מיד תועבר לדף המבוקש
ההתפתחויות הוולקניות במצרים ובשאר מדינות ערב שופכות אור על התרומה הייחודית של ישראל לארה"ב.
הערך המוסף האסטרטגי של ישראל בולט על רקע היעדר יציבות, ודאות ואמינות של משטרים ערביים, לאור הפגיעות הגוברת של משטרים ערביים פרו-אמריקאים, הקצנת האלימות הפוליטית, הסלמת הטרור המוסלמי, החרפת האיום הגרעיני האיראני, העמקת החדירה הרוסית, הסינית והצפון קוריאנית למדינות ערב, הכרסום המואץ בתדמית ההרתעה של ארה"ב והפינוי הצפוי של הצבא האמריקאי מעיראק ומאפגניסטן.
לעומת זאת, ישראל בולטת ביציבותה, אמינותה, יכולותיה האזרחיות והביטחוניות ומשטרה הדמוקרטי שהם בלתי-שגרתיים במזרח התיכון.
מצרים מקבלת מארה"ב מערכות נשק מתוחכמות, אך משדרגת את קשריה עם רוסיה, סין וצפון קוריאה, מתסיסה את קרן אפריקה, מצביעה נגד ארה"ב באו"ם וממסדת חינוך לשנאה. מצרים של פוסט-מובראק עלולה לחבור לציר אנטי-אמריקאי.
איראן היתה "סלע גיברלטר" של ארה"ב בתקופת השאה הפרסי. אבל השאה הודח על ידי חומייני ואיראן הפכה מבעלת הברית המובילה לאויבת המרה ביותר של ארה"ב.
לוב העניקה לארה"ב זכויות על בסיס חיל האוויר הענק, "ווילוס", בתקופת המלך אידריס (1954). אבל, ב-1969 הדיח קדאפי את אידריס ו"ווילוס" הפך לבסיס סובייטי.
תורכיה היתה אבן פינה במערך האסטרטגי של ארה"ב ונאט"ו מול ברה"מ, אירן והטרור המוסלמי. אבל, ב-2002 עלתה לשלטון "מפלגת הצדק והפיתוח" המוסלמית ואנקרה הפכה למקור תמיכה פרו-רוסי בציר האנטי-אמריקאי של איראן-סוריה.
ירדן נהנית מסיוע חוץ אמריקאי, אך היתה אחת משתי המדינות הערביות שתמכו בפלישת עיראק לכווית ב-1990. נמל עקבה הפך לנתיב אספקה קריטי עבור עיראק בתקופת ההכנות למלחמת ארה"ב-עיראק שפרצה בינואר 1991.
עיראק היתה פרו-מערבית עד למהפכה האנטי-מערבית ב-1958. ב-1979 עלה סדאם חוסיין לשלטון ושכנע נשיאים אמריקאים שהוא ראוי לאמונם. לכן נהנה משיתוף-פעולה אסטרטגי עד יום פלישתו לכווית.
תימן נהנית מסיוע חוץ אמריקאי, אך תמכה בפלישת עיראק לכווית, ומאפשרת פעילות טרור מוסלמי גם אם נלחמת בו מדי פעם.
סעודיה תלויה בסיוע אמריקאי לעמידה מול איומים קיומיים, אבל מממנת פעילות בינלאומית של ארגוני טרור מוסלמי ושל ארגונים מוסלמים אנטי-אמריקאים הפעילים בארה"ב.
ישראל, לעומת זאת, הוצגה על ידי הגנרל אלכסנדר הייג שהיה המפקד העליון של נאט"ו ומזכיר המדינה האמריקאי כ: "נושאת המטוסים האמריקאית הגדולה, החסכונית ומנוסת-הקרבות בעולם, שאינה זקוקה לחיילים אמריקאים, שאי-אפשר להטביעה ופועלת באזור קריטי לאינטרסים אמריקאים. אלמלא ישראל, היתה ארה"ב שולחת לאזור מספר נושאות מטוסים בעלות של עשרות מיליארדי דולרים לשנה, תוך הסתבכות בסכסוכים מקומיים ואזוריים".
לדוגמא, ב-1970, כאשר ארה"ב היתה שקועה במלחמת וייטנאם, הדפה ישראל פלישה סורית לירדן שאיימה גם על יציבות מקורות הנפט במפרץ הפרסי.
ב-1981 השמידה ישראל את הכור הגרעיני בעיראק וחסכה מארה"ב עימות גרעיני מול עיראק ב-1991 וב-2003.
ב-1982 וב-2007 השמידה ישראל סוללות טילים סובייטיות וכור גרעיני צפון קוריאני-איראני-סורי. שיטות התקיפה הועברו לארה"ב ושינו את מאזן הכוחות הגלובלי לטובת ארה"ב.
ב-2011 מעניקה ישראל לצבא האמריקאי בעיראק ובאפגניסטן ניסיון ייחודי בלוחמה מול מטעני-צד, מכוניות-תופת ומתאבדים.
לדברי הסנטור אינוייה, יו"ר וועדת ההקצבות שהיה יו"ר ועדת המודיעין בסנאט: "התרומה המודיעינית של ישראל לארה"ב עולה על התרומה הכוללת של מדינות נאט"ו, וערך הציוד הצבאי הסובייטי שהועבר על ידי ישראל לארה"ב נאמד במיליארדי דולרים".
ישראל מהווה את המעבדה היעילה בעולם למערכות נשק אמריקאיות. למשל, למעלה מ-600 לקחי-קרב ישראליים משולבים במטוס ה-F16, חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים של מחקר ופיתוח, מעניקים לה יתרון-תחרותי ומשדרגים את תשתית התעסוקה והיצוא של ארה"ב. תרומה דומה ניכרת במאות מערכות נשק אמריקאיות.
שדרוג דרמטי של שיתוף הפעולה הנוכחי בין ישראל לארה"ב מתבקש לאור התרומה ההדדית המתועדת, נוכח הזעזועים הדרמטיים במזרח התיכון ועקב הפינוי הצפוי של צבא ארה"ב מעיראק ומאפגניסטן. לדוגמא, שדרוג נמל אשדוד לצרכי הצי ה-6; אכסון בישראל של מטוסים, טילים, טנקים ונגמ"שים אמריקאים שנועדו להגן על משטרים ערבים פרו-אמריקאים; הקמת מתקני ביטחון אמריקאים בישראל; הקמת קרן משותפת לקידום שיתופי-פעולה בין התעשיות הביטחוניות של ישראל וארה"ב.
שדרוג דרמטי של שתוף הפעולה האסטרטגי הוא טבעי לאור יכולותיה של ישראל, צרכיה של ארה"ב והמכנה המשותף הייחודי בין השתיים: ערכים, אינטרסים ואיומים משותפים.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: