8 משימות חלל מרתקות שקורות סביבנו עכשיו

רק לאחרונה, ביולי 2015, הגיעה הגשושית ניו הורייזונס (אופקים חדשים בתרגום חופשי) לקרבת פלוטו, אחרי ששוגרה בינואר 2006. משם היא סיפקה לנו את התמונה המוכרת החדשה שלו, אשר נתנה לנו ולחוקרים מידע נוסף וחדש לגביו. הגשושית ניו הורייזונס, שמטרתה היא לחקור את מערכת השמש שלנו, היא רק אחת מיני משימות רבות שנאס"א וסוכנויות החלל האחרות עורכות כעת בחלל החיצון. לפניכם עוד 8 משימות מרתקות שנערכות ברגעים אלו ממש בחלל שסובב אותנו, אשר בעתיד הקרוב והרחוק יוכלו לספק לנו מידע מרתק ובעל משמעות אדירה על הגלקסיה, המערכת והכוכב שבהם אנו חיים, ואולי אפילו יעזרו לנו ליצור קשר עם צורות חיים אחרות ברחבי היקום.

1. ג'ונו (Juno)

בשנת 2011 נאס"א שיגרה את הגשושית ג'ונו כחלק מתוכנית "הגבולות החדשים", אותה התוכנית שהביאה את הגשושית ניו הורייזונס לקרבת פלוטו. ג'ונו שוגרה לכיוון כוכב הלכת צדק ומשימתה היא לברר כיצד הכוכב נוצר, ממה הוא עשוי וכיצד הוא משפיע על מערכת השמש בכלל ועל כדור הארץ בפרט. מקורו של צדק אינו ידוע לחוקרים וכיום הוא בגדר תעלומה, אך הגשושית אמורה להגיע אליו בחודש יולי 2016, ועד אוקטובר 2017 היא תנחת עליו ותספק לנו תשובות רבות לשאלות שיאירו אור חדש על אחד מהכוכבים השכנים שלנו.

2. שחר (Dawn)

שחר היא הגשושית הראשונה שנשלחה לחקור את האסטרואיד וסטה וכוכב הלכת הננסי וקרס שנמצאים בחגורת האסטרואידים של מערכת השמש. היא שוגרה בספטמבר 2007, אולם בשל בעיות תקציב של נאס"א בוטלו רוב משימותיה. עם התקציב הקטן שנותר, היא המשיכה את משימתה להקיף את קרס. כשהגיעה ליעדה, גילתה הגשושית נקודות לבנות ולא מוסברות על פני השטח של הכוכב. רבים חשבו כי מדובר ברמז לחיים אחרים, אולם החוקרים סבורים כי אין זה יותר מהשתקפות קרני אור השמש על גבי גבישי קרח, גייזרים או הרי געש ענקיים. שחר צפויה לסיים את משימותיה בתחילת 2016, אז היא תוכל לספק לנו מידע נוסף ועדכני.

3. פיוניר 10 ו-11 (Pioneer)

למרות שכרגע הן לא משדרות שום מידע לכדור הארץ, הגשושיות האלה נמצאות  בעיצומה של אחת המשימות החשובות ביותר ששיגרנו אי פעם לחלל. הן שוגרו בשנים 1972 ו-1973 בהתאמה, והן חקרו ושידרו כמות מידע אדירה כחלק מהתוכנית "המסע הגדול" (Planetary Grand Tour). פיוניר 10 המשיכה לשדר עד שנת 2003, וכעת היא ממשיכה במסלולה לכיוון כוכב אלדברן (Aldebaran), אליו תגיע בעוד כ-2 מיליון שנה.

פיוניר 11 נמצאת גם היא במסלול משלה לקבוצת הכוכבים מגן (Scutum), מסע שייקח אותה למרחק של כ- 71,000,000,000,000,000 ק"מ. המטרה של 2 הגשושיות האלה כרגע היא להעביר לוחות שעוצבו על ידי האסטרופיזיקאי קרל סייגן דרך החלל. הלוחות מתארות ציורים של גבר ואישה, מפה של מערכת השמש ומיקומנו בגלקסיה, אטומי מימן שונים ועוד סימנים לזיהוי הגזע האנושי. המטרה היא שצורת חיים אחרת תמצא את הלוחות האלה ותגלה היכן אנו נמצאים, כך שתוכל ליצור אתנו קשר בבוא מן הימים.

4. רוזטה (Rosetta)

רוזטה היא אחת הגשושיות עם המסע המרתק והמאתגר ביותר בהיסטוריה שעצר את נשימותיהם של חוקרי וחובבי חלל רבים. הגשושית שוגרה על ידי בסיס החלל האירופי קורו במרץ 2004 במטרה לנחות על כוכב שביט, ובאוגוסט 2014 היא הפכה לגשושית הראשונה שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט. אחרי 4 חודשים בהם חיפשו החוקרים מקום נחיתה מתאים על פי המצלמה שעל גבה, משימה השווה ערך לניסיון להנחתת מכונת כביסה על שדה תעופה גדול, ההנחתה לא בוצעה כמתוכנן והגשושית הצליחה לנחות רק לאחר 2 ניסיונות נוספים. 

כתוצאה מניסיונותיה הכושלים היא איבדה אנרגיה רבה וכן את יכולתה לפעול לאחר שהתרוקנה הסוללה שלה, אולם טרם זה קרה, הגשושית הספיקה לבצע כמעט את כל פעילויות המכשירים ונתונים רבים הגיעו בחזרה לכדור הארץ. ביוני 2015 הגשושית נטענה מחדש מאנרגיית השמש ושידרה אות לכדור הארץ, וכעת היא מבצעת מחקרים נוספים אשר מידע מרתק על תופעת כוכבי השביט.

5. היאבוסה 2 (Hayabusa 2)

את היאבוסה 2 שיגרו עבור משימה אחת חשובה מאין כמותה: לגלות את מקור החיים. בדצמבר 2014 שוגרה הגשושית לחלל, שם היא אמורה להגיע לאסטרואיד JU3 בשנת 2018. ברגע שתגיע אליו היא תשחרר 3 חיישנים שיאספו מידע, וכן 5 סימנים שיסמנו לכלי חלל נוספים היכן עליהם לנחות על האסטרואיד על מנת לאסוף את הדגימות הנדרשות, וכאן העניינים מתחילים להסתבך.

בשלב זה היאבוסה 2 אמורה לעזוב את האסטרואיד ולהשאיר סוג של טיל בחלל הסובב אותו, אז היא תעבור לצדו השני של האסטרואיד בזמן שהטיל יפוצץ את האסטרואיד. הגשושית תחזור בחזרה למקום הפגיעה ותאסוף דגימות מעומק האסטרואיד, כל זה בזמן שמצלמה מתעדת את הכל ומשדרת לכדור הארץ. בשנת 2020 הגשושית אמורה לחזור לכדור הארץ יחד עם הדגימות שאותן יחקרו החוקרים, והתקווה היא שהן יוכלו לשפוך אור על נושא מקור החיים שלנו, וכן על האפשרות לחיים בחלל החיצון מלבדנו.

6. טלסקופ החלל קפלר (Kepler)

7. ונוס אקספרס (Venus Express)

את הגשושית ונוס אקספרס שיגרה סוכנות החלל האירופית בשנת 2005 כדי לחקור את האקלים והשטח של כוכב הלכת נוגה. המחקר ערך כ-500 ימים והוארך במטרה להבין בצורה טובה יותר את התנאים שבכדור הארץ ביחס לאלו שבנוגה. מהנקודה שאליה הגיע סביב כוכב נוגה, החוקרים גילו שהם יכולים לנסות לחקור את כדור הארץ כאילו שהם מנסים לגלות בו חיים. אם אכן יצליחו לגלות בכדור הארץ חיים ממרחק זה, קיים סיכוי גדול מאוד שניתן יהיה להשתמש בטכניקה הזו כדי למצוא חיים על כוכבים מרוחקים אחרים. המידע האחרון שהתקבל מהגשושית הגיע בינואר 2015, וכעת הוא עדיין נמצא תחת שלבי ניתוח ומחקר.

8. וויאג'ר 1 (Voyager)

ממש כמו גשושיות הפיוניר, הוויאג'ר 1 שוגרה על מנת לחקור את החלל שסביבנו. נאס"א שיגרה אותה בשנת 1977, ומאז היא צילמה כמה מהתמונות הידועות והחשובות ביותר בחקר החלל. בשנת 1990 היא צילמה את אחת התמונות המפורסמות ביותר שנקראה "נקודה כחולה חיוורת", אשר היוותה את "התמונה המשפחתית הראשונה שלנו" כמין האנושי, והיא מציגה את כדור הארץ מהמרחק הרב ביותר בו ניתן להבחין בו בחלל. 

על התמונה כתב האסטרופיזיקאי קרל סייגן כך: "הסתכלו שוב על הנקודה הזו. זה כאן. זה הבית. זה אנחנו. עליה נמצאים כל מי שאתם אוהבים, כל מי שאתם מכירים, כל מי ששמעתם עליו, כל אדם שאי פעם היה, כל מי שחי את חייו, השילוב של האושר והסבל, אלפי דתות, אידיאולוגיות ודוקטרינות כלכליות, כל צייד ומלקט, כל גיבור ופחדן, כל יוצר ומשמיד ציביליזציות, כל מלך ואיכר, כל זוג צעיר מאוהב, כל אמא ואבא, כל ילד מלא תקווה, כל ממציא וחוקר, כל מורה ומחנך, כל פוליטיקאי מסואב, כל "סופרסטאר", כל מנהיג עריץ. כל צדיק וחוטא בהיסטוריה של הזן שלנו חי כאן – על חלקיק של אבק שתלוי בתוך קרן שמש".