יש מי שמוביל - סיפור קצר עם נקודה למחשבה

מעבר להרי האנדים, במורד הגאיות והעמקים, שוכן לו שבט בודד שעדיין לא התוודע לנפלאות הציוויליזציה. בני השבט עדיין שואבים מים מהבאר, הם מכים באבני צור כדי להדליק אש ומסעותיהם נערכים על גבי בהמות.

יום אחד נקלע לאיזור אדם מהעולם המתפתח והמתקדם, והוא הופתע מתרבותם ומחוסר הידע שלהם. האיש למד את שפתם והחל להתאקלם בסביבתם, ולאט לאט החל לתאר להם את המכונות המשוכללות שהומצאו ואת ההמצאות המדהימות שהתגלו בעולם.

בתחילה חשבו בני השבט שמדובר במשוגע, אך במשך הזמן הם הבינו שהוא דובר אמת, וכי אכן הדברים שהוא מתאר קיימים בעולם. במיוחד הקסימו אותם הסיפורים על ה"רכבת", כלי המשא האדיר שסוחב אחריו שלושים ואף ארבעים קרונות ברזל. הם לא הצליחו להבין איך קטר אחד שנוסע ללא עזרה מושך אחריו מספר כל כך גדול של קרונות ועליהם המוני אנשים ומשאות. הם ניסו להבין מה עומד מאחורי הכוח האדיר של הרכבת, אילו חיות מניעות את הרכבת האדירה הזו, אך לא הצליחו להגיע לכלל מסקנה. הם החליטו לשלוח את ראש השבט החכם אל העולם המתקדם כדי שיבחן את הרכבת, וינסה להסביר להם איך היא פועלת, ואולי אף לבנות רכבת כזו בעצמם.

כעבור חודשים מספר התכנסו כל בני השבט לקבל את פניו של ראש השבט שחזר ממסעו הארוך. הם המתינו בציפייה דרוכה לסיפוריו ולהסבריו.
ראש השבט טיפס על האבן הגדולה שבלב קרחת היער, הביט בעיני בני שבטו המצפים, הנהן בראשו ולחש: "האיש צודק, יש רכבת כזו!". בני השבט היו נרגשים, רעש של תדהמה עלה מתוך הקהל, "אבל איך זה יכול להיות?" שאלו כולם בבת אחת. ידו של ראש השבט הורמה באויר וכולם השתתקו. "גם אני, כמוכם, השתוממתי בתחילה, אבל לאחר שבצעתי מספר חקירות 'מדעיות' גיליתי שיש הסבר פשוט מאוד המסביר כיצד זה עובד". שוב הייתה שתיקה, ואחד הנוכחים ניצל את ההזדמנות ושאל "הצלחת להבין איך ניתן להסיע משקל כל כך גדול בלי עזרתה של אף חיה?!" ראש השבט חייך והנהן בראשו, "כן, הצלחתי להבין, אמנם יש בעיה קטנה אחת שלא הצלחתי לפתור, אבל חוץ מבעיה זו, הכל מובן באופן פשוט ביותר".

הקהל היה מרותק וחיכה להסבר. ראש השבט לקח גזיר עץ וחרט עליו בעזרת סכין צורה של קטר שמאחוריו עשרה קרונות. הוא הראה את הציור לכולם, ורחש של התפעלות עבר בקהל. "לקח לי הרבה זמן לחקור ולהבין את התופעה", אמר ראש השבט, "ואני שמח לבשר לכם שלבסוף הצלחתי להבין שהקרון האחרון מצליח לנסוע, מפני שהקרון שלפניו מושך אותו, בדיוק כמו אצלנו שהסוס מושך את העגלה". הקהל התרשם מחכמתו של ראש השבט, "ומה מושך את הקרון שלפניו?", שאל אחד הנוכחים. ראש השבט חייך וליטף את זקנו בחשיבות, "גם את הבעיה הזאת הצלחתי לפתור, את הקרון הזה..." הוא הצביע על הקרון התשיעי, "מושך הקרון שעומד לפניו" אמר והצביע על הקרון השמיני. אנשי השבט המשיכו לשאול על כל קרון וקרון, ובכולם ענה ראש השבט את אותה התשובה: כל קרון נוסע מכיוון שהקרון שלפניו מושך אותו.

לבסוף, הם הגיעו לקטר, "ומה גורם לקרון הזה לנסוע?" שאל מישהו את השאלה שכולם התכוונו לשאול, "אתה מתכוון לקטר?" שאל ראש השבט בידענות. "לקטר, לקרון, או איך שלא קוראים לחיה הגדולה מברזל" ענה האיש. ראש השבט פרש את ידיו לצדדים, "זאת הבעיה הקטנה שעדיין לא הצלחתי לפתור, אבל תחשבו שאם אנחנו יודעים כיצד עשרת הקרונות נוסעים, הקטר הוא בעיה קטנה יחסית להסבר המקיף שקיבלתם..."

*     *     *     *     *

משחר ההיסטוריה האמינו כל בני האדם בבורא שברא את היקום.

אבותינו האמינו בקדוש ברוך הוא, אלוקי השמים והארץ. אומות אחרות האמינו באלילים השונים, אחרים סגדו לכוחות הטבע: לשמש, לירח ולכוכבים. אך המשותף לכולם היה האמונה כי עולמנו נוצר על ידי בורא.

אלפי שנים לאחר מכן, קמו אנשים שהבינו כי האמונה בבורא עולם מחייבת אותם במעשים שאינם רוצים לעשות וציוויים שאינם מעוניינים לקיים, הם החליטו להמציא תיאוריות שמנסות להסביר כיצד התפתח האדם.

כולנו מכירים את הטענה המגוחכת שהאדם התפתח מהקוף, (והתיאוריות השונות כמובן מסבירות את ההתפתחות עוד הרבה לפני הקוף), וישנן עוד טענות אחרות שאין כאן המקום להזכירן. המשותף לכולם הוא שהם מתיימרים להסביר את קיומיינו בעולם. אבל נשים לב, שתמיד, אבל תמיד, בכל הטיעונים, נמצא שההסברים המלומדים יכולים להסביר איך הכל התפתח רק מהרגע שאחרי היצירה הראשונית. אולם על השאלה מי יצר את החלקיק הראשון, הם עונים בדיוק כמו ראש השבט, "זאת הבעיה ה'קטנה' שנותרה, אבל את הבעיות המרכזיות פתרנו". מצחיק! לא???