maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

העולם היום על פי בן גוריון

ברית-המועצות תקרוס ואירופה תתאחד – אלה היו רק שתיים מן התחזיות ששרטט דוד בן-גוריון בשנת 1962, כאשר התבקש על ידי מגזין אמריקני לתאר את העולם כעבור 25 שנה * יתר הסעיפים התגשמו רק חלקית-כולל השקיית מדבריות העולם במי ים מותפלים והמצאת זריקה שתהפוך עור שחור ללבן.

הפנייה שהגיעה בראשית שנת 1962 ללשכת ראש הממשלה בירושלים הפתיעה את ראש הממשלה דוד בן גוריון: עורך המגזין האמריקני ''לוק'', דניאל מיץ', ביקש מראש ממשלת ישראל להתפנות מעיסוקיו השוטפים, ולנסות לחזות כיצד ייראה העולם בעוד 25 שנים.

הניסיון לשרטט אז את מראה העולם בשנת 1987, הוא בעייתי, בלשון המעטה, אפילו יומרני. בן-גוריון עצמו היסס, כנראה, אבל נענה לאתגר. את המאמר הקצר ששיגר ל''לוק'' פתח בדברי הסבר קצרים: ''לא אקח על עצמי להתנבא מה יהיה בעוד 25 שנים. הישגי המדע במאה ה-20, והתמורות המדיניות אחרי מלחמת העולם הראשונה והשנייה הם כה מפתיעים, שקשה לראות מראש מה יהיה בעוד 10 שנים''.

''אם אני מנסה לענות על שאלתך'', כתב לעורך מיץ', במכתב שהעתקו שמור בארכיון המכון למורשת בן-גוריון בשדה-בוקר, ''הרי זה יותר משאלת-לב מה רצוי שיהיה בעוד 25 שנים מתחזית העתיד''. 13 סעיפים מנה בן-גוריון בתחזיתו-משאלתו. בראש העמוד הראשון כתב ''לאנגל'' – הנחייתו הרגילה לתרגום לאנגלית.

''לוק'' פרסם נוסחה מקוצרת, ממנה הושמטו כמה סעיפים. לצידה הופיעו גם תחזיות של הנשיא ג'ון קנדי, מרטין לות'ר קינג, הקנצלר המערב גרמני קונארד אדנהאור ואישים נוספים.

1987 חלפה מזמן, ורק חלק מן התחזיות התגשמו. בולט בחסרונו ברשימה – המחשב.
 


בספרו ''בן-גוריון והאינטלקטואלים'' מצטט פרופ' מיכאל קרן את הגרסה הקצרה, זו שהופיעה ב''לוק'', ומוסיף כי הציבור הישראלי נדהם בינואר 1962 לקרוא הצהרות אלה מפי ראש הממשלה.

''אין זה מקובל לגלות את ראש ממשלתך עוסק בשעשועי עתידנות בשבועון אמריקני'', כתב קרן. אולם, לדבריו, ל''עתידנות'' נוסח הזקן נועדו תפקידים פוליטיים ברורים, כגון הדגשת מרכזיותה של ירושלים בסדר העולם העתידי.

''הצהרותיו שיקפו גם אמונה של אמת בפוטנציאל שבמדע'', מעריך קרן, ''בן-גוריון הוקסם באמת ובתמים מהעוצמה שהמדע והטכנולוגיה מעניקים למין האנושי, כדי להתגבר על אילוצי הטבע, ולאפשר לו לשלוט בגורלו הוא. הרשים אותו במיוחד כוח האטום''.

העיסוק במגוון התחומים הכלולים בתחזית משקף את רוחב היריעה של הידע וההתעניינות של בן-גוריון, שניהל במקביל מאבקים פוליטיים – וגם דיונים על אפלטון, בודהיזם ושפינוזה. לא כולם, אגב, מתרשמים: בעידן האינטרנט (שלא נכלל בחזונו של בן-גוריון) אפשר למצוא כמה אתרים אנטישמיים שבהם מוצגת התחזית של בן-גוריון בכמה תחומים, ובעיקר הקמת מקדש הנביאים בירושלים – כעדות חותכת לכוונות ההתפשטות וההשתלטות של היהדות והציונות על העולם כולו. והמגזין ''לוק'' עצמו, אשר במשך שנים רבות התחרה ב''לייף'' בכתיבה מגזינית מלווה בצילום עיתונות איכותי, לא הגיע לשנת 1982. 11 שנים קודם לכן הוא נאלץ להפסיק את הופעתו, קורבן הגידול בעלויות הייצור והירידה בהכנסות ממודעות, אלה שהופנו יותר ויותר למדיום שבן-גוריון הסתייג ממנו במשך שנים ודחה את הגעתו לישראל – הטלוויזיה.

1. ''המלחמה הקרה תהיה נחלת העבר. הלחץ הפנימי של האינטליגנציה הגדלה והולכת בלי הרף ברוסיה ליתר חופש, ולחץ ההמונים להעלאת רמת החיים עלולים להביא לידי דמוקרטיזציה של ברית-מועצות במשך רבע המאה הבאה''.
בסעיף הזה, צריך להודות, בן-גוריון קלע בול. כמעט, הוא טעה רק בשנים אחדות. רשמית קרסה ברית-המועצות בדצמבר 1991, ארבע שנים אחרי המועד של בן-גוריון, אבל כבר בסוף שנות השמונים, בתקופת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב, אפשר היה לראות בבירור את הסוף.

כאשר הגיע לביקור בישראל בשנת 1992 נשיא צרפת פרנסואה מיטראן, כללו בסיורו גם את שדה-בוקר. מרבבות המסמכים השמורים שם בחר שמעון פרס לקרוא בפני מיטראן את תחזית העתיד של בן-גוריון, ומיטראן לא יכול היה להסתיר את התפעלותו מראיית הנולד הפוליטית.

''מאידך גיסא, גידול השפעת הפועלים והאיכרים מצד אחד, ועליית כוחם של אנשי המדע בארצות-הברית, יהפכו את ארצות-הברית למדינת סעד ולמשק מתוכנן''.
כסוציאליסט נאמן קיווה אולי בן-גוריון לראות בהיחלשות הקפיטליזם האמריקני. גם ביל קלינטון ניסה לדאוג לביטוח הבריאות של אזרחי אמריקה, בהצלחה חלקית. כמה תאגידי ענק אמנם פורקו, אבל אחרים התעצמו לבלי הכר. משק מתוכנן? אולי כאשר המתכנן הוא ביל גייטס.

 


2. ''אירופה המערבית והמזרחית תיהפך לברית פדרטיבית של מדינות אוטונומיות, בעלות משטר סוציאליסטי ודמוקרטי''.
''הזקן'' לא חזה אמנם את היורו, אבל שם את האצבע על ההליך שבו האיחוד האירופי חובק תחתיו מדינות לא רק ממערב היבשת ומדרומה, אלא גם ממדינות שהיו בעת כתיבת התחזית חלק מן הגוש הסובייטי, מעוזים של משטר קומוניסטי נוקשה. ב-1962 עשתה אירופה צעדים ראשונים, מהוססים, לקראת שיתוף פעולה כלכלי, אבל עוד שנה קודם כבר היתה ועדה שהמליצה על הנהגת מטבע אחיד למדינות היבשת.

3. ''המדע והטכנולוגיה יגלו תהליך זול להתפלת מי הים, ואפשר יהיה להשקות את המדבריות באסיה ובאפריקה, ועל ידי כך להביא להעלאת רמת החיים בארצות שתי היבשות הנחשלות''.
בן-גוריון, שחלם על הפרחת המדבר, וניהל במשך שנים התכתבות מפורטת עם אלכסנדר זרחין, מחלוצי התפלת מי הים, לא חזה, ככל הידוע, את העיכובים האינסופיים בהתפלת מים בהיקף משמעותי, גם לא את העדפת האופציה לייבא מים מטורקיה על פני התפלה.

4. ''המדע יגלה את סוד ה-fusion ( תהליך ההתכה) – ועל ידי כך ייווצר כוח זול ובשפע עצום, וזה יביא בהדרגה להשוואת רמת החיים בכל הארצות''.

שוב : בן-גוריון זיהה היטב את כיווני התפתחות המדע. לא פלא. הוא נהג לנהל שיחות סקרניות עם מדענים, היה מנוי על ''סיינטיפיק אמריקן'', והוקסם במיוחד מן השימוש באטום למטרות שלום (על הכור בדימונה הוא לא אמר כמובן אף מילה למגזין האמריקני). מצד שני, השוואת רמת החיים בכל הארצות היתה היסחפות אופטימית מדי.

5. ''גלולה נגד הריון תאיט את הריבוי הטבעי הנמרץ בסין ובהודו, ותמנע התפוצצות האוכלוסין המטילה עכשיו פחד על כמה ביולוגים''.
ממש באותו חודש, ינואר 1962, התלבטה הממשלה בישראל כיצד להתייחס לתגלית החדשה – וניסתה למנוע את תחילת השימוש בה. ''רופא נשים ידוע פנה ללשכת הבריאות בפתח-תקווה, וביקש ממנה לבצע ניסיון בשימוש בכדורים למניעת הריון'', דיווח ''מעריב'' בעמודו הראשון. סגן שר הבריאות יצחק רפאל שקיבל על כך דיווח חש כי ''שאלה זו חורגת ממשמעותה הרפואית הרגילה'', והריץ מיד מכתב למנכ''ל משרדו, בבקשה שלא יעניק לרופא הנשים את האישור המבוקש. לא מטעמים דתיים, הסביר רפאל, איש המפד''ל, אלא מחשש לירידה תלולה ברמת הילודה בישראל. אפילו ''אחד מגדולי המומחים לגינקולוגיה בארץ'', שנשאל על ידי רפאל באשר לגלולה, קבע נחרצות, כי ''גם מטעמים רפואיים יש להתנגד לניסיון הזה''. באמריקה – שבה החל השימוש בגלולות רק שנים ספורות קודם לכן – השתמשו בגלולה ב-1962 כבר 1.2 מיליון נשים. המהפכה המינית יצאה לדרך. רבע מאה אחר כך, בראשית שנות השמונים כבר השתמשו בגלולה בין 50 ל-80 מיליון נשים בעולם, אבל החשש מהתפוצצות האוכלוסין בעולם השלישי לא פחת.

 


6. ''המדע הביוכימי ימציא זריקה שתשנה עור שחור לעור לבן (בן-גוריון מחק ותיקן בכתב ידו: את צבע העור מצהוב ללבן, או מלבן לשחור), וכך תסולק לגמרי בעיית הסגרגציה (הפרדת הגזעים) בארצות הברית ובארצות אחרות''.
מייקל ג' קסון ניסה, זה לא כל כך הצליח. מבקרי בן-גוריון יאמרו כי בסעיף זה – לפני התיקון – ניסה לגייס את המדע כדי לקדם את תפישת ''כור ההיתוך'' שלו, וגם לייצא אותה לרחבי העולם, על חשבון שמירת ייחודן של קבוצות אוכלוסייה שונות.

7. ''פרט לברית-המועצות, שתישאר מדינה פדרטיבית אירופית אסיאתית, תיהפך כל יבשת לפדרציה של מדינות אוטונומיות, המאוחדות בברית כל-אנושית, שברשותה תעמוד משטרה בינלאומית לשמור על שלום פנימי. כל הצבאות יבוטלו''.
נסחפת, בן-גוריון, כנראה שקריאה יתרה בחזון הנביאים בתנ''ך השפיעה על משאלת הלב.

8. ''בירושלים ייבנה היכל הנביאים מטעם האו''ם שישמש ברית פדרטיבית של כל היבשות, ובו יהיה מושב בית המשפט האנושי העליון, שיכריע בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הפדרציות היבשתיות''.
בהאג טרם שמעו על הרעיון הזה. וגם לא במקומות אחרים ברחבי העולם. הסעיף הזה משקף את החזון עליו חזר בן-גוריון פעמים רבות במשך חייו. הוא האמין כי המדינה לא תהיה רק אבן שואבת לבני ישראל, אלא גם דוגמה ומופת, מרכז מוסרי ורוחני לכל העולם, אור לגויים. אולי זו גם אנטי-תזה לאו''ם-שמום הבן-גוריוניסטי, משאלת-לב שהעולם יבחין סוף-סוף מי הטובים ומי הרעים במזרח-התיכון.

9. ''מיזוג אוויר בכדור הארץ ישכין אקלים מתון בכל חלקי עולמנו, וכל חלקי היבשת שעל יד הציר הצפוני והדרומי יהיו מיושבים''.
הפרויקט הזה עדיין בדרך. בינתיים העולם דווקא מתחמם, ומדעני העולם מנפקים בהתמדה תחזיות אפוקליפטיות על הצפת ערים בעקבות ההתחממות.

10. ''שאיבת העפר הקוסמי תאפשר הקמת מושבות בלבנה ובמרס, ובשאר הגורמים של מערכת השמש הקרובים לכדור הארץ''.
והתחזית לעולם נשארת. הנה עדכון החדשות: אחד מבכירי סוכנות החלל האירופית, העריך בחודש אוגוסט 2003 כי ''בתוך 20 שנה יוכלו בני אדם לחיות על הירח''. כשבן-גוריון כתב את התחזית הצליחה ארצות-הברית לשגר לחלל רק שני אסטרונאוטים, והם טרם הקיפו את כדור הארץ. רק בפברואר 1962 שיגרה אמריקה את ג'ון גלן להקפה ראשונה של כדור הארץ. לרוסים היו שני קוסמונאוטים, בהם חלוץ הטיסות המאוישות לחלל, יורי גאגרין. במאי 1961 הכריז הנשיא ג'ון קנדי על חזונו, שעתיד להתגשם – אדם על הירח עד סוף העשור.

11. ''אורך החיים הממוצע של האדם יגיע ל-100 שנה''.
אנחנו עדיין בדרך לשם. על פי נתוני הבנק העולמי, אורך החיים הממוצע עולה ברחבי העולם בארבעה חודשים כל שנה מאז 1970. בין 1980 ל-1998 עלה הנתון מ-61 שנה ל-67 שנה . מבחינה זו היפנים קרובים יותר מאחרים למימוש חזון בן-גוריון – אורך החיים הממוצע שם הגיע בסוף שנות התשעים ל-81. ברואנדה, לעומת זאת, החזון עדיין רחוק: תוחלת החיים הממוצעת שם היא רק 41 שנה. בן-גוריון עצמו, אגב, נפטר בגיל 87.

12. ''המחקר המדעי ירכז את מאמציו לעמוד על סוד פעולת המוח ומקור המחשבה, והטכניקה הביולוגית תעלה כישרון המוח לדרגה הרבה יותר גבוהה''.
היום קוראים לזה ביו-טכנולוגיה, והמוח האנושי, אין ספק, עדיין זקוק לשיפורים ניכרים.

13. ''החינוך הגבוה יהיה נחלת כל איש ואישה בכל רחבי כדור הארץ''.
אופס , קיווינו.

באדיבות אתר "הידען" - לכתבה המקורית לחצו כאן!

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: