maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

בסוד הנשמה – מודעות עצמית לפי ספר התניאסדרה רביעית - שיעור שלישי – לגלות את הניצוץ

למעבר לשיעור השני בסדרה הרביעית - היכן היא התכלית? - לחצו כאן!

לגלות את הניצוץ

כאמור, הקב"ה ברא מערכת שלמה של עולמות שמעלימים על אורו הגדול. העולם אמנם מעלים עליו, אך זה רק מצדנו. אנחנו לא רואים אותו פה, אך הוא מצדו נמצא בכל מקום בשווה, ההבדל הוא רק מבחינתנו. הרצון שלו הוא להתגלות דווקא במקום בו הוא הכי מוסתר. לכן ראשית היה עליו להסתיר את עצמו.

הסתר וגילוי

אם הקב"ה היה גלוי בכל מקום, אם היינו רואים את האמת, אם היינו מרגישים את הנשמה, העולם היה נראה אחרת לגמרי.

כיום, אנו מרגישים בעיקר את האגו (הנפש הבהמית) ופחות את הנשמה. אנחנו חיים בעיקר את השקר של העולם, ולכן אנו מרשים לעצמנו להתנהג באופן שאינו תואם את רצונו של הבורא. כלומר, הסיבה שיש בעולם, גנבים, רוצחים, בכלל רוע, היא, שהעולם מסתיר על הבורא.

אם היה עולם שלא מסתיר על האמת. אם היינו רואים איך בכל מקום הבורא הוא זה שמנהל את העולם, אם היינו רואים בבירור מה הוא רוצה מאיתנו, אז בוודאי שהיינו מתנהגים בהתאם. יותר מזה, אם היינו רואים את הניצוץ בכל דבר, היינו רואים שהכל בשליטתו וברצונו, ו"אין רע יורד מלמעלה", היינו רואים שהכל לטובה ממש, וכבר עכשיו הכל טוב.

אז למה?
אז למה הוא עשה לנו כזה הסתר, למה הוא לא ברא אותנו ישר לעולם בו הוא גלוי? עולם שהוא רק טוב, עולם שבו מרגישים את הנשמה ולא את האגו?

השאלה היא אפילו יותר חזקה, כיוון שבסופו של דבר זו המטרה, לשם אנו שואפים. זו הגאולה אליה אנחנו כל כך מייחלים, עולם שבו רואים את הקב"ה בכל מקום, עולם שבו מרגישים את הנשמה, וממילא מפסיקים לחוות את הפירוד וכל הרוע שנלווה אליו. אז מדוע "למתוח" אותנו ככה, הוא הרי היה יכול לברוא את העולם כך מלכתחילה.

יתרון האור מן החושך

"העולמות העליונים (הרוחניים)", הם עולמות של אור, עולמות בהם האור האלוקי כן נמצא בגלוי. העולם שלנו נקרא עולם של חושך, עולם בו האור נמצא בהעלם.
כאשר יתגלה האור בעולמות העליונים, זה לא יהיה חידוש כל כך, שהרי גם עכשיו יש אור (בכל עולם לפי מדרגתו), כמו שכשמדליקים נר באור יום אין לזה השפעה כל כך. לעומת זאת, כאשר יתגלה אור בעולם החשוך שלנו, אז יהיה חידוש עצום, אז זה יהיה מורגש באמת כמו נר שמדליקים בחדר חשוך.

הבורא רצה שהאור יתגלה דווקא במקום חשוך, ולכן היה "חייב" לברוא עולם חשוך כדי שדווקא שם יוכל להתגלות.

דווקא מתוך ה"נגע" מגיעים ל"ענג", דווקא מתוך הקשיים מגיעים לטוב האמיתי.
ובאופן הפרטי הכוונה היא, שכל הקשיים שיש לי בחיים לא באו להפיל אותי אלא לרומם אותי, כל המקומות החשוכים שיש לי בנפש נמצאים שם לא כדי שאברח מהם, אלא כדי שאמלא אותם באור. כאשר אעשה זאת אראה את יתרון האור מן החושך גם בחיים הפרטיים שלי.

אז איך מגלים אותו?

את המשימה של גילוי האמת, הטיל הקב"ה על עם ישראל. לשם כך הוא צייד אותנו בכוחות המתאימים לכך, נפש אלוקית קדושה, נפש בהמית ששורשה בקליפת נוגה (עניין קליפת נוגה יוסבר בהמשך) ובתורה.

התורה (מלשון הוראה) מהווה במובן מסוים ספר הדרכה – איך מגלים את האמת בעולם.
כל אחת מההוראות בתורה, מעבר להיותה מסורת, מנהג, ואף מעבר להיותה אמצעי להתחבר לקב"ה (מצווה מלשון צוותא), היא דרך לגילוי עצמותו של הקב"ה בעולם.

התגלות היסטורית

האמת, שבורא העולם כבר התגלה אלינו בעבר.
היה זה בזמן מתן תורה, אז עמד כל עם ישראל מול הר סיני. משה לא גילה לנו את עשרת הדיברות לבדו, הקב"ה בכבודו ובעצמו התגלה ופנה אלינו באופן ישיר "אנכי השם אלוקיך", באותו רגע כל העולם הזדעזע מהגילוי האלוקי, עם ישראל ראה את הקולות ושמע את המראות. (הקול שנשמע ואינו נראה מסמל את הרוחניות. מראה מסמל את הגשמיות), בזמן מתן תורה הרוחניות הייתה בגילוי, והגשמיות הייתה נעלמת. האמת האירה בעולם.

הייתה עם זה רק בעיה אחת.
האמת האירה בכזו עצמה, שהעם לא היה יכול לעמוד בגילוי. ואכן מסופר כי על כל דיבור שדיבר השם, פרחה נשמתם. כמו אדם שמתבשר בבשורה גדולה ואינו יכול להכיל אותה עד שמתעלף כתוצאה מכך (למשל אדם שמתבשר על זכייה גדולה, או כאשר חבריו מפתיעים אותו במסיבת יום הולדת).

המשימה - הגאולה
זו בעצם התכלית של העולם, שנזכה שוב לגילוי הנפלא הזה, שנראה את האמת מול העיניים, שאפילו הבשר הגשמי שלנו יראה את הקדושה, הקב"ה לא יהיה מוסתר יותר. נרגיש את האני האמיתי, נחווה את הנשמה ולא את הגוף. ממילא כבר לא תהיה קנאה, שנאה ותחרות. ממילא כבר נהיה באחדות. ממילא נתחבר לבורא ונקיים את רצונו.
אך על מנת שבגילוי הבא (הגאולה) לא תפרח נשמתנו, קיבלנו את המשימה להכין את העולם לכך. על ידי קיום התורה ומצוות אנו מכינים את העולם לגילוי של הקב"ה.
ולמה באמת צריך אותנו בשביל זה, הרי בורא עולם היה יכול לעשות זאת גם בלעדינו. אכן כך, אך הוא עשה את זה בשבילנו, הוא רצה שנהיה שותפים גם כן במשימה, שנהיה חלק פעיל בהבאת הגאולה וממילא נוכל להידמות אליו שנהיה גם אנחנו "בוראים" קטנים שמשפיעים על העולם ממש.

מה איתנו?

כאמור, המשימה שלנו, היא להכין את העולם לגילוי האמת. הקב"ה כבר נמצא פה ומוכן כבר להתגלות אלינו, כפי שכבר עשה בזמן מתן תורה. השאלה היא מה איתנו? האם אנחנו מוכנים. האם העולם כבר מוכן?

לכן הגילוי העתידי תלוי במה שאנו עושים היום. ה"שכר" שמצפה לנו בזמן הגאולה, לא יגיע כפרס על מה שאנו עושים היום, אלא יהיה תוצאה ישירה של העבודה שלנו כיום.
כאשר מורה עובד בבית ספר הוא מקבל משכורת בסוף החודש, המשכורת אינה תוצאה ישירה של העבודה שלו, אלא היא שכר על השעות אותן השקיעה בבית ספר. חקלאי, לעומת זאת, זורע את השדה ומה שהוא קוצר הינו תוצאה ישירה של הזריעה. לפי האופן בו הכניס את הזרע באדמה, לפי האופן בו השקיע בגידול כך תהיה גם הקצירה.
כך גם לגבי הגאולה.
בגאולה יתגלו כל המעשים שעשינו בזמן הגלות.
כלומר הגאולה לא תבוא כ"משכורת" על השעות שהשקענו, אלא תבוא כתוצאה ישירה של העבודה אותה אנו עושים מדי יום ביומו.
כל מצווה שאנו עושים כיום מכינה עוד חלק בנו ובעולם לגילוי האור האלוקי, ובגאולה כאשר האור יתגלה נראה את מה שעשינו כל החיים!

שכר מצווה מצווה
על כך נאמר כי השכר של המצווה היא המצווה. כלומר, בפירוש הפשוט, הכוונה היא שאם עשית מצווה אז מה השכר שלך? שתזכה לעשות עוד מצווה.
בפירוש העמוק הכוונה  היא שהשכר של המצווה זה המצווה בעצמה. כיוון שמצווה פירושה הכנת העולם לגילוי האור, והשכר של המצווה זה הגילוי של האור לעתיד לבוא, ולכן השכר של המצווה והמצווה זה אותו עניין ממש.

ימות המשיח
לזה בעצם אנחנו מצפים ומייחלים. לא רק לכך שכל היהודים יהיו בארץ, לא רק לשפע הגדול שמובטח לנו באותו זמן, לא רק לשלום העולמי שיגיע, אלא לגילוי הגדול, אור אינסוף יתגלה כאן בעולם שלנו. נחיה את האמת. נראה את הקב"ה בכל מקום. אור אינסוף יתגלה אלינו ללא העלמות והסתרים.

נראה את העבודה שעשינו משך כל החיים.

כיוון שהגילוי יהיה דווקא בעולם הגשמי, לכן המעלה הגדולה היא דווקא בעיסוק עם העולם הגשמי, ולכן כמעט כל המצוות שלנו קשורות בעניינים ובחפצים גשמיים. תפילין מזוזה עשויים מעור של בהמה, ארבעת המינים מהצומח, בכל חג יש סעודת מצווה וכן הלאה.

המעשה הוא העיקר
ולכן אומרים חכמינו כי "המעשה הוא העיקר", כיון שאנו עוסקים בהכנת ה"בית" של הקב"ה, בהכנת העולם להתגלות שלו, והתגלות זו היא דווקא במקום החושך, דווקא בעולם הגשמי, לכן העיקר הוא דווקא במעשה הגשמי.

בפעם הבאה נסביר איך זה נעשה בפועל.


לסיכום
העולם נברא כי כך רצה הקב"ה ללא הסברים ותירוצים שכליים. העולם נברא באופן שהבורא אינו נרגש בו כי על מנת שתקוים התכלית, על מנת שהבורא בעצמו יתגלה היה צריך לברוא עולם חשוך שיוכל לשמש ככלי לגילוי העצום הנ"ל. על ידי המעשים שלנו אנו מכינים את העולם לגילוי הגדול של ימות המשיח.

 

למעבר לשיעור הרביעי בסדרה הרביעית - לזכך את העולם - לחצו כאן!

 

 

השיעור נלקח מתוך הספר מודעות יהודית
באדיבות אתר "אסנט צפת" - חווית הקבלה

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: יהדות, דת, לב, נפש, נשמה, תניא, שמחה
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: