מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
מאת: מנדי קמינקר באדיבות: אתר בית חב"ד
אדם חכם אחד אמר פעם: כאשר חתן וכלה הולכים יחדיו לטיול לילי, והכלה נתקלת בגומה במדרכה ומועדת, החתן מתחיל להתלונן על העיריה שלא מטפלת במדרכה, או על הממשלה שלא נותנת מספיק תקציב. אבל כמה שנים לאחר-מכן, אם הם ילכו בדיוק באותו איזור והיא שוב תיתקל באותה הגומה, הבעל יאמר לה: "תסתכלי לאן את הולכת!" משהו לא בסדר בתמונה הזו. מדובר באותו זוג, באותה העיר ובדיוק באותה הגומה במדרכה. מדוע התגובה שונה כל-כך? בשנים הראשונות של הזוגיות, הבעל אהב והעריך את אשתו. אם היא נפלה, זה לא באשמתה – זו הממשלה, העיריה, הנהגים... אבל כשחלפו כמה שנים והזוגיות נכנסה לשגרה, האהבה כבר לא מה שהייתה פעם. השוו זאת ללוח השנה העברי. חודש תשרי הוא חודש עמוס בחגים. בראש השנה אנו יודעים היטב כי בורא העולם הוא זה שיקבע כיצד תיראה השנה הקרובה. אנו שופכים את ליבנו בבקשה כי יכתוב ויחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה. ביום כיפור אנו מתחרטים על כל מה שלא היה בסדר, ומבטיחים כי השנה (באמת!) נהיה טובים יותר. בחג הסוכות אנו חוגגים בסוכה, ובשמחת תורה רוקדים עם ספרי התורה... ואז מופיע חודש חשון. החודש היחידי בלוח השנה העברי ללא כל תאריך מיוחד. 29 או 30 יום של שגרה אפורה. שום דבר מיוחד לא קורה. האם נדע כיצד להתמודד עמה, או שמא השגרה תגרור אותנו מהררי ההתלהבות בחגים אל תהומות האפרוריות? הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אויב, הוא לגזול ממנו את נשקו ולהכות אותו באמצעות נשקו שלו. אי-אפשר להתמודד עם שגרה באמצעות פרצי התלהבות חד-פעמיים פה ושם, שכן היא יודעת היטב כי אלו יעברו חיש מהר ואז שוב נחזור לסורנו. כדי להילחם עם השגרה, אנו צריכים להפוך את השגרה שלנו למשהו טוב, להוסיף לרשימת המטלות הקבועות שלנו משהו שלא נסור ממנו.
הרכיבו את הרשימה לפי מה שמתאים לכם. אבל הוסיפו משהו קבוע ללוח הזמנים שלכם.
לא היום, לא מחר; מצווה קדושה שתהפוך את השגרה האפרורית לדבר מבורך.
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: