מיד תועבר לדף המבוקש
|
המערכת ששומרת עלינו בימים טרופים אלה היא פיתוח צבאי, אך שמה נכנס בכל שיחה אקטואלית או חברתית היום. אנחנו אוהבים להתגאות בה, והיא עוזרת לנו לישון טוב יותר בלילה, אבל כמה באמת אנחנו יודעים עליה? הנה 14 עובדות שלא ידעתם על מערכת 'כיפת ברזל'. |
 |
| Israel Defense Forces |
|
1. מי שאמון על פיתוח מערכת 'כיפת ברזל' הוא תא"ל דני גולד, שהיה ראש ענף ומחקר במינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת). גולד חתר לפיתוח המערכת עוד לפני שהפרויקט אושר רשמית.
2. החברה האחראית לפיתוח של המערכת היא 'רפאל', שעובדת עם צה"ל.
3. סוללה אחת של כיפת ברזל אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר, שזה יותר מכל שטחה של העיר ירושלים.
4. נכון ליולי 2014 פועלות בצה"ל שבע סוללות של כיפת ברזל. המיקומים של הסוללות נעים לפי המצב הביטחוני וצרכים מבצעיים- למשל באוגוסט 2011 הוצבה סוללה באשדוד, כדי להכשיר ולהדריך לוחמים וטכנאים בכיפת ברזל. בנובמבר 2012 הוצבה סוללה בעלת ביצועים משופרים בגוש דן, להגנת אתרים אסטרטגיים צבאיים וממשלתיים כמו הקריה ומשרדי הממשלה. בינואר 2013 הוצבו שלוש סוללות בצפון הארץ, בעקבות הסלמת הלחימה בסוריה והתחממות הגבול הצפוני. ובאפריל 2013 הוצבה סוללה במיקום ליד אילת בעקבות חשש מירי טילים מאזור סיני.
5. מערכת כיפת ברזל מונה שלושה חלקים עיקריים: מכ"ם שמאתר שיגור של רקטה ומעביר נתונים על מסלולה למערכת שליטה ובקרה (שו"ב). מערכת השו"ב, שמחשבת לפי נתוני המכ"ם את מקום הפגיעה הצפוי, ומערכת היירוט שמשגרת טיל לכיוון הרקטה.
6. צוות הפיתוח של המערכת ממשיך לפתח אותה כל הזמן, במטרה להעלות את רמות הדיוק של הזיהויים והיירוטים שלה. בהפעלות הראשונות של המערכת אחוזי ההצלחה שלה עמדו על 75%. בסוף 2012 עלו אחוזי ההצלחה ל-84%. ההערכות העדכניות במבצע צוק איתן עומדות על 90% הצלחה של המערכת.
7. המימון לפיתוח ראשוני של המערכת היה של ממשלת ישראל והספיק לשתי הסוללות הראשונות. מימון נוסף הגיע מארצות הברית, שהספיק למספר נוסף של סוללות ולטילי היירוט. על פי דיווחים מהתקשורת, מדינות נוספות השתתפו במימון הפרוייקט, ביניהן סינגפור, במטרה להמשיך את המשא ומתן לרכישה עתידית של המערכות.
|
 |
| U.S. Embassy Tel Aviv |
|
8. חברת Raytheon האמריקנית היא יצרנית מוצרים צבאיים, ונכון ל-2012 היא יצרנית מוצרי הביטחון החמישית בגודלה בעולם. ב2011 חתמה החברה על חוזה עם 'רפאל' לפיו היא תשווק את 'כיפת ברזל' בארה"ב.
9. לפני אישור הפרוייקט, מערכת 'כיפת ברזל' נתקלה בהתנגדות מבכירים בצה"ל. הרמטכ"ל דן חלוץ טען שהיא לא מעשית. מפקד חיל האוויר עידו נחושתן סבר כי היא תסכן את מטוסי החיל. לעומתם, שר הביטחון, עמיר פרץ, פעל לקידומה והביא אותה לאישור ראש הממשלה אהוד אולמרט.
10. בשנת 2012 ניתן פרס ביטחון ישראל לכיפת ברזל ול-8 ממפתחיה מ'רפאל' וממפא"ת, ביניהם תא"ל דני גולד.
11. במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, במרץ 2013, נפרשה סוללת כיפת ברזל בנמל התעופה בן גוריון, כדי שיוכל להתרשם מהמערכת. המערכת נפרשה בשדה התעופה לקראת בואו כדי שיתאפשר לו לראות את המערכת במהלך ביקורו הצפוף במזרח התיכון, מבלי לבזבז זמן מביקורו הקצר.
12. כאשר מערכת 'כיפת ברזל' נקלטה בצה"ל היא עברה לידיים של יחידת הנ"מ (נגד מטוסים) של חיל האוויר. ב-2011 שונה השם של היחידה ל'מערך ההגנה האווירי' והטיפול במערכת הועבר לגדוד 947 (שנקראת גם יחידת 'כיפת ברזל').
13. מפתחי המערכת אמרו כי בדרך כלל לוקח לפתח מערכת כזאת בסביבות 12-20 שנים, אבל בגלל הצורך המבצעי הצליחו להשלימה תוך 3 שנים.
14. השם המקורי של המערכת היה אמור להיות 'אַל-קסאם', אך בגלל הבעייתיות של שם זה שונה ל'כיפת זהב'. לאחר זמן מה חששו כי השם האחרון ייתפס כמנקר עיניים, אז הוא שונה ל'כיפת ברזל'. שם הטילים המיירטים של המערכת הוא 'טמיר', ראשי תיבות של 'טיל מיירט', אותו המציאה אישתו של אחד המפתחים.
|
 |
| צילום: רועי עמית |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: