maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

עסקת שליט בעיתונות הזרה


מבט חטוף באתרי האינטרנט המובילים באירופה וארה"ב, מגלה תמונה מעניינת לגבי סדר היום בעולם. לעיתים, אנו בישראל, משוכנעים כי אנו מרכז העניינים ולא מבינים כיצד העולם מתעלם מבעיותינו, וזה בסדר, בכל מדינה חשים ככה. אך היום הוא אחד הימים שישראל היא אכן מרכז העניינים. עסקת שליט נמצאת בשער של כל אתרי האינטרנט החדשותיים של העיתונים היומיים המרכזיים. בחלק לא קטן מהעיתונים, עסקת שליט נמצאת אף ככתבה ראשית ופותחת את החדשות.

אז הנה תמצית הגרסאות בעולם לעסקת שליט:

ארה"ב :

בעיתון החשוב, "הוושינגטון פוסט", הסיקור ענייני למדי ומביא את עיקרי הדברים. בתמונת הכתבה בחרו בפוסט להביא דווקא את נועם שליט. המלל מחולק ל- 4 נושאי משנה. הראשון הוא הרקע ותמצית עניין החטיפה. הנושא השני אליו בחרו להתייחס הוא מחאת המשפחות השכולות והדרמה שהתקיימה אתמול בבג"ץ עקב העתירות, כאשר נוצר עימות בין המשפחות למשפחת שליט. לאחר מכן ממשיכה הכתבה ומדברת על קליטתו של גלעד בבסיס תל נוף וקבלת הפנים שלה יזכה בידי ראש הממשלה. בפסקה האחרונה ישנה גם התייחסות לחמאס. כאן נוקט העיתון בניסוח מעניין וקובע כי "חמאס בנה את הסיפור ככישלון לישראל". העיתון מוסיף כי חמאס טוען שימשיכו בהתנגדות.

בעיתון "הניו יורק טיימס", ישנו סיפור דו צדדי, אך הוא מתרכז יותר בגלעד שליט. שם מדגישים ומתארים את זמן השחרור, מה הוא לבש ואיך הוא נראה מבחינה רפואית.

אנגליה:

באנגליה קיימות שתי גרסאות בשני עיתונים חשובים. הראשונה, בעיתון הבריטי הנפוץ, "הגרדיאן", הנושא הפותח הוא דווקא הצד המדיני של העסקה וחשיבותה של מצרים בתיווך. הכותב קצת נודד מהעסקה עצמה ומתרכז בתהליכים המדיניים הקשורים בה. העיתון מספק דיווח חי ושוטף על כל פרטי העסקה, ומה שמתרחש בשטח נמצא בתחתית.

הגרסה השנייה נמצאת ב- "טלגרף", שם הסיפור הרבה יותר אמוציונלי ועסיסי. הטלגרף מזכיר פרטים לגבי מספר האסירים, שהוא הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל, כמו גם מציין את שליט כחייל השבוי הראשון שחוזר חי מזה 26 שנים. ראוי לציין גם כי העיתון מספק ציטוטים של אנשי חמאס, אולם לא של נציגים ישראלים.

גרמניה:

אתר העיתון הגרמני, "דר שפיגל", פותח עם כתבת שער על עסקת שליט. בתחילה הם לא מחדשים כלום מלבד הבדל אחד מעניין. בעוד באנגליה מכנים את החמאס כקבוצה איסלמית, בגרמניה מתייחסים אליהם כקבוצה איסלמית קיצונית ומוסיפים כי ישראל
משלמת מחיר כבד. העיתון מאזכר את מספר הישראלים שנהרגו בידי המחבלים ומביא סקר שנערך בישראל לגבי הסכמה לעסקה.

צרפת:

"לה מונד", העיתון המרכזי בצרפת, לא מחדש והולך בעקבות קודמיו. גם כאן ניתן לראות התייחסות לחמאס כ- "קבוצה איסלמית" ולא כארגון טרור. עם זאת, הצרפתים מציינים כי להרבה אסירים יש דם על הידיים. דבר בולט בעיתון הוא התייחסות רבה לצד הפלסטיני.

איטליה:

באיטליה, לעומת צרפת, הצד של חמאס כמעט לא מוזכר. רוב הסיפור בעיתון "קוריירה דלה סרה" מובא מהזווית הישראלית כשחמאס הוא שחקן די פאסיבי. הכתבה מסתיימת בנימה חיובית כלפי שחרורו של גלעד.

ספרד:

"אל מונדו" פותח את הכתבה על העסקה בציון הרגשות. הוא מתחיל עם חגיגה בעזה, טקס צנוע בגדה, ובישראל - גאווה מהולה בכאב רב, משפט שהודגש באתר. העיתון הספרדי ממשיך בדיווח נרחב על מסע האסירים הפלסטינים, לעומת דיווח דל יחסית על גלעד שליט. ההרחבה על הצד הישראלי מגיעה רק בהמשך הכתבה. כלומר, ישנו סיפור מקביל על המתרחש בשני הצדדים, אך מורגשת נטייה לכיוון הפלסטיני.

קצת על עיתונות
ההבדלים בין העיתונים יכולים להיראות זניחים למי שאינו מעמיק ניתוח, אך למעשה ישנו פער רב בין הגרסאות השונות לסיפור.

אנו צריכים לקחת בחשבון דברים כמו מי מוזכר קודם, האם זה הצד הפלסטיני, הישראלי, או משהו מאוזן. נושא זה חשוב כיוון שבניגוד לישראלים הגומעים בשקיקה כל אות בסיפור, קורא זר יוכל להסתפק בפיסקת פתיחה בכדי להשביע את סקרנותו ומה שהוא יקח ממנה זה את הרעיון הראשון שהועבר. כך למשל קורא ספרדי יקבל רק את הצד הפלסטיני, בעוד באיטליה וארה"ב יחושו שמרכז הסיפור הוא גלעד.

דבר נוסף שיכול להכריע את הרושם של הקורא, הוא השפה. הביטויים בהם השתמשו בכדי לתאר את חמאס השתנו בין העיתונים, כך שגרמני יראה בהם ארגון קיצוני, בריטי יראה בהם ארגון לוחמני וספרדי יראה בהם ארגון פלסטיני. מה שמעניין הוא שבאף עיתון לא התייחסו אל האסירים הפלסטינים כרוצחים או טרוריסטים. בגרמניה ציינו התקפות קטלניות, באנגליה הסתפקו בהתקפות ובצרפת דיברו על אסירים עם דם על הידיים.

האמרה שתמונה שווה אלף מילים, היא קריטית בעולם התקשורת. הרבה קוראים יסתפקו במבט חטוף בתמונות כדי להבין את הסיפור ולכן מה שמופיע בתמונה הראשית, הגודל שלה והמיקום, יקבעו את יחס הקורא לתוכן. גם אצל מי שיתעמק בסיפור יקבע רושם ראשוני על פי התמונה. בצרפת יראו חגיגות של חמאס, בגרמניה את תמונתו של שליט בגדול, בספרד מופיעה משפחת שליט, ובאיטליה ילד ישראלי חוגג, תמונת מראה לעיתון הצרפתי. על המופיע בתמונה, יקבע הקורא את האופן בו הוא ניגש לסיפור.

עוד מעניין לשים לב לנימה. בעוד האמריקאים ירדו לפרטים הפיקנטיים של לבוש ומראה, הבריטים הביאו תיאור קר ובאיטליה וספרד הוסיפו אלמנט רגשי. מדהים לראות כיצד כל אומה מציגה את הדברים לפי התרבות שלה.

הדבר האחרון שחשוב לשים לב אליו, הוא דווקא מה לא מופיע. כל אתר בוחר להתמקד בפרטים על פי האג'נדה שלו. המילה טרור לא הופיעה באף אחד מהעיתונים וזו בסופו של דבר אמת שהולמת בפנינו - התקשורת החשובה בעולם לא רואה בחמאס כארגון טרור.

מרענן לצאת רגע מהבועה התקשורתית בישראל ולראות את הדברים מזווית קצת אחרת. מעניין לקבל תובנות לגבי איך רואים אותנו במדינות החשובות בעולם ואיך ישראל הופכת ביום אחד למרכז העניינים ולא רק בתחושה הפנימית שלנו.

 

כתב וערך: בועז מזרחי
 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: