8 טריקים מדהימים שמצליחים לתעתע במוח

חוקרים מתייחסים למח האדם כמרכז החשיבה המכיל בתוכו  שני "שחקנים": החלק ההכרתי - המחשבות, התפיסה, הזכרון, הרגשות, הרצון והדמיון - והחלק התת הכרתי. המוח שלנו נוהג לתעתע בנו בכל הזדמנות שהוא יכול. מה שנדמה לנו שאנחנו רואים או שומעים לאו דווקא מתרחש במציאות. הנה כמה תרגילים שנוכל לבצע על מנת להבין יותר לעומק את תעתועי המח האנושי.

פרוצדורת גנזפלד

קבעו את הרדיו על תחנה סטטית, עד לשמיעת רחש מונוטוני בלבד (הרחש שנשמע בין תחנות). שכבו לצד הרדיו והרכיבו חצאי כדורי פינג פונג על העיניים כך שראייתכם תחסם לגמרי. בתוך דקות יצופו במוחכם רצף של הזיות מוזרות ממעמקי התת מודע שלכם.

להקטין את הכאב

במידה וחלילה נפצעתם, מבט בפצע דרך העדשות המקטינות שבמשקפת "יקטין" את תחושת הכאב... העיקרון די פשוט - העובדה שהפצע נראה לנו קטן  במשקפת "משכנעת" את המח להאמין במזעריותו של הכאב הפיזי.

אפקט פינוקיו

לצורך הניסוי הכינו שני כסאות וכיסוי עיניים. האדם מכוסה העיניים יישב בכסא האחורי עם הפנים אל גבו של האדם השני (כמו בתמונה). האדם מכוסה העיניים יושיט יד אחת וייגע בקצה אפו של האדם שמולו, ועם היד השנייה ייגע בקצה אפו שלו. על האדם לחוש במשך כדקה את שתי האפים - רוב האנשים מדווחים על תחושה שאפם מרגיש הרבה יותר ארוך!

לבלבל את התבונה

כמה חכמה כף רגל ימין שלכם? הרימו את כף רגל ימין מהרצפה ועשו איתה כמה סיבובים באוויר, בכיוון השעון. עכשיו, בזמן שאתם עושים זאת, ציירו באוויר את הספרה 6 עם יד ימינכם. כף הרגל תשנה מייד את כיוונה ואתם לא יכולים לעשות כלום כדי לשנות את זה...
הנה ההסבר לתופעה: הצד השמאלי של המוח שאחראי על השליטה בצד הימני של הגוף, אחראי על הקצב והתזמון. הצד השמאלי של המוח לא יכול להתמודד עם ביצוע שתי פעולות במקביל ולכן מחבר אותן לכדי פעולה אחת.

אשליות אופטיות

אשליה אופטית (תעתועי ראייה) היא סוג של אשליה המאופיינת בתפיסה חזותית מוטעית של תמונה או צורה. מידע נאסף בידי העין והוא מתורגם על ידי המוח. אולם, ישנן דרכים להטעות את המוח, ולגרום לו לתפוס דבר מה באופן מסוים או בצורה מסוימת, למרות שאיננו כזה.
סוג האשליות הזה מבוסס על הבנת מנגנון התפיסה האנושי ועל ניצול מגבלותיו כדי 'לרמות' אותו, ובכך לגרום לו להגיע למסקנות שגויות לגבי הצורה או הצבע שאנו רואים.

תחושת פנטום

תחושת פנטום או כאב פנטום היא תחושה שרגל או זרוע או חלק מהם עדיין מחובר לגוף למרות שלמעשה הוא נקטע. אנשים שאבדו את אחד מהאיברים האלה דיווחו על תחושות כמו עקצוץ , גרד ונימול במקום של איבר הקטוע.

לחצו על התמונה להפעלת האשלייה

הביטו בבחורה שמסתובבת. האם היא מסתובבת עם כיוון השעון או הפוך? אנחנו רואים אותה מסתובבת עם כיוון השעון אך ניתן לראות זאת גם בכיוון ההפוך, זה אמנם קשה מאד לרוב האנשים. תעשו ניסיון בעצמכם.
הבחורה המסתובבת היא חלק מאשלייה גדולה יותר של אשליית צלליות. התמונה איננה מסתובבת באופן אובייקטיבי לצד זה או אחר. זוהי תמונת דו מימד אשר זזה קדימה ואחורה. אך מוחנו אינו מסוגל לפענח את הדו מימד של העולם אלא רק תלת מימד. לכן העיבוד הויזואלי שלנו מניח שאנו צופים בתמונה שהיא תלת מימד ומשתמש ברמזים ובכלים של פיענוח כאילו הייתה כזאת. אך ללא הרמזים הנכונים, המוח מחליט באופן שרירותי באיזו דרך להביט בתמונה. התוצאה היא שחלק יראו את הבחורה מסתובבת עם כיוון השעון וחלק יראו זאת הפוך. ברגע שהבחירה התקבלה אנו רואים תמונה מסתובבת בתלת מימד.
על ידי צפייה באיזורים שונים של התמונה תוך התמקדות בחלקים המוצללים שבה, ייתכן ותצליחו להכריח את המערכת הויזואלית שלכם לבנות מחדש את התמונה, וייתכן כי היא תבחר הפעם את הצד ההפוך, ולפתע התמונה תסתובב לצד השני.

בלבלו את קולטי האור שלכם

הביטו במרכז התמונה (סימן הפלוס) למשך לפחות 30 שניות ואז הביטו בקיר לבן שנמצא בקרבתכם, אתם תראו נקודה בהירה, אשר תהבהב מספר פעמים, מה אתם רואים? או יותר נכון את מי אתם רואים?

כאשר מביטים בתמונה מספיק זמן (בדרך כלל 30 שניות) ואז מחליפים את הרקע בקיר לבן , ניתן לראות דמות מסויימת. ההסבר הנפוץ  לתופעה הוא שקולטי האור הופכים "עייפים" ואינם עובדים טוב כמו הקולטים אשר לא נדבקו (העייפות נוצרת בעקבות הלבנה זמנית של פגמנט הרגישות לאור אשר נמצא בקולטי האור) המסקנה היא שהאינפורמציה המסופקת באמצעות הקולטים יוצאת מאיזון מה שגורם לאשליית הדמות להופיע. כאשר קולטי העור נעשים פחות "עייפים", מה שלוקח בין 10 ל - 30 שניות, האיזון מחלים, והתמונה נעלמת.

עכשיו נסו תרגיל נוסף. כנסו לחדר, סגרו את הדלת ואת האור, חכו מעט עד שהעיינים מתחילות להתרגל לחושך, עד שתוכלו לראות את קווי החדר באופן כללי. עכשיו סיגרו עין אחת וכסו אותה ביד. הדליקו את האור ותשאירו את העין סגורה. חכו בערך דקה ופיתחו את 2 העיניים. החדר נראה קודר יותר נכון? ההסבר לכך הוא במחזור ויזואלי שלוקח זמן להתרגל אליו, כאשר לעין אחת אין זמן להתרגל, היא תשלח מסרים שגויים למוח לכן התמונה נראית קודרת עד שהיא מצליחה להתרגל.