1. לוח צבעים מצרי עתיק
חוקרים סבורים שלוח הצבעים הזה שעשוי מחתיכה אחת של שנהב ושנמצא במצרים, גולף סביב שנת 1390-1352 לפה"ס. למרבה הפלא, עדיין ניתן לראות את הפיגמנטים של הצבעים שהוא הכיל, וגם את כתב ההירוגליפים שמאזכר את פרעה אמנחותפ השלישי שתקופת שלטונו מתוארכת לשנים 1417-1379 לפנה"ס. חוקרים סבורים שחשיבות האומנות והתרבות במצרים עלתה בתקופת מלכותו של השליט הזה, וכיום ניתן לראות את הלוח הזה במוזיאון המטרופוליטן לאומנות בניו יורק.
2. טבעת ספיר מגולפת שאולי הייתה שייכת לקיסר קליגולה
הצלמית שעל הטבעת הזו אמנם מציגה ככל הנראה את הקיסרית פאוסטינה, אך הבעלים שלה דווקא היה ככל הנראה אחד מהידועים לשמצה שבקיסרי רומא, אי שם במאה הראשונה לספירה. גילוף באבן חן עדינה שכזו כלל לא היה דבר נפוץ, ועד היום הטבעת הזו מרהיבה ביופייה.
3. גלובוס מתקופת שנת 1500 מגולף על ביצת יען
גודלו של הפריט המיוחד הזה הוא בערך כשל אשכולית והוא למעשה מורכב מהחצי התחתון של שתי ביצי יען. מעבר לחומר הגלם המיוחד הזה, מה שעוד הופך את הגלובוס הזה לפריט מדהים היא העובדה שהוא ממחיש כמה מעט ידענו על העולם בעבר. צפון אמריקה למשל מוצגת על הגלובוס הזה כקבוצה של איים, ובנקודות מסוימות על המפה ניתן לראות מפלצות בין הגלים וספינות טרופות.
4. המקדש הכי שמור במצרים
כשחושבים על עתיקות ושרידים היסטוריים במצרים המוח מיד קופץ לפירמידות ולספינקס, אך גם מקדש דנדרה ראוי להיכלל במחשבה הזאת. מדובר באתר מורשת עולמית שהוקדש בעבר לחתחור - אלת היופי, האהבה, המוזיקה והמלחמה במיתולוגיה המצרית. לאורך השנים כוסו קירות המקדש בשכבות של פיח ולכלוך, אך כאשר חוקרים התחילו לחשוף אותם בעת המודרנית, הצבעים הבוהקים שלהם נחשפו שנית במלוא הדרם.
5. "הצלוב המצועף" - Veiled Christ של ג'וזפה סמרטינו
יצירת המופת הזו משנת 1753 של הפסל האיטלקי סמרטינו, נחשבת לאחת מהטוענות לכתר הכי פופולריות עבור תואר הפסל הטוב ביותר בכל הזמנים. היא לא גדולה במיוחד, לא משובצת ביהלומים ואין לה היסטוריה של אלפי שנים, אך היא מעוצבת באופן מדהים, כצעיף כמעט שקוף שמכסה את דמותו של ישו. הפסל שוכן בקפלת סן סברו שבנאפולי, איטליה, ועד היום רבים שרואים אותו חושבים שזהו בד אמיתי המכסה אותו...
6. שלט "זהירות כלב" בן 2,000 שנה
החיים לפני אלפי שנים היו שונים לאין שיעור ממה שאנחנו מכירים היום, אבל מתברר שיש דברים שאף פעם לא משתנים באמת. הפריט הזה הוא כנראה השלט העתיק ביותר מסוגו שמזהיר מבקרים מפני כלב, והוא למעשה לא שלט אלא אריח רצפה. הוא התגלה כמעט בשלמותו באתר החפירות של העיר פומפיי באיטליה וניתן לראות בבירור שכתוב עליו cave canem, "היזהרו מהכלב" בלטינית.
7. מגף אישה מלפני 2,300 שנה
כנראה שהחיבה לנעליים יוקרתיות החלה כבר בעבר הרחוק, לפחות בקרב הסקיתים, קבוצת עמים ממוצא הודו-אירופי שישבו בין המאה ה-8 לפנה"ס למאה ה-1 לפנה"ס באזור אוקראינה הדרומית. ניתן לראות עד היום עיצובים מורכבים ושרידים של עיטורי זהב שמקשטים את המגפיים הללו. הנעל ככל הנראה הייתה שייכת לאישה רמת מעלה, חלק מהמעמד שזכה להיקבר ב"קורגאנים" (מעין תלים קטנים) לצד מנחות לאלים וחפצים שהיו אמורים לשמש אותם לאחר המוות.
8. "אקדח-ספר" מהמאה ה-19
הפריט יוצא הדופן הזה הוכן בעקבות הזמנה מיוחדת של פרנצ'סקו מורוזיני, דוכס ונציה בשנים 1688-1694, שכנראה רצה לשדרג קצת את ספר התפילה שלו… בספר באמת כתובות כמה תפילות, אך כנראה שהמטרה שלו הייתה קשורה יותר להגנה עצמית ולא לעבודת האל. האקדח שטמון בתוכו כולל מנגנון ירי מיוחד שניתן להפעיל רק כאשר הספר סגור וההדק שלו הוא למעשה מה שנראה מבחוץ כמו סימנייה.
9. חרב סינית בת 2,500 שנים
חפירות שנערכו במחוז חוביי שבסין בשנת 1965 חשפו את החרב הזאת שכמעט ולא סבלה מנזקי מעבר הזמן. היא הייתה שייכת למלך מקומי בשם גוג'יאן, ששלט באזור המצוין בחריטות שעל הלהב, "מלך יואה". החרב עשויה בעיקר מנחושת וקצת בדיל, אורכה הוא 55.6 ס"מ, הניצב שלה עטוף במשי והוא משובץ בקריסטלים כחולים ואבני טורקיז. החרב נמצאה בתוך נדן ששמר עליה חדה כל השנים, וכיום ניתן לראות אותה במוזיאון המחוזי של מחוז חוביי.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: