maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

הצום ומשמעויותיו בדתות השונות

הימנעות מאוכל, משמשת כמכשיר להיטהרות רוחנית בתרבויות ודתות שונות. חרטה, היטהרות, מנהגי אבלות, הקרבת קורבן והרחבת אופקים, הן כמה מהמטרות המושגות באמצעות צום על-ידי הדתות השונות. אפילו פילוסופים, מדענים ופיזיקאים אימצו את שיטת הצום כחלק מתהליך החלמה, הדרוש לשם ריפוי הגוף. סוקרטס, אפלטון, אריסטו, גלנוס, פאראצלסוס, היפוקרטס הם רק חלק מהשמות המוכרים שהאמינו בצום כדרך לתרפיה.

בכתבי הקודש של הדתות השונות מופיעים נביאים ומנהיגים רבים, שהשתמשו בצום כדרך להיטהרות רוחנית, וכדרך לתקשורת עם אלוהים.

צום, דת, נזירים, צלב, נצרות

הצום בנצרות

הדרשה על ההר היא קטע בו מצוטטים דברים שלפי המסופר נשא ישו לפני מאמיניו. הדרשה מצוטטת בחיבור הראשון של הברית החדשה, וממנה אנו למדים כי ישו ביקש מתלמידיו הראשונים לצום. ישו גם מבקש מתלמידיו לקיים את הצום בהיחבא, על-פי הברית החדשה אדם המציג עצמו כסובל בשעת צום, צבוע הוא, ואילו אלו הצמים בסתר יזכו לגמול.

מכתבי הברית החדשה עולה כי מנהג הצום היה ידוע כבר ביהדות, עוד מתקופתו של ישו. הכתבים אינם מציינים כל שינוי שיש לעשות במנהגי הצום ביהדות, ולכן כוונתו של ישו ומאמיניו היתה, ככל הנראה, לקיים את הצום כדרך ההלכה היהודית, ולהימנע באופן מוחלט ממשקה ואוכל.

כיום מנהג הצום בנצרות, מקבל אופי שונה בתכלית. הנוצרים שכן טורחים לקיים מנהג זה עושים זאת בדרך ומסיבות שונות בתכלית מהיהדות. אצל חלק מהזרמים הנוצריים משמעות הצום היא הימנעות מבשר למשך מספר ימים, או אכילת ארוחה אחת בלבד במשך ימי הצום. ואין כל איסור הנוגע לשתייה, מקורן של הגישות השונות נובע מכך שאין כל הוראות מפורטות בברית החדשה על הדרך לצום.

הצום, הוא דרך מקובלת של קתולים, אורתודוכסים ועוד מספר זרמים בנצרות, לחכות את דרכו של ישו כאשר הסתובב במדבר יהודה, ולבקש חרטה ולהימנע מבשר וממתקים במשך 40 הימים שלפני חג הפסחא, לא כולל ימי ראשון. ביום השישי האחרון לפני חג הפסחא, מקובל אצל הקתולים לאכול רק לחם ומים כביטוי לאבל כבד על היום בו נצלב ישו.

קתולים אדוקים גם נמנעים מאכילת בשר (למעט דגים) בימי שישי (היום בו נצלב ישו), אך פרישות זו, המתייחסת לכל קתולי מעל גיל 14, איננה חובה, שכן הבעת אבל בדרך אחרת, מבטלת את הצורך בהתנזרות מבשר.

ישנן סיבות רבות המופיעות בברית החדשה לצום. עבור הנוצרים, הצום נתפש כדרך למניעת תענוגות בשרים, בו בזמן שהנפש מתחזקת. הצום הוא מעשה מקובל כדרך להסתגפות, צער ואבל.

 
צום, דת, איסלם, רמדאן, ארוחה

הצום באיסלאם

המטרה המרכזית של הצום ע"פ האיסלאם הוא פיתוח תודעה לאל. באיסלאם הצום מהווה נדבך חשוב בפולחן לאללה; המוסלמי מתקרב לאלוהיו על-ידי הימנעות מאוכל, משקה ותענוגות גוף משקיעת, החמה ועד זריחתה. כנותו ומסירותו של המאמין הופכת ניכרת על-ידי ביצוע צום הרמדאן כהלכתו - האל יאהב את המאמין, המוכן לוותר על כל הדברים הנחשקים ביותר עליו. צום הרמדאן הוא חובה עבור כל מוסלמי מאמין, גבר ואישה בוגרים. הקוראן פוטר חולים, וכאלו הנמצאים בדרכים (אשר חייבים להשלים את מכסת ימי המסע, בהם לא צמו, מאוחר יותר) מחובת הצום. האיסלאם גם מאפשר חופש אישי, לגבי המעשים שבוחר המאמין לעשות בשעות היום של חודש הרמדאן.

הצום באיסלאם הוא יותר מהימנעות מאוכל, שתיה ותענוגות, חלק מצום הרמדאן הוא ההימנעות מהתנהגות לא נאותה, כמו ריבים, דבר שקר או לחימה.

בנוסף לצום רמדאן, נהוגים גם מספר ימי צום רשות (בעיקר באיסלאם הסוני(. המרכזי בהם הוא צום עשוראא. יש המקיימים צום זה במשך שעות היום, ביום העשירי בחודש מוחרם, ויש הצמים בשעות היום של שלושת הימים בין ה-9 ל-11 במוחרם. קיום הצום הוא ביטוי לאדיקות דתית, או פיצוי על ביטול צום רמדאן עקב מחלה, נסיעה וכיוצא באלה.

צום נוסף הנחשב מומלץ אך אינו חובה, וקיומו הוא ביטוי לאדיקות דתית, הוא צום בחודש שוואל, החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי. מוסלמים אדוקים בוחרים שישה ימים בחודש שוואל, לאחר תום עיד אל-פיטר, וצמים בהם כמעין המשך לצום רמדאן.
 
צום, דת, הינדים, הינואיזם, נזירים

הצום בהינדואיזם

הצום הוא מרכיב אינטגראלי בהינדואיזם, המנהג משתנה בין תרבויות ואזורים שונים: ישנם מספר ימים בחודש בהם נוהגים רבים מהמאמינים לצום: אקהדאסי, פראדושה ופורנימה. המאמינים באלה שיווה נוהגים לצום בימי שני, ואילו מאמינים באל וישנו, נוהגים לצום בימי שישי או שבת.

בדרום הודו נוהגים המאמינים באלה מאריאמאן לצום בימי שלישי צום חלקי, הם אוכלים לפני השקיעה, ולאחריה מותרת שתייה בלבד. בצפון הודו המאמינים צמים בימי חמישי.

הצום גם מקובל מאוד במהלך חגי הינדו כמו 'ליל שיווה הגדול' - מאהה שיוואראטרי, או תשעת ימי פסטיבל נאווראטי (המתרחש פעמיים בשנה). ה'קרווה צ'אווט' הוא צום המקובל מאוד באזורים נרחבים בהודו, ובו נשים נשואות נוהגות לצום, כחלק מתפילה למען הצלחתם ובריאותם של בעליהם.

צורת הצום משתנה מאוד, יש כאלו הנמנעים מכל אכילה ושתיה, ויש כאלו המתירים ארוחה אחת ביום. המשותף לכל המנהגים היא העובדה, שעל כל הצמים להימנע מאכילת כל בשר או מוצרי חיות (כולל ביצים ודגים, אך לא כולל מוצרי חלב) שהם.

מהות הצום בהינדואיזם היא דרך למנוע צרכים פיזיים, כחלק מתהליך של השגת התעלות רוחנית, הצום על-פי כתבי ההינדואיזם מיועד ליצור הרמוניה בין הגוף לנשמה. הצום נתפש לא רק ככלי פולחן, אלא כאימון לגוף ולנפש לשאת מאמצים גופניים ונפשיים.
 
צום, דת, נזיר בודהיסטי, בודהיזם

הצום בבודהיזם

נזירים בודהיסטים המקיימים את קוד ההתנהגות הנזירית וינאיה, נוהגים להימנע מארוחות המתקיימות לאחר שעת הצהריים. הדבר איננו נחשב כצום, אלא כדרך להשגת משמעת עצמית המסייעת במדיטציה, ומשפרת את הבריאות.

 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: רוחניות, דת
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: