מיד תועבר לדף המבוקש
כפי שכולנו יודעים, באזור העיר העתיקה של ירושלים בירתנו, במקום שבו עומדת כיום כיפת הסלע המוזהבת ששייכת למוסלמים, ניצב בעבר בית המקדש השני, שהוקם לפי חז"ל אי אז בשנת 351 לפני הספירה. המבנה המפואר הזה, שנבנה על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון ושופץ והורחב על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפני הספירה, נחרב אמנם בשנת 70 לספירה (כפי שאנו מציינים בכל שנה ב-ט' באב) אך קם לחיים מחודשים ומרהיבים בעזרת השחזור שלפניכם. ניתן לראות כאן גם את חומות העיר הגבוהות והמרשימות יחד עם שלל המבנים העתיקים שהקיפו את בית המקדש וקמו לתחייה, על גבי השטח שכיום ידוע אצלנו היהודים כהר הבית ואצל המוסלמים כמתחם מסגד אל אקצא.
אי שם בלב נווה מדבר במחוז נינווה שבצפון-מערב עיראק מסתתרת לה העיר העתיקה חאטרה, הנחשבת לאחד השרידים העתיקים והמרשימים ביותר של האימפריה הסלאוקית, ששלטה באזור שבו שוכנת כיום איראן מאמצע המאה ה-3. העיר, שנבנתה בצורה מעוגלת, הייתה לבירתה של ערבה, מהממלכות הערביות הראשונות בעולם, וזכתה לתואר "בית אלהא" (בית האלוהים) בזכות מקדשיה שהוקדשו לשלל אלים יוונים, ארמיים, מסופוטמיים וערביים (בתקופת טרום האסלאם). בשחזור הנהדר שלפניכם אתם יכולים לראות כיצד קם לחיים אחד מאותם מקדשים מפוארים של חאטרה, שנחרבה כמעט עד לייסוד במאה ה-3, לאחר שנכבשה על ידי הסאסאנים. השחזור הזה חשוב במיוחד, כי לאחר שהתגלו חורבות המקום במאה ה-19 וזכו לתואר "אתר מורשת עולמית של אונסק"ו" בשנת 1985, השחיתו אנשי דאע"ש ב-2015 את שרידי העיר העתיקה ופגעו בה קשות.
כשספטימוס סוורוס הוכתר כקיסר רומא בשנת 193 לספירה, הוא החליט להפוך את עיר הולדתו, לפטיס מגנה – שהייתה פרובינקיה רומאית משגשגת – לדוגמה מזהירה לארכיטקטורה ותכנון עירוני רומאי קלאסי. לפטיס מגנה הפכה לעיר הרומאית השלישית בחשיבותה באפריקה (אחרי קרתגו ואלכסנדריה), והכל בזכות האושר והכוח של בנה המפורסם מכולם. אחת מפניני החן של העיר היא התיאטרון שאתם רואים בשחזור הנפלא שלפניכם, שנבנה על גבעה נמוכה בסמוך לים, ששימשה בעבר כבית קברות. זהו אחד התיאטראות העתיקים ביותר שכללו יציע עמידה, ושנבנו מאבן טבעית ובטון. גם כאן, כמו בחאטרה שבעירק, התיעוד והשחזור חשובים מאוד, מאחר ומלחמת האזרחים שמתחוללת בלוב מאז שנת 2014, הפכה את האתר העתיק והחשוב הזה לחשוף הרבה יותר לפגע ולביזה.
תדמור היא עיר קדומה שהוקמה בנווה מדבר בשטח סוריה של ימינו, והיא התפתחה באופן משמעותי במאה הראשונה לפני הספירה והפכה לתחנת מסחר חשובה ולמרכזה של האימפריה התדמורית קצרת השנים. שרידיה הארכיטקטוניים של העיר העתיקה של תדמור נשתמרו עד העת המודרנית, ובשנת 1980 היא אף זכתה להכרה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. אך באופן מצער, כמו מבנים רבים אחרים במזרח התיכון שהצגנו לכם כאן, גם תדמור נפגעה קשות כתוצאה ממלחמת האזרחים המתחוללת בסוריה בעשור האחרון, כשחמושים מדאע"ש כבשו אותה וחוללו בה הרס רב. לכן גם השחזור שלפניכם, של מקדש בל המפואר מן המאה הראשונה לספירה – הוא כה משמעותי לזיכרון ההיסטורי, מאחר וגם הוא הוחרב על ידי מחבלי דאע"ש.
משנות ה-90 של המאה ה-16, החל השלטון הספרדי הקולינאליסטי בפנמה לבנות שורה של מצודות לאורך החוף הקריבי של המדינה, כדי להגן על הסחר הבין יבשתי שהתנהל דרך הים באותה תקופה. חלק מאותם מבצרים נבנו, באופן חכם יש לציין, תוך השתלבות במאפיינים הטבעיים של הנוף לאורך רצועת החוף. חלק מאותם מבצרים תוכננו ונבנו בסגנון ימי הביניים, ואחרים בסגנון נאו-קלאסי מרהיב. מבצר פורטבלו-סן לורנצו, שנבנה למשך 2 מאות לפחות, מלמד אותנו שיעור חשוב על האבולוציה וההתפתחות של הארכיטקטורה הספרדית הצבאית-קולוניאליסטית של אותם ימים, אך הוא נמצא בפני סכנה – מצד כוחות הטבע המגיעים מן הים, מצד הבנייה העירונית על היבשה, ומצד בעיות תחזוקה המחלישות אותו מבפנים. ולכן, פעם נוספת, השחזור שלפניכם כה משמעותי, מכיוון שמדובר במבנה היסטורי שעלול שלא להיות עוד איתנו בשנים הקרובות.
בין השנים 1200 ל-1500 לספירה השתמשו בני האי פונפיי שבאוקיינוס השקט (כיום חלק ממיקרונזיה) בשלל אבני בזלת וגושי אלמוגים שמצאו, על מנת לבנות יותר מ-100 איים זערוריים (איונים) בקרבת קו החוף של האי המרכזי. הגודל והתחכום של האיונים המלכותיים האלו, והמבנים שהתקיימו עליהם, הם ללא ספק ציון משמעותי להישגיה של תרבות שושלת סאודלואר, ששלטה באותה תקופה באיי האוקיינוס השקט. ארמונות אבן, מקדשים, קברים ובתים עיטרו בעבר את השטח שנפרש על פני 18 קמ"ר ושנקרא נן מדול, "עיר על המים" שהייתה בירתה של השושלת עד שנת 1628. כיום זהו אתר ארכאולוגי עוצמתי עומד בסכנה כיום, כאשר הצמחייה הפראית של האזור מערערת את יסודות המקום, והסופות שמגיעות מן היום מחלישות את האבנים. בשחזור שלפניכם אתם יכולים לראות כמה גדולה וחזקה נראתה העיר הזו בעבר.
מקור: Budget Direct
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: