ד"ר יששכר רוטרי
הכותב הוא יועץ, סקסולוג, מטפל זוגי ומיני, מגשר ומרצה מוסמך בתחום המיניות, הזוגיות ושיקום האהבה ובעל ניסיון של 30 שנה בתחומו.
משחר ההיסטוריה התלוננו גברים על ליקויים בתפקוד המיני. הליקויים הללו (ברמות השונות), הן מנת חלקם של גברים בתקופות מזומנות של ימי חייהם.
בכתבה זו אתייחס לשלושת הבעיות העיקריות הרווחות אצל הגברים:
1 - חרדת ביצוע.
2 - פליטה מוקדמת.
3 - פליטה מעוכבת.
"חרדת ביצוע" - הגדרות:
*בריאות אורולוגית ונוירולוגית תקינות הן תנאי בסיסי לתפקוד הזקפתי.
*בריאות אורולוגית תקינה - פירושה שאין סתימות בעורקי הפין, ויש תפקוד תקין של ורידי הפין ושסתומיו.
*בריאות נוירולוגית תקינה - פירושה שעיצוב הפין וסביבתו תקינים ומתפקדים.
על אף התקינות הרפואית, קיימת סטטיסטיקה המראה כי חלק לא קטן של גברים לוקים ב"תפקוד זקפתי לקוי", הגברים הללו סובלים מבעיה פסיכולוגית חרדתית, שאינה מאפשרת להם זקפה מספקת לביצוע החדירה לנרתיק. חרדה זו מכונה: "חרדת ביצוע".
מהי הסיבה העיקרית ל"חרדת ביצוע"?
לפניכם ארבעה דוגמאות מתוך רבות, לארועים (נפוצים) היוצרים - "חרדת ביצוע":
*גברים בזוגיות:
1. פיטורים ממקום העבודה ואבטלה - איבוד הבטחון העצמי.
2. בנות זוג המאוכזבות מתדירות נמוכה של יחסי המין או שאינן מסופקות, ומאשימות את בן הזוג - חשש מתגובתה, אגו פגוע.
3. בגידת בת הזוג! בבחינת "האיבר החשוב ביותר עבורי חולל".
4. אפשרות לבגידה עתידית של בת הזוג בגלל אכזבתה ואי סיפוקה מיחסי המין, ובעיקר כאשר היא מאיימת שתעשה זאת.
*גברים שאינם בזוגיות: אם וכאשר הם מקיימים יחסי מין מזדמנים ללא קונדום (סטוץ), עלולות להתגנב למוחם מחשבות של "גניבת זרע", או חשש ממחלות מין, או אז הם עלולים שלא לפתח זקפה, או לאבד אותה כמעט בהתחלה.
*גברים בתחילת הקשר הזוגי: כאשר נוצר קשר חדש עם בת זוג יפה ומושכת, שהיתה "קשה להשגה", מצב זה עשוי לעורר אצל הגבר 'ריגוש מיני עז'. ריגוש מועצם זה עלול לגרום ל"חרדת ביצוע".
* גברים בעלי פינים קטנים החוששים מהמפגש הראשון ודוחים אותו ככל האפשר ואז... אם וכאשר הם מנסים ונכשלים. חרדותיהם גוברות והולכות.
על-פי הדוגמאות הללו ניתן להבין ש"חרדת הביצוע" של הגבר תלויה בראש ובראשונה מחששותיו לתגובותיה (האפשריות) של בת הזוג, והכי גרוע... אם בנוסף לכך הוא חווה רצף של כשלונות חוזרים ונשנים באיבוד הזקפה. במקרים רבים התגובות של בת הזוג (להפתעתו) הן דווקא אמפטיות, מתחשבות ועשויות להואיל לפתרון הבעיה. אבל זה יתברר לו רק לאחר מעשה.
בטרם אסביר מדוע הגברים מאבדים את הזקפה, חשוב להבין כיצד היא נוצרת.
כיצד נוצרת הזקפה?
הזקפה נוצרת באופן הבא: פעימות לב מואצות (עקב הארוע והריגוש המיני) מזרימות דם בקצב מהיר לכל חלקי הגוף הפריפריים (בין היתר גם לכיוון הפין). באותו פרק זמן נוצר במרכז המין של המוח דחף עיצבי, כלומר המוח מעביר אותות חשמליים (פולסים). הפולסים הללו זורמים דרך העצבים של עמוד השדרה עד לאזור הפין ומרפים את השרירים החלקים המכווצים העוטפים את העורקים שדרכם זורם הדם אל 2 'הגופים המחילתיים' שבפין. העורקים ה"משוחררים" הללו מתרחבים משמעותית, ומאפשרים לכמות דם גדולה (פי 12 ויותר) למלא בדם את 2 'הגופים המחילתיים'.
זוהי תחילתה של הזקפה.
הזקפה מתחזקת רק כאשר "הגופים המחילתיים" מתמלאים בדם. מצב זה יוצר לחץ רדיאלי מבפנים כלפי חוץ, ובעיקר על הוורידים הנמצאים במעטפת הפין. הללו, נלחצים ומתכווצים וסוגרים חלקית את שסתומי הוורידים של הפין, על כן כמות 'פחותה' של דם זורמת החוצה מהפין דרך הוורידים (עיקרון מחזור הדם). או אז הזקפה גם משתמרת.
ב"טכניקה" ביולוגית מתוחכמת זו, כמות דם גדולה יחסית "נלכדת" (באופן זמני) בפין ויוצרת את הזקפה. חשוב להדגיש, שאם לא תיווצר כמות הלחץ הדרושה על הוורידים, הם לא יתכווצו, הפין יתרוקן מהדם העודף שהצטבר אצלו, והוא יאבד את זקפתו. תהליך זה קרוי בשפת האורולוגים: "דליפה ורידית". זהו ההסבר הממצה והקצר ביותר על היווצרותה של הזקפה ורמזים על איבודה.
מדוע מאבדת הזקפה את תוקפה?
מחשבות מטרידות, חרדות, דיכאון וכל מה שעלול להוציא את הגבר מריכוז, מפריעות לדחף העצבי. כלומר, המוח מפסיק את שליחת הפולסים, הפין אינו מתמלא בכמות דם מספקת והזקפה נעלמת (או שאינה מתחילה בכלל). לכל גבר יש מדי פעם איבודי זקפה (זה מצב טבעי), על כן הפעם הראשונה וגם השנייה, עדיין אינן מוגדרות כ-"חרדת ביצוע".מה קורה אם התהליך חוזר על עצמו לעיתים קרובות? או אז נוצר רצף של כשלונות. הפחד מפני הכשלון גובר והולך! הגברים הללו נלחצים מאוד... וכך הזכרונות של הכשלונות האחרונים יוצרים שוב את הכשלון הבא. רובם מפתחים טכניקות של התחמקות מיחסי המין בתואנות כאלו ואחרות. חלקם מנסים שוב, נכשלים ו"חרדת הביצוע" גוברת והולכת. אגב, באוננות אין כמעט מצב של "חרדת ביצוע", כי הם לא נמצאים מול פרטנרית.
מי הם הגברים הסובלים מ"חרדת ביצוע"?
גברים רגישים במיוחד, או שהם גם בעלי פינים קטנים (בראשם), שכבר נכשלו מספר פעמים בתפקוד הזקפתי, ובנוסף הם אף חרדים מאוד מתגובותיה של בת הזוג! ובעיקר כאשר הם רואים (או מדמיינים שרואים) אכזבה בעיניה. זאת ועוד, פינים קטנים (ממש) עלולים להתכווץ וכמעט 'להעלם בתוך עצמם' כאשר הם בריפיון. מה שמגביר עוד יותר את ה"סטרס" והחרדה. אם בנוסף לכל אלו היה להם מפגש (גרוע) עם בת זוג שאינה רגישה לתופעה (לועגת, צוחקת, ומתבדחת על חשבונו של הפין...) היא עלולה לגרום לגבר (הרגיש והמבוהל ממילא), נזק פסיכולוגי של "חרדת ביצוע" קבועה לשנים רבות, ולא רק בחברתה, אלא בכלל מול נשים.
לפניכם שתי דוגמאות (לבעלי חוש הומור):
1. כיצד אשה עלולה "לסרס" את בן הזוג (שלא במתכוון).
היא: "טוב, תיכנס כבר".
הוא: "אני בפנים".
היא: "מה באמת?! כי אני לא מרגישה כלום".
הוא: "?!?!"
2. למה "שמחה" האשה??
אשה אחת אמרה לי פעם: "לבעלי יש מה זה 'קטן'... אבל אותי זה דווקא משמח, כי עם כזה קטן הוא בחיים לא יעז לבגוד בי עם אשה אחרת" (??)
במילים אחרות!
* גברים המתפארים בכיבושים מיניים,
מזמינים מתח וחרדת ביצועים,
אם ברצונכם להימנע ממלכודות,
אל תתפארו בפני המועמדות. *
* מה הפתרון?
כיום, ניתן לפתור את רובן של הבעיות הקשורות ב"חרדת ביצוע" (עד לרמה בינונית) בעזרת תרופות. הויאגרה ונגזרותיה פתרו למעשה את הבעיה בכך שהן מרפות את השרירים החלקים העוטפים את עורקי הפין (ללא קשר לשליחתם או אי שליחתם של 'הפולסים'), וכך מתאפשר לעורקים הללו להתרחב ולהעביר את זרימת הדם, ללא תלות במצב הרוח של הגבר.
כל התרופות הללו (ויאגרה, סיאליס, לוויטרה), גורמות להפרשתו של "חד תחמוצת החנקן" - "NO". החומר הנ"ל, בתהליך מסוים משחרר חומר אחר המרפה את השרירים החלקים שעוטפים את העורקים, על כן במשך פרק הזמן שבין 5-25 שעות (תלוי בסוג התרופה), אם תהיה פעילות מינית, תהיה גם זקפה. זאת ועוד, ניתן גם להיעזר בבת הזוג לביצוע 'מין אוראלי' הכולל יניקה של הפין. פעילות מינית זאת עשויה להזרים דם לפין ולעזור בתהליך הזקפה.
אף תנוחת ה"כפיות" עשויה לתרום לזקפה. בתנאי שמבט עיניה נסתר מעיניו (כי הוא נמצא מאחוריה). בתנוחה זו הגבר אמור להחדיר את הפין 'הרפוי' לנרתיק (ניתן להחדיר בעזרת ג'ל ואגינאלי). בהיותו בפנים, הוא נרגע, חש בגירוי ובריגוש, הזקפה תיווצר בהיותו כבר בתוך הנרתיק. בקריצה נוכל לומר כי הפין נועד להיכנס 'גדול' ולצאת 'קטן'. בטכניקת ה'כפיות' - הוא נכנס 'קטן' ויוצא 'גדול'...
הטכניקות המיניות הללו, בנוסף לתרופות כאמור, עשויות לפתור את הגברים מ"חרדת ביצוע".
לא ניתן להתעלם מהעובדה שישנם מצבים של "חרדת ביצוע" ברמה גבוהה מאוד, עד שאפילו התרופות הללו אינן עוזרות, או אז דרוש ייעוץ סקסולוגי (לשני בני הזוג), ולעיתים אף טיפול אורולוגי, בנוסף לתרופות.
במילים אחרות!
"פליטה מוקדמת"
הפליטה המוקדמת נוצרת בשני מצבים: ריגוש מיני גבוה ביותר אצל הגבר, או וגם רגישות עצבית גבוהה בגוף הפין, ובעיקר בעטרת הפין. החסרון העיקרי מבחינת הגבר בליקוי זה הוא שהגבר אינו נהנה מעוצמת החוויה האורגזמית, שכן היא טרם הצטברה, מחמת הפליטה המוקדמת. בת הזוג חשה אף היא תסכול רב, עקב המהירות הרבה של סיום האקט המיני שגורר את איבוד הזקפה. אם הבעיה אינה מטופלת, או אז היא נוטה להאשים את בן הזוג שלא איכפת לו ממנה. מבלי לדעת שאף היא, בתגובותיה המיניות וההתנהגותיות, עלולה להיות חלק מהבעיה עצמה (אך גם מהפתרון). פליטה מוקדמת היא פליטה שהגבר אינו שולט בה לחלוטין. והיא באה לידי ביטוי בזמן של בין 10 שניות עד 100 שניות מרגע החדירה לנרתיק (לעיתים הפליטה המוקדמת מתחוללת עוד בטרם החדירה).
* פתרונות אפשריים:
* תרסיס השהייה (מאלחש) עם קונדום (מפחית את התחושה).
* לחיצות על האיזור שמתחת לעטרת הפין, לאחר שליפתו מהנרתיק.
* פנטזיות "מעצבנות" (תוך כדי האקט המיני), שאמורות להפחית את הריגוש המיני.
* אוננות בטרם יחסי מין - מפחיתה את הגירוי והריגוש המיני.
* נטילת ויאגרה, סיאליס, או לויטרה בטרם הפעילות המינית, בטכניקה זו ניתן ליצור "סיבוב שני". בעזרת זקפה מחודשת.
* לאלה שמעוניינים בתרופות טבעיות עם פחות תופעות לוואי (אישית אני לא עובד איתן ולא מכיר אותן), קיימות בשוק תרופות טבעיות כמו וימבו, האמורה לחולל אפקט דומה לויאגרה. לפרטים נוספים על וימבו לחצו כאן
* תרופות החוסמות את הספגות הסרוטונין (תרפות פסיכיאטריות ממשפחת התרופות SSRI). הן מפחיתות את התשוקה המינית ומאפשרות שליטה באורגזמה. תופעת לוואי אפשרית (בשימוש במינון גבוה מדי) - הן עלולות לגרום לקשיים ביכולת האורגזמית.
* יעוץ והדרכה לשינויים בדפוסי ההתנהגות המינית של שני בני הזוג בעזרת יועץ מיני.
"פליטה מעוכבת"
"הפליטה המעוכבת" היא הליקוי ההפוך של "הפליטה המוקדמת", שכן הגירוי המיני ובעיקר הריגוש המיני אינם מספיקים. החדירה הרוטינית של הפין, הלוך ושוב, אינה מובילה את הגברים הללו לגירוי מספיק עבור החוויה האורגזמית. חלק מהגברים הללו מתרצים את הבעיה שהם לא נמשכים לבת הזוג שלהם, עקב שינויים משמעותיים שחלו בחיצוניותה, כגון: השמנה מוגברת, הזדקנות כללית, וכן התרשלות בהופעה החיצונית. לעיתים, אלו הם רק תירוצים מחמת קיומה של מאהבת מסתורית.בדרך כלל ה"פליטה המעוכבת" נובעת כתוצאה של אוננות מוגברת במשך שנים רבות, עד שנוצרה התמכרות לאוננות. בעבור הגברים הללו האוננות היא הדרך היחידה והמהירה (יחסית) מבחינתם לחוות את האורגזמה.
האפשרות להשגת ריגוש מיני מהיר בקלות, בעזרת האינטרנט, הגבירה את כמות הגברים המתמכרים לאוננות.
* פתרונות אפשריים:
* לגברים פנויים: הגברת הריגוש המיני בעזרת בת זוג חדשה וצעירה (פער גילאים עשוי תמיד לרגש את המבוגר/ת בקשר).* שינוי בהופעתה של בת הזוג (אם דרוש), כגון: ניתוח יופי (בימינו אף גברים עושים זאת), הרזייה, לבוש סקסי, משחקי מין, וכו'.
* שימוש בפנטזיות מיניות (של הגבר) במהלך האקט המיני, או לפניו.
* סקס רב משתתפים (חילופי זוגות, הכנסת "צלע שלישית", וכו'). במהלך זה קיימים סיכונים רבים, על כן הוא אינו מומלץ לכל זוג.
* שימוש במוטיב הקנאה של הגבר, המגביר את הריגוש המיני. הטכניקה היא: שבת הזוג תספר לו (או תמציא) סיפורים אירוטיים מעברה ה"שובב". שיטה זו אינה מתאימה ואפילו מסוכנת לגברים קנאיים ורכושניים במיוחד.
במילים אחרונות - אסיים בציטוט מחורז אחרון מתוך סיפרי - "שיקוי אהבה":
מקור תמונות: photostock, David Castillo Dominici
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: