שלמה בראבא חוגג 70: אוסף של 8 מקטעיו הגדולים

אחת הדמויות האהובות וכנראה גם הזכירות ביותר של באראבא הוא יאצק – הקיבוצניק האייקוני, עם השפם, בגדי החאקי וכובע הטמבל, שתמיד מנגן שירי מולדת על האקורדיון שלו ומנסה בכל הכוח להעלות את המורל הלאומי. הדמות הזו ליוותה את מדינתנו לאורך שנותיה, וגם בימי האינתיפאדה הראשונה הקשים באה כדי להחדיר בנו קצת שמחת חיים – כמו שתראו בקטע המצחיק הבא משנת 1987, שלקוח מן התוכנית "סיבה למסיבה" בהנחיית רבקה מיכאלי.

בראבא החל את דרכו המקצועית על הבמות כשהתגייס ללהקת פיקוד מרכז, ולקח חלק בתוכניתה המצליחה "רד אלינו לבקעה" שהועלתה בשנת 1969. במסגרת הזו, כתב במיוחד עבורו הפזמונאי יהורם טהרלב את השיר "המלווה" – המספר את סיפורו המלנכולי משהו של חבר להקה שכל תפקידו הוא להיות מלווה לסולנים. כמה שנים לאחר מכן, כאשר "זהו זה" עלתה לאוויר, ובראבא היה בין מנחיה הראשונים, הוא ביצע שוב את השיר הנהדר הזה...

את מוני מושונוב פגש בראבא בשנת 1972, עוד לפני ימי "זהו זה" העליזים, אך גם בזכות התוכנית האהובה הזו וגם בזכות ההופעות המשותפות הרבות של השניים, זכה הצמד הזה להיחשב כאחד מהזיווגים המוצלחים ביותר בבידור הישראלי. במערכון הבא משנת 1985 - מתוך המופע "כל העולם במה" בהשתתפות תזמורת צה"ל בניצוחו של זיקו גרציאני האגדי - גילמו מוני ובראבא זוג סדרנים קשישים, ממוצא בולגרי ופרסי בהתאמה, המחליטים להקים איגוד מקצועי לסדרני ישראל. הדו-שיח בין שתי הדמויות המוקצנות הופך למצחיק במיוחד תוך זמן קצר!

טוב, זאת ללא ספק נוסטלגיה של שנות ה-90 במיטבה – כשערוץ 2 החדש עלה בזמנו וזכיינית הטלוויזיה טלעד הייתה אחראית על השידורים בו בימים מסוימים, גויס בראבא למערכה ונכנס לדמותו של ברונו – מנחה תזזיתי המציג את לוח השידורים בצורה הומוריסטית ופרועה. מלבד הצגת התוכניות, היו לברונו של בראבא תובנות שונות ומצחיקות במיוחד על טלוויזיה, צבא ואפילו יחסים – ורק בשבילן שווה לראות את הקטע הזה ולהיזכר בהן.

אחת מהתוכניות הפופולאריות ביותר של הערוץ הראשון בשנות ה-80' וה-90' הייתה "בשידור חוקר", בהנחיית רפי גינת, ששחזרה פשעים ועבירות של אזרחים, וביקשה מהצופים לעזור בתפיסתם. בזהו-זה כמובן לא ויתרו על ההזדמנות לצחוק קצת על הסוגה הטלוויזיונית הזו, ויצרו את "בשיטור משודר", כשבראבא נכנס לנעליו של רפי גינת, בחיקוי נהדר ששיאו בציטוט הזכור: "לא להתפתות לעסקאות ברחוב, אחרת אתה אוכל אותה חזק ואוכל אותה בגדול".   

כישוריו המוזיקליים של בראבא לא הסתכם רק בנגינה על אקורדיון, כך מתברר, אלא היה ביכולותו אף לנצח על תזמורת שלמה. אך בראבא, כמובן, לא היה המנצח הסטנדרטי – הוא אהב להקים ולהושיב את התזמורת שלו מתי שבא לו, להצטרף למוזיקה בדפיקות פטיש (כולל על ראש הנגנים), ואפילו לנהל שיחת טלפון למכירת הרכב שלו תוך כדי ההופעה - אך אחרי הכל, אפשר להודות שהופעת התזמורת הקלאסית הפכה להרבה יותר מצחיקה ומהנה בזכותו.

כולנו אולי זוכרים את מערכון הקלאסי של "זהו-זה" עם שלישיית הקשישים הנפגשת על ספסל בגינה ומשוחחת על החיים, בייחוד בימי מלחמת המפרץ "העליזים". בראבא אמנם לא כיכב במערכון הזה, אך גם הוא ידע להציג דמות מצחיקה של זקן נרגן בזמן אותה מלחמה, שאיתה הוא כיכב בתוכנית "סופשבוע" ופרק את כל המחשבות המצחיקות שחשבנו בתקופה ההזויה ההיא.

את דון קישוט הגיבור הידוע כולנו מכירים, אבל האם שמעתם פעם על דון קיאצק? כן, זוהי הגרסה הישראלית המשעשעת ש"תפרו" ב-"זהו זה" לסיפור הנודע. יאצק של בראבא מחליף כאן את האציל הספרדי, כשאת נושא הכלים הנאמן מגלם סנשו פנשה מגלם השחקן האהוב יעקב בן סירא. השניים מסתובבים על חמור ברחובות ירושלים, ומחפשים אחר אהובתו של דון קיאצק, דולצ'ה-ריטה, שמגולמת פה על ידי לא אחרת מאשר הזמרת ריטה.