מיד תועבר לדף המבוקש
מכונת זמן היא ללא ספק אחת מההמצאות המבוקשות ביותר על ידי האנושות במשך שנים ארוכות, אך מה לעשות כי לעת עתה היא קיימת רק בסרטי וספרי המדע הבדיוני, ובמציאות נדמה כי הסיכויים שיום אחד יקום הממציא שיצליח לבנות אותה נראה קלוש. עם זאת, אתרי עתיקות ושרידים של תרבויות קדומות שהשתמרו עד ימינו יכולים לשמש כתחליף למכונת זמן, ובעזרתם אנו יכולים להכיר ולהבין את אותן אימפריות שהתקיימו בעולם טרם ימינו. בנוסף לכך, בזכות ההיסטוריונים שחקרו אותם, יש לנו כיום את היכולת להעריך כמעט בוודאות כיצד נראו 7 אתרים אייקונים בעולם בימי תהילתם, ולשחזר בעזרת טכנולוגיה מתקדמת את המראה שלהם כדי לקבל הצצה אל ההיסטוריה הרחוקה של העולם, ואפילו של ארץ ישראל הקדומה!
מתחם המרחצאות העתיק הזה הוא הדוגמה המושלמת לסגנון החיים היוקרתי - ולעיתים קרובות גם ראוותני - של אנשי רומא העתיקה. מבנה המרחצאות הוקם בסביבות שנת 70 לספירה, מיד לאחר שהרומאים כבשו את אנגליה מידי הקלטים, באזור בו שכן מקדש שהוקם באתר מעיינות חמים. כיום אמנם מדובר באתר תיירות, אך בתקופת הרומאים הביקור בבית המרחץ היה נחשב לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של אזרחי האימפריה והיווה חלק מן ההווי החברתי לכל דבר ועניין - כאן התרועעו הרומאים זה עם זה, ריכלו ובילו את זמנם ברגיעה ובטלה נעימה. השחזור המרשים שמוצג כאן, מאפשר לנו ממש ל"טבול" את עינינו במימי בית המרחץ הנהדר, כפי שמומחים משערים שהוא נראה בימי קדם, כולל העמודים הרומיים המפורסמים, והתקרה הנישאת – שכיום אינה קיימת עוד, אך בזמנו התנשאה לגובה 45 מטר ועוצבה בסגנון קמרון חבית (קירוי בצורת חצי גליל אופקי).
המבנה הקלאסי הזה, אחד מסמליה הגדולים ביותר של יוון, נבנה באמצע המאה ה-5 לפני הספירה ביוזמתו של המדינאי פריקלס ובהשגחתו של הפסל פידיאס, שניים מהאישים החשובים ביותר ביוון העתיקה של אותה התקופה. כולנו מכירים את צדו החיצוני של המבנה הזה, שאם טרם ביקרתם בו וודאי כבר נתקלתם לא פעם בתמונותיו, אבל כיצד נראה חלקו הפנימי? חוקרים משערים שבתוך המבנה הוצב פסל ענק של האלה אתנה שגובהו היה כ-12 מטרים והוא היה עשוי מתערובת של שנהב וזהב מגולפים. אגן מים הוצב בחזיתה של אתנה, על מנת לספק לחות שתשמר את השנהב. סביר להניח שמטרת הפסל הייתה לשדר תדמית רווחה וכוח אל המבקרים במקום ולעולם כולו, כדי לעורר יראת כבוד גדולה כלפי האימפריה.
ארמון הזהב נבנה בין השנים 65 ל-68 לפני הספירה, בידי אחד השליטים היותר ידועים לשמצה של האימפריה הרומית - נירון קיסר. הארמון הווה מופת של נהנתנות ואירח בקביעות את המסיבות והנשפים הפרועים שיזם "המנהיג ההולל". ההיכל המתומן שימש כאחד מחדרי האוכל הרשמיים של המקום והיה מכוסה בכיפת בטון, שרובה על פי השערות עדכניות היה מעוטר בפסיפס זכוכית. ההיסטוריון הרומי סווטוניוס תיאר את המקום בכתביו כ"חדר סעודה מעגלי, המתהפך תמידית, ביום ובליל, כמו גן העדן". הוא מתאר קירות מצופי אבנים טובות, רהיטים מעוטרים בשנהב ופנינים, ותקרה שממנה הומטרו על האורחים פרחים ומיני בשמים. התיאור הזה נשמע כמו שיא היוקרה, בוודאי נכון לזמנו, ואכן ניתן להתרשם מכך גם בשחזור המרהיב שלפניכם:
העתיקות הללו התגלו לראשונה בשנת 1859, והן מספקות הצצה יקרת ערך אל חייהם של האצטקים, העם ממנו צמחה האימפריה ששלטה על שטחים נרחבים באזור אמריקה הצפונית, בימים שלפני הגעת הכובשים האירופאים אל חופי היבשת. העתיקות הללו משתרעות על שטח של יותר מ-109 דונמים, עליהם ממוקמים יותר מ-450 מבנים וחדרים שהשתמרו, ביניהם גם "הקיווה הגדול"– אחת מבין רבות, שהיו מבנים עגולים עצומים בגודלם, בהם ככל הנראה היו מתכנסים אנשי השבט כדי להתרועע האחד עם השני, לדון על נושאים חשובים ולערוך סעודות קהילתיות. אם אתם מבקרים במונומנט הלאומי הזה שבניו מקסיקו, תוכלו למצוא באתר את שרידי הקיווה המשומרת ולהתבונן בה בעצמכם, אך אם לא יעלה בידיכם הדבר, אתם מוזמנים להציץ בשחזור שלפניכם, שיכול לתת לנו מושג לגבי האופן שבו חיו אנשי הציוויליזציה השונה והמפותחת הזו בימי קדם.
את אנגקור ואט - המבנה המרכזי בעיר המקדשים העתיקה אנגקור שבקמבודיה - לקח על פי ההערכות כ-30 שנים לבנות, וכיום הוא נחשב למבנה הדתי הגדול בעולם. המקדש שנבנה על ידי המלך סוריוורמאן השני במהלך המאה ה-12 לספירה, הוקדש תחילה לאל ההינדי וישנו, אך במאה ה-14 או ה-15 הפולחן בו שונה לבודהיזם. מרחוק, אנגקור ואט נראה כמו תל אבנים ותו לא, אך מבפנים זוכים המבקרים בו לחזות ביופיו האמיתי, עם שלל מגדלים נישאים, חצרות ומרפסות הממוקמים במספר מפלסים ומחוברים ביניהם בסדרת גרמי מדרגות. בשחזור היפה שלפניכם מוצגת אחת מן החצרות המפוארות של אנגקור ואט, שנראית כמו המקום המושלם לתפוס בו קצת שלווה ולעסוק בנושאי רוחניות ודת.
הבזיליקה המפוארת הזאת שנמצאת בתחומי הפורום הרומאי המפורסם, היא המבנה הגדול ביותר באזור והיא משתרעת על שטח של לא פחות מ-6,500 מטרים רבועים. המבנה העצום הזה נבנה בין השנים 308 ל-312 לספירה תחת שלטונם של הקיסרים מקסנטיוס וקונסטנטינוס, ובעברו הוא היה בניין ממשל, בית אספות ואזור מסחר וקניות. הבזיליקה עוצבה בסגנון גדול ורחב ידיים, התואם למיקומה המרכזי ולמידת חשיבותה בעיניי השלטון הרומי והציבור. סדר העמודים הרומי הקלאסי, רצפת השיש מרובת הגוונים ואריחי הקיר עשויי הארד, הפכו את המבנה לאחד מן המרשימים ביותר ברומא העתיקה כולה. פריטי הקישוט שנמצאו כאן בעבר אולי דהו ונעלמו עם הזמן, אך בעזרת השחזור שלפניכם אתם יכולים ממש לחוש את העושר והשפע שהיו מנת חלק של הבזיליקה בעבר הרחוק.
אחרון חביב, היישר מארצנו הקטנטונת, שחזור של אחד מהאתרים היותר אייקונים שישובים בתחומי מדינתנו – מבצר מצדה. על פי ההיסטוריון, הסופר והמצביא היהודי יוסף בן מתתיהו (שכונה על ידי הרומאים יוספוס פלאוויוס), המבצר במצדה הוקם בין השנים 37 ל-31 לפני הספירה, על צוק סלע מבודד הצופה אל ים המלח ומציע לאנשים שמתגוררים בו נוף יוצא מהכלל. ארמונו האלגנטי והאינטימי של הקיסר הורדוס שהוקם כאן כלל שלוש טרסות רחבות ידיים, כשבשחזור שלפניכם מוצגת התחתונה שביניהן, שנועדה במקור לבידור, שעשוע והירגעות. לפי הידוע לנו, הטרסה הוקפה בשערים מקורים ובקירות מעוטרי פרסקאות יפייפות ודפוסים גאומטריים מרובי גוונים. אם כל זה לא נשמע לכם מספיק יוקרתי ומפנק, דעו לכם שבסמוך למקום שכנו גם המרחצאות הפרטיות של המלך.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: