אמנם השנה הייתה דלה יחסית במשקעים באזור הצפון, וכך איחרנו את המועד בו ניתן היה לראות מים בעינות שיאון, אך גם שווה בהחלט לטייל בנחל העמוק הזה, המותווה לאורך קו שבר. יש להביא בחשבון שהירידה לנחל קשה ביותר – לאורך השביל המסומן שחור, היא תלולה מאוד ויש צורך לרדת מידי פעם בישיבה וכך לעבור קטע מסוים ממנה. בחלקה השני, לאחר חציית נחל ערער והירידה ממזרעת דורה לנחל, עוברים גם בתוך חורש סבוך ויש לחפש את הסימון כל העת ביער.
נחל שיאון הוא גדול הנחלים היורדים מן "החרמון הישראלי" אל צפון עמק חולה. בערבית הוא נקרא ואדי אלעסל ("נחל הדבש"). ראשיתו של הנחל ברום של 2,380 מ', כקילומטר וחצי מצפון-מערב למצפה שלגים על יד מוצב "החרמון הסורי" שמעבר לגבול. הוא נמשך לאורך כ-4 ק"מ, בין כתף שיאון לשלוחת שריון, עד הגיעו אל צפון-מזרח עמק חולה - שם הוא נשפך לנחל חרמון (בניאס) ממערב לגבעת עזז.
לאורך מרבית מהלכו חתור עמק הנחל בתוך קו השבר הגדול - שבר רשאיה - החודר לתוך החרמון הישראלי מכיוון רשאיה אלואד והכפר א-שבעה. לכן גם מהלכו של העמק, מן הכניסה לקו השבר ועד עמק חולה, הוא ישר למדי. עומקו של נחל שיאון בקטע שלאורך השבר מגיע ל-500-600 מ', ומורדותיו התלולים מכוסים יער נהדר של אלון מצוי, אלה ארצישראלית, ער אציל, כליל החרש, אדר סורי, אגס סורי ושזיף הדב. כמו כן מופיעים, באתרים נקודתיים, עצי ערער.
בהמשך הערוץ בשנה שבה משקעים מרובים פורצים בעונת האביב בצלעו המזרחית של הנחל, בגובה של כמה עשרות מטרים מעל לאפיק, יש מעיינות מים אדירים הצונחים בסדרת מפלים אל אפיק הנחל. אלו הם עינות שיאון. מקורם במי הפשרת השלגים ממרומי החרמון, הזורמים במחילות קארסטיות לבטן ההר ובוקעים כאן בשפיעה יוצאת דופן. זוהי הסיבה שבעונת האביב, אפריל-מאי, זורם פלג מים שופע מכאן, במורד נחל שיאון, עד עמק חולה.
בעונת האביב מלווה את מורדות נחל שיאון פריחה מרהיבה של אירוס הגולן, אירוס ארם נהריים, לוע-הארי הגדול, אחירותם החורש ומישויה פעמונית. לאורך נחל שיאון עובר שביל לא מסומן שראשיתו בעינות שיאון, שאליהם מגיעים שבילים מסומנים מכיוון הר כחל וכביש מעלה גדעון.
ירדנו לנחל שיאון עם השביל המסומן שחור (המבוטל זמנית) מהר כחל. תחילה חצינו את נחל ערער וטיפסנו למזרעת דורא, כפר סורי נטוש מזמן מלחמת ששת הימים. כאל פזורים בכל המרחב. לאחר הפסקה שם, ירדנו לנחל שיאון. כעת, מכיוון שהירידה ארכה זמן רב יחסית וממילא התחלנו מאוחר (בערך ב-09:30), בחרנו מכאן באופציה הקצרה יחסית: הליכה במעלה הנחל (שבה חולפים ליד עיינות שיאון) עד החיבור עם דרך 5 (הצבאית) וחזרה בעלייה בדרך זו לנקודת ההתחלה.
אם מתחילים מוקדם יותר (לפחות שעתיים קודם), אפשר לבחור באופציה הארוכה: ללכת לבקר בעינות שיאון ולחזור במורד הנחל עד נחל סנאים ולעלות בו חזרה – זו האופציה הארוכה שכן נחל סנאים תלול וסבוך, וגם כאשר מגיעים איתו לשביל המסומן אדום (שכבר למעשה סלול), צריך לרדת משם לנווה אטיב על מנת לחבור עם רכב שממתין בסוף המסלול כיוון שאי אפשר להגיע עם רכב שאינו צבאי לחיבור של נחל סנאים עם כביש זה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: