כרטיס אשראי או המחאה?

עו"ד משה סיון

סיפור המעשה:

רינה ודוד נישאו בשעה טובה והיו זוג צעיר ונמרץ. מיד לאחר החתונה ניגשו מיד לרהט את דירתם הריקה. לאחר שסרקו כל מחסן ריהוט וחנות ברחוב הרצל וסביבותיו, ולאחר שדיקדקו בבדי הריפוד השונים למיניהם, הזמינו לעצמם ריהוט לסלון ומשעברו את השלב הקשה התרווחו מול המוכר. המוכר הסכים לקבלת שישה תשלומים שווים ורצופים ובינתיים גם יגיע הריהוט בתוך חודשיים.

דוד שלף את פנקס השיקים ונגש לרשום.

רינה עצרה בו בדקה ה-90 בחיוך נבוך, "דוד בשביל מה המציאו כרטיסי אשראי? למה אתה צריך עכשיו לשבת ולמלא שישה שיקים? תחשוב מודרני" . היא שלפה את כרטיס האשראי שלה והמוכר מיהר להעבירו במכשיר. נרשמו שישה תשלומים ורינה חתמה על השובר. בני הזוג יצאו כשבכיסם ההזמנה מפורטת לריהוט שמחים וטובי לבב.

כעבור חודשיים הגיע הריהוט לביתם. הגוון של הבד לא היה הגוון המוזמן. העץ שהובטח לא היה העץ המובטח. ואפילו ציפויי הפוליטורה היו משוחים במשיחות גסות. העבודה עשתה רושם ירוד ומדכא על בני הזוג. הסבלים עשו את מלאכתם בזריזות, הושיטו יד לטיפ, נטלו והלכו. רינה מיהרה להתקשר לסוחר הרהיטים והתלוננה על מה שהובטח ולא קיבלה. הסוחר בעל האוזן המנוסה האזין לה ואמר כי ישלח להסדיר את הנושא. כעבור שלושה שבועות, מלווים בטלפונים ונידנודים, הופיע "פוליטורציק" אשר מרח מעט פה ושם והלך לו לדרכו. כעת הזוג הצעיר היה חמוץ וכועס מאד.

הם שבו ופנו לסוחר, משהבינו שהלה מושך אותם בלך ושוב. התקשרו לחברת האשראי. האוזן הנכונה בחב' האשראי שמעה אותם וביקשה כי יכתבו את תלונתם. התלונה נכתבה ופורטה בצרוף מסמכים ושם גם נדרש להפסיק את תשלומי החיוב לסוחר הרהיטים. עברה תקופת מה. וחברת האשראי הודיעה כי היא חייבת לקבל את תגובתו של הסוחר. הסוחר מצידו טען שהסחורה נמסרה ללקוח כפי שהוזמנה, דוד ורינה אשר הרהיטים המכעיסים עמדו בסלונם רק הגבירו את כעסם כל פעם שהביטו בם.

לאחר שיחות ארוכות נוספות השיבה חברת האשראי כי היא איננה מוכנה להפסיק את התשלומים לסוחר, הואיל והמוצר סופק. בינתיים נקפו עוד שבועות ועוד תשלומים שולמו לסוחר. רינה ודוד לא ידעו מה לעשות. הם פנו לעו"ד שיטפל בעניינם, גם הוא כתב ודרש לבסוף הודיעם, כי תשובת חברת האשראי היא שלילית ורק בית משפט יועיל, אולם הללו הליכים ארוכים ומטריחים ודורשים חוות דעת של מומחה בתחום הריהוט, על מנת שיקבע כי אכן ההזמנה לקויה ולא ראויה, וכי היא עומדת בניגוד לחוק המכר או חוק הגנת הצרכן.

המצב המשפטי:

זה השלב בו צריך להחכים ולברר מה המצב המשפטי במקרה שכזה. חוק כרטיסי חיוב  -  תשמ"ו 1986, קובע כי המדובר הוא בעסק משולש שבו "מככבים" חברת האשראי הקרויה 'מנפיק', סוחר הרהיטים הקרוי 'ספק' והלקוח הוא הצרכן. בכל מקרה שכרטיס האשראי נגנב, אבד, עשו בו שימוש שלא כדין או חייבו את הלקוח חיוב שלא הוזמן על ידו, מצבו של הלקוח טוב הוא מוגן הוא לא יחוייב ואם חוייב, יזוכה על ידי חברת האשראי ולא משנה מה הם הסיבות או המניעים לנ"ל.

נכון הדבר גם אילו לא היה מסופק כלל החיוב על ידי סוחר הרהיטים, מצבם של בני הזוג היה טוב יותר, הם היו מזוכים על פי החוק בחשבון האשראי שלהם גם אם חוייבו. חברת האשראי היא זו שצריכה לשאת בכך. חברת האשראי מהווה מעין "מבטח" של העיסקה מבחינת הלקוח במקרים כנ"ל. במקרה שלפנינו המוצרים הוזמנו וסופקו, החוק לא נותן לכך מענה.

בויכוח שבין הצרכן לסוחר, ניצבת חברת האשראי, כמעין בורר. היא בוחנת את הגירסאות של שני הצדדים וזכותה להחליט אם היא מפסיקה את התשלומים או לא. זהו מצב נחות לצרכן והסיבה היא ברורה לחלוטין. חברת האשראי מקבלת את עמלותיה מהספק לא מהצרכן! הספק הוא הלקוח האמיתי שלה וממנו היא גובה כספים. הצרכן הוא מקבל שרות אולם איננו מסוגל לעמוד למיקוח כלכלי. במרבית המקרים מסוג זה חברת האשראי איננה מבטלת את החיוב. אחרת היא תעמוד מול הספק אשר ידרוש ממנה זיכוי של הכספים הנ"ל, בטענה שהיא שללה ממנו כסף שמגיע לו, בלא כל הצדקה של רשות עוסקת.

העצה:

לכן רצוי ומוטב לתת שיקים במקרים של תשלומים לשיעורין, כאשר המוצר או השרות טרם נתקבל אצל הלקוח לשביעות רצונו. במקרה שכזה שיקים שנרשמים 'בהגבלת מוטב בלבד', וממולאים בהם כל הפרטים הנדרשים, יכולים בני הזוג לתת הוראה בבנק לעצור את השיקים והבנק לא יכול לסרב. חובתו לציית להוראת לקוחו - ולעצור את השיקים. הבנק במקרה זה איננו צד לענין בכלל, ומערכת היחסים היא אך ורק בינו לבין לקוחו שהוא הצרכן אשר שולט על כספו.

הינה כי כן, טרם פסה תועלתם של השיקים.

בואו לשאול את עו"ד משה סיון ועוד מומחי חוק ומשפט רבים נוספים שאלות בנושאי חוק ומשפט בפורום המומחים החדש שלנו - למעבר לפורום לחצו כאן!

* מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי-פרטני על ידי עו"ד.