בשפה העברית קיימים מגוון ביטויים שהשתרשו והפכו לחלק ממנה, בהם כולנו משתמשים כלאחר יד, אך לא תמיד אנו יודעים מהי משמעות הביטויים. מתי קונים חתול בשק, למה התנין בוכה ומתי בדיוק הייתה שנת תרפפ"ו? התשובות לכל השאלות בכתבה הבאה.
|
פיל לבן כשאנחנו אומרים "פיל לבן" אנחנו מדברים על מתנה שהיא כל כך מיותרת וחסרת תועלת עד שהיא הופכת לעול. דוגמה: יואב, רכש דירה, אך הוא לא מצליח להשכיר אותה. בינתיים יואב משלם עליה חשבונות חשמל וארנונה, לכן אמרו לו חבריו: "היפטר כבר מהפיל הלבן!" הביטוי נובע מהתרבות התאילנדית, בה לפילים יש מקום של כבוד. כאשר פיל נולד עם עור בהיר במיוחד הוא נקרא "פיל לבן", פילים לבנים אלה נחשבים לקדושים ושייכים למלך תאילנד. כשמלך תאילנד רצה להעניש מישהו בעדינות, הוא היה נותן לו פיל לבן, כביכול מתנה מכובדת. הבעיה היא שבפילים הלבנים אסור להשתמש לעבודה, אבל כן צריך לספק להם מחסה ומזון לרוב וכך הפכה מתנת הפיל הלבן לעול כלכלי על מקבלה.
לקנות חתול בשק
הביטוי "חתול בשק" מתייחס לקנייה של מוצר מסויים בלי האפשרות לבדוק מה טיבו.
דוגמה: שלשום קניתי רכב חדש, אך לא הספקתי לבדוק את טיבו. אני חושש שקניתי חתול בשק.
בעבר, כאשר חזרזירים חיים נמכרו בשווקים הכפריים, הייתה נפוצה תופעה בה המוכרים מכרו שק מלא בחתולי רחוב בטענה שמדובר בחזירים צעירים. רק כאשר הקונה הגיע לביתו ופתח את השק הוא גילה כי למעשה עבדו עליו.
ברווז עיתונאי
"ברווז עיתונאי" הוא כינוי לידיעה חדשותית לה אין כל ביסוס עובדתי.
דוגמה: גורמים מלשכת ראש הממשלה מסרו כי הידיעה על פתיחת חקירת שחיתות נגדו אינה אלא ברווז עיתונאי.
לפתגם זה שני מקורות אפשריים. חלק מהמומחים מאמינים כי הביטוי נבע מהפתגם הצרפתי המיתרגם ל-"למכור חצי ברווז". בפתגם זה "חצי ברווז" הוא כינוי למשהו שפשוט אינו קיים. מומחים אחרים מצביעים על מילון האחים גרים, שם קיים הביטוי "ברווז כחול" שמשמעותו "דבר שלא היה ולא נברא".
גיס חמישי
"גיס חמישי" הוא כינוי לכוחות בוגדים ומרדניים הפועלים מבית, בניגוד לכוחות זרים.
דוגמה: בזמן מלחמת העולם השנייה, אמריקאים רבים ראו באזרחים שמוצאם גרמני גיס חמישי.
מקור המשפט במלחמת האזרחים הספרדית, בה גנרל מצבא המורדים נשאל לגודל צבאו והוא ענה "לי יש 4 גייסות, ובמדריד ממתין גיס חמישי - התושבים שיתמכו בנו".
דמעות תנין
כשאנו אומרים כי אדם מסויים בוכה "דמעות תנין", הכוונה היא כי אותו אדם מזייף את צערו מסיבות כאלה ואחרות.
דוגמה: הבן בכה בלוויית אביו, אך אלה היו דמעות תנין. כולם יודעים שהוא רק חיכה ליום בו יזכה בירושה הגדולה.
לתנין קרום שקוף מתחת לעפעפיו שנסגר על העין כאשר התנין צולל על מנת להגן עליה. בעיני התנין בלוטות דמע שתפקידן לסכך את תנועתו של הקרום. כאשר התנין נמצא על היבשה (ואז פוגשים בו בני האדם), הקרום פתוח ודמעות הסיכוך ניגרות מעיניו של התנין. חוקר הטבע מהמאה ה-17, ג'ון הופקינס, דיווח כי התנין מזיל דמעות כדי שקורבנותיו יחשבו כי הוא אינו מזיק ויתקרבו אליו.
ידיים קרות, לב חם
הפתגם נאמר כדי לציין שאי הבעת רגשות אינה מעידה בהכרח על חוסר ברגשות.
דוגמה: למרות מה שאתה חושב עליה, היא דווקא מאוד אדיבה. אתה יודע איך זה, ידיים קרות לב חם.
משמעות הביטוי השתנתה לאורך השנים, אך סיפור הולדתו מעניינת לא פחות. במדינות בעלות אקלים קר קיים פריט לבוש נשי בשם "ידונית" המשמשת לחימום הידיים. בימי החורף הקרים היו נוהגות הנשים המכובדות להלך עם פריט זה ברחובות, אך הנשים שתרמו כסף לקבצני העיר נאלצו להוציא את ידיהן מהידונית - עליהן נאמר "ידיים קרות, לב חם".
אברא קדברא
אברא קדברא היא מילה המשמשת קוסמים שנים רבות בשעה שאלה מבצעים את להטוטי הקסמים שלהם.
דוגמה: הוקוס פוקוס, אברא קדברא השפן יצא מהכובע!
משפט קסום זה מגיע מהשפה הארמית ומשמעותו היא "אברא כדבריי". כלומר, "מה שאני אומר, ייברא ויעשה".
הליכה לקנוסה
"הליכה לקנוסה" היא מחילה של אדם על כבודו, הכרה בטעות והתנצלות. לרוב נאמר בקונוטציה של השפלת האדם המתנצל.
דוגמה: לאחר שהתגלתה פרשיית השחיתות, ראש הממשלה הלך לקנוסה לפני הציבור.
מקור הביטוי הוא בהתנצלותו של מלך גרמניה היינריך הרביעי בשנת 1077 בפני האפיפיור גרגוריוס השביעי. ההתנצלות עצמה התרחשה בטירת קנוסה שבאיטליה, לכן נאמר על המלך שהוא "הלך לקנוסה".
כלל אצבע
"כלל אצבע" הוא כלל שאינו מתיימר להיות מדוייק לגמרי, אשר נועד בדרך כלל להפשטה או יישום של תורות מסובכות.
דוגמה: חוק 30 השניות הוא כלל אצבע, לפיו מותר לאכול אוכל שנפל על הרצפה כל עוד לא חלפו 30 שניות.
הדעות חלוקות גם לגבי מקורו של ביטוי זה. יש שיאמרו כי מקור הביטוי הוא בנוהג העתיק למדוד גדלים ומרחקים באמצעות המרחק בין האצבעות - מדידה שאינה מדוייקת אך עדיין טובה מספיק. מומחים אחרים יטענו כי מקור הביטוי הוא בחוק מתקופת המלך צ'ארלס השני, אשר שלט באנגליה. החוק קבע כי לגבר מותר להכות את אשתו עם מקל שעוביו אינו עולה על עובי אגודלו.
מאה ימים של חסד
ביטוי זה נאמר על שלטון חדש אשר זוכה לזמן מה כדי שיוכל להיכנס לתפקיד, לפני שיזכה בביקורת ציבורית.
דוגמה: השר החדש לקידום חברתי ביקש מציבור העיתונאים מאה ימים של חסד לפני שאלה יתחילו לכתוב כתבות בגנותו.
כמו ביטויים רבים השגורים בשפה העברית, גם מקורו של ביטוי זה לוט בערפל. גרסה אחת טוענת כי מאה הוא מספר הימים בו שרד שלטונו של נפוליאון בצרפת לאחר המלחמות הנפוליאוניות. הגרסה השנייה מגיעה מארצות הברית, מהתקופה בה התחבורה הייתה איטית יותר. לנבחרי הציבור לקח זמן להגיע לוושינגטון ולהתחיל את עבודתם ולכן נתנו להם "תקופת חסד" בה הם כבר נבחרו אך עדיין לא התחילו לעבוד.
שירת הברבור
במקור ביטוי זה נועד לתאר את מעשיו האחרונים של אדם לפני מותו, אך כיום הוא מתאר גם את פעולותיו האחרונות של אדם בתפקיד מסויים.
דוגמה: חיסול מפקד הטאליבן באפגניסטאן היה שירת הברבור של ברק אובמה.
מקור הביטוי הוא במיתוס כי הברבור המצוי הוא אילם, אך משמיע בשעת מותו שירת אבל נוגה וענוגה. האמת היא שהברבור לא שר לפני מותו, והוא בכלל לא אילם. הסיבה לאמונה זו היא נטייתו של הברבור המצוי להיות יותר שקט מקרוביו, הברבור הקטן והברבור השר.
ילד שמנת
כינוי לילד מפונק ממשפחה מבוססת שאינו יודע מחסור מהו.
דוגמה: יובל הוא סתם ילד שמנת, כל מה שהוא מבקש מיד ההורים נותנים לו.
מקור הביטוי בתקופת הצנע של שנות ה-50 בארץ. ילדי הקיבוצים נתפסו כבריאים וחזקים יותר כיוון שזכו לדיאטה מאוזנת הכוללת מוצרי חלב רבים, בינהם שמנת. בזמנו, ילדי הקיבוץ נקראו לעיתים גם "ילדי תנובה".
Niklas Gustavsson
להרוג טורקי ולנוח
ביטוי זה מתאר ביצוע פעולה מסויימת לאט ולפי סדר הפעולות הנכון.
דוגמה: אתה לא יכול לקנות רכב עוד לפני שהוצאת רשיון נהיגה! אתה צריך להרוג תורכי ולנוח.
מקור המשפט בבדיחה שהופיעה ב"ספר הבדיחה והחידוד" של אלתר דרויאנוב משנת 1922. בספר מסופר על נער שיוצא למלחמת רוסיה טורקיה, ואימו אומרת לו שישמור את נפשו "הרגת תורכי - דיך, שב והינפש." הילד עונה לה כי אם ינוח חייל תורכי אחר יבוא ויהרוג אותו על כך עונה לו האם: "איזו טענה יש לתורכי נגדך?"
שנת תרפפ"ו
כינוי היתולי לתקופה עתיקה ונושנה.
דוגמה: אני חייב לקנות נעליים חדשות, הנעליים שלי הן משנת תרפפ"ו.
מקור הביטוי הוא כנראה בביטוי משפת הלדינו - "דיל טימפו די מי טאראפאפו". תרגום הביטוי היא "מתקופת סבי השלישי". משמעות הביטוי זהה למשפט העברי - התקופה העתיקה היא תקופת סב סבו של הדובר, אך בעברית הפך המושג "טאראפאפו" (סב סבי) לשם השנה, עקב הדמיון למניית השנים במסורת היהודית (למשל שנת תרפ"ד, היא שנת 1923).
|
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: