נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
בורקס זה חולשה, אני מודה. האמת שמאפים בכללי יכולים להוציא אדם משלוותו. אני לא מכיר אנשים רבים שיוכלו לעמוד בניחוח המגרה שבוקע מתנור המאפיה ומתפזר ברחוב. כמו אצבע דמיונית שמושכת אותנו באפינו, אנו נמשכים דרך הריח אל אותה מאפיה פינתית שהרגע הוציאה עוד מגש של מאפים פריכים מהתנור. לפעמים נדמה שלחווה היתה ביד קופסאת בורקסים שהרגע יצאו מהתנור ולאדם לא היה שום סיכוי... אך כמו שהריח יכול לשגע, הוא גם יכול לתעתע. אני לא מסוגל לספור את מספר הפעמים בהם נפלתי קורבן לניחוח מטעה. מבחוץ אתה בטוח שהגעת לגן עדן, וכשאתה בפנים אתה מבין שעדן זה ההוא שמכין את הבורקס והרמה היא כמו של ילד בגן. מהסיבה הזאת נוצרה מסורת בין כל חברי, אוהבי המאפים, בדיוק כפי המסורת שנהוגה בין גברים צעירים: כשמבקרים אצל אחת טובה, ישר רצים לספר לחברה!
את החדשה שלי הכרתי ביום שישי האחרון בתל אביב, אמנם קצת ביישנית, אבל כמה אופי. כמו שאומרים: גם יפה ובהחלט גם אופה! הריח כמו תמיד תפס אותי עוד מהרחוב המקביל, הובלתי בעל כורחי על ידי כוחות שהיו חזקים ממני אל עבר מאפיה חדשה בפינת הרחוב. על השלט היה כתוב "באבא בייקרי, טרי כל יום", ואני בהתרגשות שאלתי "האם זו האחת?" |
 |
|
מאפיית באבא בייקרי נפתחה לפני כשנה ברחוב ישעיהו 1 בתל אביב והיא מסתמנת כלהיט! שלל מאפים מתוקים ומלוחים שנעשים במקום ונאפים בתוך טאבון האבן שנמצא במקום. העיצוב נקי ומזמין, והמקום מבריק ומטופח, חוץ מכמה גרגרי שומשום שמפוזרים על הרצפה ובכניסה למאפיה, כמו סימני דרך שמספרים שמישהו כנראה נהנה כאן נורא. מסתבר שלא רק אני גיליתי את המקום. יהודה לוי נצפה שם לעיתים קרובות וגם בר רפאלי הספיקה לתקוע שם איזה סמבוסק או שניים, רק אלוהים יודע לאיפה זה הולך אצלה...
|
 |
|
דבר ראשון ניסיתי את הסמבוסק מקמח מלא שהרגע יצא מהטאבון. הביס הראשון החזיר אותי לטעם מהילדות שלי, כשאבא שלי היה לוקח אותי לקנות דגים בשוק של יפו ובין הבסטות של הדגים היתה מאפיה קטנה שכל ההיצע שלה הסתכם בחמישה סוגים של סמבוסקים ובורקס תפו"א עם ביצה. אבל איזה תור ואיזה סמבוסק! טרפתי את הסמבוסק בעודי בוהה בחלון הראווה על שאר המאפים, מנסה להחליט מה יהיה הקורבן הבא שלי. |
 |
|
החלטתי ללכת על מתוק. סיקרן אותי מאד הבייבי נוטלה שהתברר שזה בעצם רוגלך במילוי שוקולד נוטלה, כמה פשוט כך גאוני וטעים. איך לא חשבו על זה קודם?
|
 |
|
יצאתי מהמאפיה עם שלל, כי ידעתי שאם אני חוזר הביתה בידיים ריקות, את ארוחת ערב שבת אצטרך לעבור עם פרצופים חמוצים שאפילו הקוראסון הטוב ביותר בעולם לא ימחק. במהלך השבת יכולתם לשמוע 2 ביטויים שחזרו על עצמם בלי הפסקה: "יואו איזה טעים!" ו "לעזאזל הלכה הדיאטה"!
|
