משטח צבאי סגור לאי של ארנבים!

Ōkunoshima הוא אי קטן הממוקם בימה של יפן, בין הירושימה ושיקוקו. במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא שימש כאתר צבאי סודי שייצר גז רעיל ללוחמה כימית. היום, הוא נכבש לחלוטין על ידי מאות ארנבים חמודים שהפכו לתושבים העיקריים של האי. זהו סיפורו של אחד האיים המסתוריים בעולם...

בין השנים 1929 ל-1945, Ōkunoshima היה אתר לייצור נשק כימי, בשירות צבא קיסרות יפן. המפעל שהוקם באי הפיק למעלה מ-6 קילו טון של גז חרדל ושיחק תפקיד מרכזי ביחסי הכוחות של יפן אל מול צבאות הברית.

הסיבה שהאי נבחר לשירות המדינה נבעה מהעובדה שהוא מבודד ומרוחק מאיזורים מיושבים אחרים, מה שתרם לסודיות המדינית וגם מנע סכנה פוטנציאלית במקרה של אסון.

קיום המפעל היה סודי ביותר, ובמהלך 16 שנות פעילותו, האי Ōkunoshima אף נמחק מהמפות. רק מעטים מהעובדים ותושבי האי, היו שותפים בסוד העניינים. עם תום המלחמה, מסמכים הנוגעים לקיומו של המפעל נשרפו וכל מי שהיה בסוד העניינים הורה לשתוק לעולם.

על פי מקורות מסויימים, הארנבים הובאו ל-Ōkunoshima במהלך שנות פעילותו לצורך ניסויים של הגז הרעיל, ולאחר המלחמה, הם שוחררו לחופשי על ידי עובדי המפעל. מקורות אחרים טוענים כי קבוצה של תלמידי בית ספר, טיילו באי בשנת 1971 ושחררו בו 8 ארנבים.

כך או כך, ללא קשר לארנבים המקוריים ולדור הצאצאים שהעמידו אחריהם, כיום, האי שגודלו 700 מטר רבוע, הוא ביתם של יותר מ-300 ארנבים שמשוטטים בו בחופשיות.

האי Ōkunoshima שינה שמו ל-Usagi Shima - כלומר, אי הארנבים.

למרות שהם גדלים באופן פראי, הארנבים באי רגילים לבני אדם ומתקרבים אליהם ללא חשש בחיפוש אחר נשנושים. המבקרים באי מורשים ללטף ולהאכיל את החיות, אך במאמץ לשמר את אוכלוסיית הארנבים, כלבים וחתולים אינם מותרים באי.

פלטות של מזון להאכלת הארנבים נמכרות בבית המלון Kyukamura Okunoshima resort הממוקם על האי, וכמות המבקרים בו הולכת וגדלה משנה לשנה.

למרות שרוב המבקרים באים אל האי כדי לראות את הארנבים, מורשת הגז הרעיל של האי לא נשכחה ובשנת 1988 נפתח מוזיאון מיוחד המוקדש לתולדות המפעל ומתריע מפני ההשפעות האיומות של גז רעיל.

עד היום, יש הטוענים כי האי אינו בטוח לחלוטין מפני שמעולם לא עבר טיהור. כך למשל, יש איזורים שעדיין סגורים ואסורים לכניסת בני אדם. השמועות מספרות שבאיזורים מסויימים של האי, קבור גז שעובדי המפעל החביאו בתום המלחמה. ימים יגידו האם מדובר במקום מוכה אסון או באי של תקווה...