בדיחות בנושא הלוויה

"קראתי במחקר כלשהו שדיבור מול קהל הוא הפחד הכי גדול של האדם הממוצע, בעוד שמוות זה הפחד השני. המשמעות היא שהאדם הממוצע שמגיע להלוויה יעדיף להיות בתוך הארון ולא על בימת המספידים" - ג'רי סיינפלד
הבחור שרצה לארגן הלוויה לכלבו אצל רבי
הבחור שרצה לארגן הלוויה לכלבו אצל רבי
בחור שכלבו נפטר הולך בית הכנסת ומבקש מהרבי לערוך הלוויה מכובדת. "הלוויה לכלב?" שואל הרבי. הבחור עונה: "היינו ממש קשורים, אני וחומי" הרבי מתנצל ואומר: "שמע, אנחנו לא ממש עושים דברים כאלה. פה ממול יש כנסייה קתולית, בטוח שהם ישמח לעזור" הבחור נראה מעט מאוכזב, רוכן אל הרבי ואומר בלחש: "תגיד, אם אני אציע לך 5,000 שקל עבור כל העניין הזה, תארגן לנו משהו?" "ידידי" מתפלא הרבי כשהוא רואה את השטרות, "למה לא אמרת מלכתחילה שהכלב עליו השלום היה יהודי?"
היכן תיקבר החמות?
היכן תיקבר החמות?
אמריקאי נוצרי אחד הגיע לחופשה בישראל עם אשתו וחמותו. בזמן שהם בארץ, החמות המבוגרת לא הרגישה טוב ונפטרה במפתיע בחדרה במלון. אנשי המלון אמרו לאמריקאי: ״אדוני, אם אתה רוצה לקבור את חמותך בארה״ב, צריך לשלם 10,000 דולר על הטסת הגופה. אבל מאחר שהיא נפטרה פה אצלנו במלון, נוכל לארגן לה הלוויה וקבורה כאן בארץ הקודש בחינם״. ״מה פתאום כאן?״ השיב האמריקאי ושילם את 10,000 הדולרים כדי להחזיר את גופת חמותו לארה״ב ולקיים את הלוויה שם. לאחר שההלוויה הסתיימה באה אליו אשתו של האמריקאי ואמרה לו: ״אני ממש מעריכה את מה שעשית עבור אימא שלי. זה מוכיח שבאמת אהבת וכיבדת אותה״. ענה לה בעלה: ״בטח שאני לא אסכים שהיא תיקבר בישראל! אחרי שקברו שם את ישו הוא חזר לחיים תוך 3 ימים. אני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה עם אימא שלך!״
"תבכי בהלוויה שלי?" שואל בעל פולני את אשתו.
"בטח", עונה האישה, "אתה הרי יודע שאני בוכה מכל שטות".
מי קונה כרטיס ל-NBA ולא מגיע?
מי קונה כרטיס ל-NBA ולא מגיע?
היום זהו המשחק השביעי של ליגת ה-NBA האמריקאית, ואוהד נלהב של קבוצת הכדורסל המקומית עשה את דרכו לאצטדיון ותפס את מקומו. רגע לפני תחילת המשחק, הבחין האוהד להפתעתו כי הכיסא לידו נשאר פנוי. הוא פנה אל הגבר שישב מהעבר השני של הכיסא ושאל אותו: "סליחה, מישהו מתכוון לשבת פה?" הגבר הסתכל עליו ואמר בעצב: "לא, הכיסא ריק." "מה?! מי המשוגע שקונה כרטיס למקום כל כך יקר במשחק כל כך חשוב ב-NBA ולא מגיע?!" אמר האוהד בפליאה ושמץ של כעס ניכר עליו. הגבר ענה לו: "ובכן, זה הכיסא שלי, אבל אישתי הלכה לעולמה וזהו משחק ה-NBA הראשון שאנחנו לא מגיעים יחד" האוהד הסתכל על הגבר במבט מרחם ומבויש: "אני מצטער לשמוע, לא התכוונתי. אבל לא היה מישהו אחר - חבר או קרוב משפחה שרצה לבוא איתך?" ענה הגבר: "לא איזה... כולם בהלוויה..."
מותו של קמצן
מותו של קמצן
פעם אחת היה איש שעבד כל חייו וחסך כל שקל מכספו. הוא היה קמצן אמיתי הוא אהב את הכסף שלו יותר מכל דבר אחר. ממש לפני שמת הוא אמר לאשתו "עכשיו תקשיב לי טוב, כשאני אמות, אני רוצה שתקברי את כל הכסף שלי יחד איתי, אני רוצה לקחת אותו איתי לעולם הבא". הוא אילץ את אשתו להבטיח לו מכל הלב כי כאשר ימות, היא תגשים את צוואתו ותקבור איתו את הכסף. ובכן, יום אחד הוא מת. בהלוויה שלו, אשתו עמדה סמוך לקבר ומיררה בקול גדול. רגע לפני שהסתיים הטקס, צעקה האשה "חכו רק רגע!" היא אחזה בידה קופסת נעליים, ניגשה עם הקופסא אל הקבר והניחה אותה לצד הגופה. כאשר חזרה למקומה, שאלה חברתה הטובה "אני מקווה מאוד שלא באמת קברת את כל הכסף...?" "כן קברתי", ענתה האישה "אני אישה טובה ואני לא יכולה לשקר. הבטחתי לו שאני אקבור את הכסף יחד איתו וכך עשיתי." "את מתכוונת להגיד לי שכרגע קברת את בעלך יחד עם כל אגורה שהייתה לו?" החברה הופתעה. "בהחלט" ענתה האישה "הוצאתי את כל הכסף מהחשבון שלו, הפקדתי אותו בשלי ורשמתי לו צ'ק!"
אלמנה שחורה עם כלב
אלמנה שחורה עם כלב
בחורה צעירה יצאה מהמכולת ונתקלה לפתע בשיירה ארוכה וחריגה, המלווה שני ארונות קבורה אל בית הקברות הסמוך. את השיירה הובילה אישה לבושה שחורים שאחזה בידה כלב פיטבול קשור ברצועה, ומאחוריה כ-200 נשים התקבצו בדממה. הצעירה הייתה מאוד סקרנית לדעת מה פשר ההיאספות ואזרה אומץ לגשת אל האישה בשחורים. "אני מאוד מצטערת על האובדן שלך" אמרה לה, "וצר לי שאני מפריעה, אבל אני פשוט המומה מהשיירה הזו. מעולם לא ראיתי כזאת לוויה! של מי היא, אם יורשה לי לשאול?" "בעלי", ענתה האלמנה השחורה. "מה קרה לו?" שאלה הצעירה. "הכלב שלי תקף והרג אותו" השיבה. "אוי, זה נורא!" ענתה הצעירה "ושל מי הארון השני, אם יורשה לי לשאול?" "של חמותי" ענתה "היא ניסתה להציל את בעלי, אבל אז הכלב התנפל גם עליה". רגע של שתיקה והרהור חלף בין השתיים, כאשר לפתע, הצעירה שברה שתיקה והעזה לשאול: "תוכלי בבקשה להשאיל לי את הכלב?" "תעמדי בתור!" השיבה האלמנה בשחור.
הבעל שאשתו חזרה לחיים
הבעל שאשתו חזרה לחיים
בבית הקברות הקטן של עיירה באירופה התקיימה הלווייתה של אישה שנפטרה בגיל 50… בגלל הדוחק שהיה במקום, תוך כדי מסע הלוויה נושאי הארון של האישה נתקעו בעוצמה בקיר, ולפתע שמעו אנחה חלשה. לתדהמת כל הנוכחים, התברר שהאישה חזרה לחיים! הרופא המקומי בדק אותה, אישר לה לחזור הביתה עם בעלה והסיפור זכה למעמד של נס מקומי. האישה הוסיפה לחיות 20 שנים נוספות שבמהלכן בעלה תרם הרבה כסף והשקיע הרבה מאוד בבית הקברות הצנוע שבו היא חזרה לחיים. כאשר התקיים טקס הלוויה השני שלה, המקום היה אתר גדול ומפואר. אלפי משתתפים מכל עיירות האזור בו להשתתף בהלוויה של האישה שחזרה לחיים, ורבים הגיעו לנחם את הבעל בסיום הטקס. אחד מהאורחים אמר לו: "תשמע, אתה עשית כאן משהו מדהים, אני בכלל לא מזהה את המקום הזה!" "טוב אי אפשר היה להתעלם ממה שקרה כאן לפני 20 שנה, הייתי חייב לעשות משהו", הסביר הבעל. "מה אתה חושב שאשתך הייתה אומרת על זה שההלוויה השנייה שלה נערכה בכזה אולם רחב ידיים עם כל כך הרבה אנשים?" שאל האורח. "למי אכפת?" ענה הבעל, "העיקר שעכשיו הקירות הרבה יותר רחוקים..."
הבעל, האישה והחמור
הבעל, האישה והחמור
מוישה היה נשוי לאישה בשם גיטל, אשר לא הפסיקה להטריד אותו. מהבוקר עד הערב, בכל 65 השנים שבהן הם היו נשואים, גיטל לא הפסיקה להתלונן. הפעמים היחידות בהן היה לו נחת היו כאשר הוא היה יוצא לשוק עם החמור שלו למכור גרוטאות ישנות, כיוון שכך עזב את הבית לזמן מה. יום אחד, כאשר מוישה היה עסוק במשא ומתן עם לקוח פוטנציאלי, הביאה לו גיטל ארוחת צהריים. מוישה רכב עם הפרד למקום מוצל, התיישב על גזיר עץ והחל לאכול את ארוחת הצהריים שלו. מיד לאחר שסיים מוישה לברך, החלה גיטל להטריד אותו שוב, לקטר, להתלונן, לנדנד ולהציק בלי הפסקה. פתאום, הפרד שלח את רגליו האחוריות, תפס בראשה של גיטל והטיח אותו בריצפה, דבר שהרג אותה במקום. בהלוויה שהתקיימה למחרת, אחד הרבנים שם לב למשהו מוזר. בכל פעם שהגיעה אישה לנחם את מוישה הוא הקשיב תוך כדי שהוא מהנהן עם ראשו לאות הסכמה, אבל כאשר גבר ניגש לנחם אותו, מוישה הקשיב לו, ונדנד את ראשו בשלילה. זה היה עקבי כל כך, עד שהרב החליט לגשת אליו ולשאול אותו על כך. לאחר ההלוויה, דיבר הרב עם מוישה ושאל אותו לפשר התופעה המוזרה. הסביר לו מוישה: "ובכן, הנשים באו אליי וסיפרו לי כמה אדם טוב היתה אשתי, כמה טוב היא היתה מבשלת ואיזה אדם מסור היא היתה, אז הנהנתי עם ראשי לאות הסכמה". "ומה עם הגברים?", שאל הרב. "הם רצו לדעת אם החמור למכירה".
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.