מיד תועבר לדף המבוקש
בעולם של ימינו, על מנת למשוך את תשומת ליבם של עוברי אורח בערים הגדולות ולרתק אותם לעבודות אמנות, הפסלים המודרניים המוצבים ברחובות צריכים לכלול משהו יוצא דופן – אורות ססגוניים, אתגור כלשהו של חוקי הפיזיקה, או כל גימיק אחר שימשוך את עיני העוברים והשבים אליהם. יחד עם זאת, ישנם גם פסלים אחרים, שאמנם נראים פשוטים יחסית, אך למעשה מה שמעניין בהם הוא דווקא הדבר הנסתר מהעין – הסיפור האמיתי שעומד מאחוריהם. כדי לעזור לכם לגלות כמה שכאלו, מוצגים כאן לפניכם סיפוריהם האמיתיים והלא מוכרים של 10 פסלים מרחבי העולם.
הפסל המעניין הזה, המוצג בעיר ורברג שבשוודיה, מוקדש לאישה אמיצה בשם דנוטה דנילסון. בשנת 1985, כאשר קבוצה ניאו-נאצית גזענית צעדה ברחובות וקשה, עיר מגוריה השוודית של דנילסון, היא לא יכלה להישאר אדישה למראה, מאחר ואימה הייתה ניצולת שואה. היא הסתננה מאחורי אחד המפגינים האנטישמיים והכתה בראשו בעזרת תיק היד שלה - אירוע שהוביל לפיצוץ ההפגנה הניאו-נאצית; התקרית תועדה בתמונה שאתם רואים כאן למעלה, שהתפרסמה בעיתונות השוודית והפכה את דנילסון לסוג של גיבורה מקומית, שהפגינה מחאה ראויה כנגד התהלוכה הבזויה.
פסל הכריש הפוער חור בגג, ממוקם בשכונת הדינגטון שבעיר אוקספורד שבאנגליה. הוא עשוי מפיברגלס, אורכו 7.6 מטרים ומשקלו 200 ק"ג. הוא הוצב שם בשנת 1986 על ידי שדרן הרדיו ביל היינה (בעל הבית שעל גגו "נחת" הכריש) שביקש לציין בכך את יום השנה ה-41 להטלת פצצת האטום על העיר נגסאקי שביפן, על ידי צבא ארה"ב. היינה ניסח זאת כך בזמנו: "הכריש מסמל מישהו שחש חסר כוח לגמרי, ופוער חור בגג כתוצאה מתחושת האין אונות, הכעס והדיכאון... זה אומר משהו על התנועה לפירוק נשק גרעיני, צ'רנוביל ונגסאקי".
הפסל הזה מוצב בעיר גרנד ג'קשן במדינת קולורדו, ארה"ב, ומנציח את דלטון טרמבו – סופר, מחזאי ותסריטאי אמריקאי מפורסם. טרמבו, שכתב את הספר הידוע "ג'וני שב משדה הקרב" ותסריטים לסרטים זוכי אוסקר כמו "חופשה ברומא", הוקע במהלך שנות ה-50' של המאה ה-20' על ידי התעשייה ההוליוודית, בגלל חשד שהיה מקורב למפלגה הקומוניסטית האמריקאית, והוא אף נאסר בשל כך ל-11 חודשים. כיום, טרמבו זוכה להערכה מחודשת במולדתו: על בסיס סיפור חייו הופק בשנת 2015 סרט הנושא את השם "טרמבו", וכמובן שגם הפסל שלפניכם מוקדש לו ולתחביבו האמיתי - לכתוב מהאמבטיה.
אנדרטת הגרניט המרשימה הזו, שגובהה 6.10 מטרים ומשקלה הכולל מגיע ל-110 טונות, מוצבת במחוז אלברט שבמדינת ג'ורג'יה. היא מורכבת מ-6 לוחות אבן, שעליהם רשומות ב-8 שפות (כולל בעברית ובערבית) הנחיות כיצד יש לשקם את האנושות לאחר הגעתו של קץ העולם. לא ברור מי בדיוק כתב את ההנחיות האלו, מכיוון ששמו של היזם נשאר חסוי, והוא הזדהה בפני החברה ששכר ב-1979 למטרת הקמת האנדרטה, בשם הבדוי ר.ס כריסטיאן. בגלל התעלומה האופפת את המבנה הזה, הוא זכה לכינוי סטונהנג' האמריקאי.
על אחד הגשרים במרכזה של בודפשט היפה, בירת הונגריה, עומד לו אדם חבוש כובע רחב שוליים ומעיל, על פניו משקפיים, והוא משקיף אל עבר בניין הפרלמנט המפואר של הונגריה. זהו פסלו של אימרה נוג', פוליטקאי הונגרי וראש ממשלתה של המדינה בין השנים 1953-1956. נוג' מילא תפקיד מפתח במרידה ההונגרית כנגד ברית המועצות בשנת 1956, ועל כך בסופו של דבר מצא את מותו בהוצאה להורג על ידי הכוחות הסובייטים. מבטו של הפסל נשוא אל הפרלמנט, כסמל לאהבתו העזה של נוג' את מולדתו, ואת נאמנותו לה.
אם יצא לכם לבקר בטוקיו, בירת יפן, אולי שמתם לב לפסל המיוחד הזה, שמוצב בסמוך לתחנת הרכבת שיבויה שבעיר. הסיפור שמאחורי הפסל הזה ממחיש קשר מיוחד ביותר בין אדם לכלבו, שהתפרסם ברחבי יפן כולה. האצ'יקו היה כלב מגזע אקיטה שאומץ בשנת 1924 על ידי תושב טוקיו, ד"ר הידסוברו אואנו; האצ'יקו נהג ללוות את אואנו אל תחנת הרכבת שיבויה מדי בוקר כאשר יצא לעבודה, וגם לאחר שבעליו מת בשנת 1925 והוא נמסר למשפחה אחרת – האצ'יקו סירב לקבל את רוע הגזרה והמשיך להתייצב מדי בוקר בתחנת שיבויה. סיפורו של הכלב הנאמן הזה התפרסם ברחבי יפן כולה, ובשנת 1938 נחנך לצד התחנה פסל המוקדש לו.
מקור התמונות: Brightside, Terrazzo, Dimitris Kamaras, Loco Steve, Counse
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: