סמל ראשון ישראל לוטטי ז"ל

ישראל, בן רחל ואלי. נולד ביום ד' באדר ב' תשמ"ד (8.3.1984) בנתיבות.

עם תום לימודיו בישיבה, ביום 25.11.2002, התגייס ישראל לצה"ל, ל"גבעתי".

ביום ח' בתשרי תשס"ה (23.9.2004), לאחר שנה ועשרה חודשים של שירות מסור, נפל סמ"ר ישראל לוטטי בקרב במוצב מורג והוא בן עשרים.

בן רחל ואלי. נולד ביום ד' באדר ב' תשמ"ד (8.3.1984) בנתיבות. אח לאבי, ארנית, שני, שיראל ודניאל. בהיותו בן 7 עבר להתגורר עם משפחתו ביישוב נווה דקלים שבגוש קטיף.

למד בבית-הספר היסודי ובחטיבת-הביניים "נאות קטיף". הוא עשה את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית בכפר מימון. בשעותיו הפנויות התנדב במד"א בנתיבות. ישראל היה מתנדב מסור, שתמיד ביקש לעזור ואף נהג לבלות את חופשותיו בהתנדבות ב'מוקד ביטחון חוף עזה'.

עם תום לימודיו בישיבה, ביום 25.11.2002, התגייס ישראל לצה"ל, ל"גבעתי". הסיבה העיקרית לכך היתה שרצה לשמור על ביתו, שהרי חטיבת "גבעתי" יושבת ברצועת עזה, שם התגורר.

כ-10 ימים לפני נפילתו, עבר ישראל תאונה במסגרת פעילותו הצבאית וסבל מכאבים איומים. הוא סירב לקבל חופשת מחלה משום שידע שמשמעות הדבר היא שחייל אחר יצטרך להישאר בבסיס במקומו. ישראל היה מוכן למסור את נפשו לזולת, לעם ולארץ- ישראל. כל חייו היו מושתתים על עזרה לזולת וגמילות חסדים.

ישראל היה אהוב על כולם, הסתדר עם כולם, אהב שלום והשכין שלום ותמיד שימש אוזן קשבת לחבריו.

ביום ח' בתשרי תשס"ה (23.9.2004), לאחר שנה ועשרה חודשים של שירות מסור, נפל סמ"ר ישראל לוטטי בקרב במוצב מורג והוא בן עשרים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין בגוש קטיף. הותיר אחריו הורים, אח, שלוש אחיות, גיס - אמנון ואחיינית - שי, שמלאו לה חודש ימים.

אלי, אביו של ישראל, כותב עליו: "אנחנו חושבים שהצוואה שישראל ז"ל השאיר לנו ולאומה ככלל היא נתינה, גמילות חסדים ואהבת ארץ הקודש. אלה הם שלושת הדברים שאיפיינו אותו."

לזיכרו של ישראל ניטעה חלקת יער ביער מיתר מטעם מנהל מד"א נגב, יהודה שושן, בשיתוף קק"ל מחוז דרום גילת, בנטיעות ט"ו בשבט תשס"ה.

בעקבות תהליך "ההתנתקות" הובא ישראל בשנית לקבורה בחלקה הצבאית בבית-העלמין בניצן ביום כ"ה במנחם-אב תשס"ה לאחר שהועבר מחולות גוש קטיף.

מנציח: בועז מזרחי.