maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

60 שנה של סולו גיטרה ב-6 דקות

במשך 50 שנה של מוזיקה פופולרית, הצליל שמשגע את העולם הוא סולו הגיטרה - מאז שהסולו הראשון של צ'אק ברי, בשיר "ג'וני B גוד", שם אותו על המפה.

בשנות ה-60 המוקדמות הגיטרה שימשה יותר לקצב, ניגנה מקצבים קבועים. אך לאט לאט הפכה לקול המלודי העיקרי במוזיקה הפופולרית, עד שנולד הסולו - יחד עם עזרה קטנה מאפקט ה"דיסטורשן". 

הגיטרות ניגנו גרוב, ניגנו רוק ואז... הגיעו שנות ה-70, בהן הסולואים הגיעו לכל מקום. היו קטעי סולו בתחילת השיר, באמצע ובסוף. נראה היה כי זה בלתי אפשרי ליצור שיר ללא סולו.

שנות ה-80 הפכו את הסולו להמנון. הגיטרות הגיעו לשיאים מבחינת הצליל - עם השימוש בטכניקות חדשות כמו "טאפינג" - נגינה עם קצות האצבעות על גשר הגיטרה. "סקיפינג" - דילוג בין צלילים באותו המיתר ו"סקווילינג" - צביטה של המיתר כדי ליצור צליל צורם.

לאחר שני עשורים בהם הסולו הגיע לשיאי השיאים - הגיעו שנות ה-90. הסולו נדחק החוצה, הרוק לא הושמע ברדיו כבעבר והסולו הפך לעדיפות שנייה. השירים החלו להתקצר על מנת להתאים לרשימות ההשמעה החדשות, ולסולואים ארוכים פשוט לא היה מקום. הגיטרה הפכה להיות כלי הקצב שהייתה בעבר, אך לפתע הסולו פרץ בחזרה, כשאפקטים חדשים וצלילים נסיוניים השיבו אותו לחיים.

שנות ה-2000 היו החזרה לחיים של הסולו, עם להקות חדשות ששמו את הגיטרה במרכז. הגיטרה חזרה לעניינים, והסולו פרח בכל שיר ושיר. והאנשים? אהבו את זה מאוד - שירים עם סולו בסגנון בלוז כבשו את מצעדי הפזמונים, וג'ון מאייר הפך לאלוף הסולו החדש.

לא ברור מה צופן העתיד לסולו הגיטרה החשמלית, אך כנראה שהוא יהיה עמוס במנגינות מיוחדות וצלילים מדליקים, כמו שהיא היטיבה לעשות ב-60 השנים האחרונות. האזינו ל-60 שנה של סולו גיטרה בשש דקות:

 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: