נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- איפוס
- הצהרת נגישות
בתולדות ימיה של המדינה האהובה שלנו התרחשו אינספור אירועים מכוננים שעיצבו את המציאות שלה מדי יום ביומו – מלחמות ואירועים ביטחוניים, מאבקים פוליטיים שונים ורגעי שמחה ועצב שכל המדינה דיברה עליהם. אך היו גם לא מעט רגעים קטנים שההיסטוריה תייקה תחת הערך "בלתי חשובים" ולכל הפחות זכורים כיום כאנקדוטות זניחות, ואלו הם למעשה פיסות נוסטלגיה מרתקות שאם רק מישהו היה מניח עליהן את הזרקור, היה ניתן לגלות בהן סיפור משמעותי ומעניין... אז האמת שיש מי שהרים את הכפפה ועשה זאת, אלירן פלד ועידו תדמור, שיצרו את הסדרה התיעודית "הבלתי חשובים", שבכל פרק שלה צוללת לנבכי סיפור שכזה ומציפה אותו בפנינו. פרקי הסדרה כוללים הן קטעי ארכיון נדירים, הן ראיונות עם אישים שהיו מעורבים באותם אירועים "חסרי חשיבות" כביכול והן קריינות משעשעת ומסבירת כל של דרור קרן. אנחנו מביאים כאן בפניכם את 5 פרקי הסדרה שעלו לרשת עד כה, וממליצים לכם לצפות בהם בהנאה ולזכור שגם מה שנראה לא חשוב במבט ראשון – יכול להתגלות כפנינה היסטורית במרוצת הזמן.
אי שם בתחילתו של קיץ 1973, חודשים ספורים טרם מלחמת יום הכיפורים המטלטלת, נחנך במגדל שלום המיתולוגי בתל אביב "מוזיאון השעווה הישראלי". מה שהיה אמור להפוך למוסד של ממש כמו מוזיאוני שעווה אחרים בעולם, לא היה בדיוק מה שציפו לו בסופו של דבר – אך את זה אף אחד לא ידע כאשר ראש הממשלה לשעבר, דוד בן גוריון, גזר את הסרט החגיגי ביום פתיחת המקום. הפרק הראשון של "הבלתי חשובים" עוסק לא רק במוזיאון הזה, שהפך לאנקדוטה ישראלית חביבה, אלא גם בדמותו המרתקת של בן גוריון ובתחביבו הבלתי מוכר – להיות סנדק בטקסי ברית מילה.
מעמד האישה והצורך בשוויון מוחלט בין שני המינים בכל תחומי החיים – אלו נושאים שבעשרות השנים האחרונות זכו לתהודה ציבורית גדולה בכל העולם והם כיום חלק בסיסי כמעט מן השיח החברתי. אך אי שם בימיה הראשונים של המדינה לא היה מדובר בנושא כל כך מובן מאליו – בייחוד לא בכל מה שקשור לענייני ביטחון והגנה, נשים לוחמות ועוד יותר מכך, נשים במשטרה. לכן יחידת השוטרות שהוקמה לראשונה בשנת 1960 הייתה דבר כה יוצא דופן, ולמרות שהיום הוא נכנס תחת קטגוריית "הבלתי חשובים" – עדיין מדובר בנקודת ציון ששווה להתעכב עליה, כמו שעושה הפרק הזה בסדרה, שמפגיש אותנו עם הנשים ששירתו ביחידה ומספר את סיפורן.
העיר פתח תקווה מוכרת לכולנו כאם המושבות, אחד מן היישובים העבריים הראשונים בארץ ישראל המתחדשת – אך בשנת 1984 היא עלתה לכותרות דווקא בהקשרים פחות חיוביים, כאשר מעיר שהתגאתה בבתי הקולנוע הרבים שלה ובדו הקיום שקיים בה בין חילונים לדתיים, היא הפכה למקום שבו מתחולל מאבק בין שני הציבורים. הכל היה סביב היתר שניתן לקולנוע "היכל" שבעיר לפעול גם בליל שבת – דבר שלא היה מקובל על הציבור הדתי בעיר והוביל למאבק איתנים בין הגורמים השמרניים שמחו על חילול השבת לבין חילוניה של העיר. בפרק הזה של "הבלתי חשובים" תזכו לשמוע מגורם ראשון – כלומר מאנשים שהיו מעורבים ב"מלחמת הדת" הזו – את הסיפור עצמו, שהיה דוגמה חיה לשסע הדתי-חילוני שמתקיים בארצנו עד עצם היום הזה.
משה דיין הוא ללא ספק אחד מהדמויות ההיסטוריות המרתקות והחשובות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, אדם רב זכויות אך גם מעללים – לטובה ולרעה. בישראל של שנות ה-70' דיין היה לאייקון אופנתי כמעט, ולכן אולי לא מפתיע שיש גם מי שניסה לגזור על כך קופון ולשווק לגברי ארצנו בושם תחת שם המותג "משה דיין". הפרק הזה של הסדרה מתמקד באנקדוטה של אותו בושם שרכב על גל ההערצה למצביא בעל הרטייה, כשהוא גם משרטט קווים לדמות המיתולוגית שהתפתחה סביב מי שהיה רמטכ"ל, שר ביטחון ופוליטיקאי שנוי במחלוקת.
חג המימונה, שנערך בכל שנה בצאת חג הפסח על ידי בני העדה המרוקאית בארץ, נהפך כבר מזמן לאירוע כלל-ישראלי שרבים מציינים ופוקדים את חגיגותיו הצבעוניות. אך אי שם בשנות ה-60' וה-70' המימונה טרם הייתה ידועה בכל בית ישראל – ולכן החגיגות ההמוניות שלה, שצברו תאוצה, זכו לתגובות מעורבות. הפרק הבא מביא את סיפור התפתחות אירועי המימונה הגדולים בארץ, ושם את הזרקור על האנשים שתרמו לארגונם ולהבאתם לידיעת הציבור, כמו גם על השסע העדתי שקיים עד היום בישראל – אך אז היה נוכח ביתר שאת.
הפרק המיוחד הזה חושף אותנו לסיפורם של מספר ישראלים שנולדו ביום שבו נולדה גם מדינת ישראל – ה' באייר, תש"ח, הוא ה-14 במאי 1948 לפי התאריך הלועזי. אז כיצד העובדה שהם "תאומים" של המדינה השפיעה על חייהם של אותם אנשים שהגיחו לאוויר העולם באותו תאריך היסטורי ומה היא החוויה של מי שיום הולדתו העברי יוצא תמיד עם חגיגות יום העצמאות? על כל זאת ועוד בפרק הספיישל המיוחד והנפלא הזה.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: