נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- איפוס
- הצהרת נגישות
בארצנו הקטנה אמנם יש טבע מגוון לרוב ובעלי חיים ממינים ומסוגים שונים – אך טורפים גדולים ויונקים עצומי ממדים באמת לא חיים כאן, ולמרות שחלקם הילכו פה עד לפני כמה מאות שנים כיום ניתן לראותם בישראל רק בגני החיות. לכן אם רוצים באמת להכיר את מה שנקרא בשפתנו "ממלכת החיות" האדירה המתקיימת בעולמנו, לא רק מאחורי סורג ובריח אלא בבית הגידול והמחייה המקורי שלה, צריך להדרים מכאן אל הסוואנות של אפריקה - וזה בדיוק מה שעשתה הדר מנור, צלמת בת 30 מפתח תקווה, שהגשימה חלום ישן והצטרפה לקבוצת צלמים נוספים במסגרת טיול בן 8 ימים אל שמורת הטבע "נדוטו" שבטנזניה. היא חזרה עם מלאי תמונות מדהימות ביופיין וגם הרבה סיפורים נפלאים, מתוכם אנו יכולים להבין לעומק את גודל החוויה ואת עושרה של ממלכת החי שהיא פגשה שם.
"המפגש הראשון שלי עם הלביאות המרשימות לא איחר להגיע והוא קרה כבר ביום הראשון. בשמורה, כשירדנו אל אגם נדוטו, שם רבצה הלביאה שבתמונה, לצד אריה זכר. ברגע ששמתי לב לנוכחותה, ישר כיוונתי לעברה את המצלמה, מצפה לקצת 'אקשן' – שאמנם לא קרה, אך המבט החודר שהיא שלחה לכיווני בהחלט היה שווה את הציפייה ויצר תמונה עוצמתית במיוחד".
"גור אריות, כפיר קטן שעושה את צעדיו הראשונים בעולם – זוהי התמונה שתמיד חלמתי לצלם. למרבה הצער, לא עלה בידי לתפוס אותה בטנזניה, אך האריה היפה שבתמונה שלפניכם הוא הדבר הקרוב ביותר להתגשמות החלום, מכיוון שכפי שניתן אולי להתרשם – מדובר באריה צעיר למדי, שאלו הם ימי בגרותו הראשונים. אני קוראת לה "סימבה שלי" על שם הדמות הראשית מהסרט המצויר המפורסם 'מלך האריות'".
"כמעט בכל מקום שלא מסתכלים אליו ברחבי נדוטו – הכחל הלילכי, ציפור קטנה וצבעונית להפליא, תופסת את העין ובמקרה שלי גם את עדשת המצלמה. ניתן למצוא את הציפור רבת החן הזאת בכל יבשת אפריקה, כשבקניה היא אפילו נחשבת לעוף הלאומי, ואין מצב שהמפגש איתה מקרוב לא יוליד תמונה נפלאה."
"את הדברים הטובים משאירים לסוף, כך תמיד אומרים, וזה נכון גם במקרה הזה, כשפגישתנו עם הקרקל - עוד אחד ממיני משפחת חתולי הבר האפריקאים שלא מפסיקה להפתיע – התרחשה ממש בסוף עוד אחד מימינו בשמורה, בדרכנו חזרה אל המחנה. את הטורף המיומן והזריז הזה לא פוגשים בדרך כלל בשעות האור, כי הוא יוצא לצוד בעיקר לאחר רדת החשכה, כך שניתן לומר שבמפגש המאוחר איתו, ממש מעט טרם שקעה השמש, בהחלט שיחק לנו המזל."
"הפיל האפריקני הבוגר הוא מין בעל חיים בודד למדי, שנוהג להסתובב בסוואנה בחברת עצמו בלבד, בעוד שנקבות הפילים מסתובבות יחד עם הגורים בעדרים המגיעים לעד כ-30 פריטים. לכן, לראות לפתע את החיה עצומת הממדים הזאת - מין היונקים הגדול בעולם - מלחכת עשב לבדה לעת ערב, היה מכמיר לב, אך בה בעת גם מרגש. לבטח שמתם לב שאחד מחטיו של הפיל הזה חסר – זאת, ניתן רק לשער, קרה או בגלל נשירה טבעית, הנובעת מפאת גילו המבוגר, או אולי כי איבד אותה באחד מתוך הקרבות הרבים שמנהלים הפילים הזכרים זה בזה, במאבקי שליטה ודומיננטיות."
"הסוואנה האפריקנית, כפי שוודאי כבר התרשמתם מהתמונות הקודמות, היא לרוב מישורית, גוונה צהבהב והנוף בה צחיח ויבש, כשהצמחייה היחידה הנראת באופק היא שיחי חורש נמוכים ועצים דלילי צמרת. לכן, ביומנו האחרון בטנזניה, כשהיינו בדרכנו אל מחוץ לשמורה והתקרבנו אל אזור הרי הסרנגטי, נדהמנו לגלות נוף הררי מדהים ביופיו ששונה לחלוטין ממה שהתרגלנו אליו עד כה. עדר הג'ירפות ארוכות הצוואר שעברו באותו רגע, על רקע ההרים הנישאים ומרבדי הדשא הירוקים, הרכיבו תמונה שאני מכנה בחיבה 'ג'ירפות בשוויץ'."
מקור התמונות: הדר מנור
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: