא קטע הוואלס הנהדר הזה, מספר 2 בסדרה. זהו ואלס איטי, מלנכולי, שמימי ויפה, המייצג התבוננות פנימית ובחינה עצמית של המחבר; הקטע העליז באמצע היצירה אולי נותן לנו קצת מרחב לנשימה, אך הוא נשזר בין הרבה קטעי מתח וחרדה ששומרים על  אווירת ההתעמקות שמשדרת היצירה הזו.