מיד תועבר לדף המבוקש
|
כולנו משתמשים בהם, אבל מה לעשות שמקורם הפוך לגמרי? הכירו את עשרת הביטויים שהפכנו את משמעותם ואפילו לא ידענו!
1. מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו:
מקור הביטוי בפסוק מתוך נבואתו של ישעיהו, בו הנביא מנחם את העם בשם אלוהים, ואומר לו שהממלכות הזרות שהחריבו את ירושלים, יצאו ממנה, בעוד היהודים ישובו אליה. כיום משתמשים בפסוק כדי להאשים מישהו הבוגד בעמו, אך כמובן, שאין לו קשר לכך.
2. כל כבודה בת מלך פנימה:
נהוג לחשוב שהפסוק, שנלקח מספר תהילים, מתייחס לנשים שעליהן לשמור על צניעות, אך למעשה, מסופר בפסוק על בת מלך שנכנסת לארמון כאשר היא נושאת כבוּדה – מטען. על כן, הביטוי השגור בפיהם של רבים, פשוט הוצא מהקשרו.
3. טעות לעולם חוזרת:
ניתן לראות את הביטוי על שלטים, פרסומות ובפיהם של רבים המשתמשים בו כמו אומרים: "טעיתי, אין מה לעשות". למעשה, מקור הביטוי מעולם קריאת התורה, "טעות – לעולם חוזר" אם טעית, עלייך לחזור לתחילת הפסוק. ניתן לפרש את הביטוי גם כ"תמיד ניתן לתקן טעות".
4. מנה אחת אפיים:
הביטוי שגור בפינו במשמעות שלילית "השבתי לו מנה אחת אפיים על מה שעשה לי!" אך הביטוי המופיע בספר שמואל מספר על אלקנה, שנתן לחנה מנת אוכל כפולה, בניגוד לאשתו השנייה, פנינה שקיבלה מנה אחת. משמע, הביטוי מתאר מעשה חיובי.
5. המקל והגזר:
שיטת המקל והגזר היא שיטה בה קושרים גזר למקל באמצעות חוט, ומשתמשים בו כמו בחכה, כדי לגרום לחמור לצעוד כדי שינסה להתקרב אל הגזר – ובכך לסחוב עגלה או רוכב. כיום משתמשים בביטוי, שמשמעותו פיתיון לטיפשים, או שיטת השכר והעונש: על דבר טוב מקבלים 'גזר' ואילו על דבר רע מקבלים 'מקל'.
6. עצת אחיתופל:
כשאנו אומרים על מישהו שהוא מייעץ עצות אחיתופל, אנחנו מתכוונים שעצותיו רעות. אך למעשה אחיתופל היה יועצו החכם של דוד המלך ושל בנו אבשלום, ועצתו הייתה טובה. כפי שניתן להבין מהפסוק "ה' צִוָּה, לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אֶת-הָרָעָה:" (שמואל ב' י"ז, יד)
7. כי האדם עץ השדה:
שירו המפורסם של נתן זך, משווה את האדם לעץ השדה, אך במקור המשמעות היא הפוכה. בספר דברים נכתב "כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור(?)" – אין לכרות או להשחית עצים בזמן מצור, האם העץ הוא בן אדם? כמובן שלא. במילים אחרות, זהו איסור השחתת עצים לצרכי מלחמה.
8. איש איש באמונתו יחיה:
בספר חבקוק נכתב "צדיק, באמונתו יחיה" כלומר, הצדיק יחיה בזכות אמונתו. הביטוי "איש-איש באמונתו יחיה" הוא חידש עכשווי, על אף שרבים נוטים להתייחס אליו כציטוט מן המקורות.
9. עם לבדד ישכון:
"עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" היו מילותיו של בלעם שרצה לקלל את עם ישראל, אך בעצם ברך אותו. כיום, מייחסים לביטוי משמעות של "העולם נגדנו" אך כפי שניסח זאת דוד בן גוריון 'או"ם שמום'.
10. אין בו מתום:
נהוג להשתמש בביטוי "אין בו מתום" כדי לתאר מישהו מושלם ללא פגם. למעשה, מדובר בהיפך הגמור. במקור נכתב בספר ישעיהו "כַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן" – אין בו אף לא נקודה אחת בגוף בלי פגם.
תמונה: zeevveez
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: