נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
מאת: ערן הילדסהיים, אתר הכלכלה האמיתית
אתמול נערכו הבחירות לפרלמנט בנורבגיה. לאחר היוודע התוצאות התברר שהקואליציה השולטת הפסידה את השלטון. ודאי רובכם תופתעו לקרא אבל אחת הסיבות המרכזיות להפסד הייתה סיבה כלכלית ובראשה בועת הנדל"ן שהתפתחה במדינה הצפונית. מדובר בסיבה שהיא בניגוד מוחלט לכל מה שמספרים לנו על כלכלת נורבגיה. אז מה בדיוק קרה שם ומדוע אנחנו לא מודעים לזה?
היום על מנת שכלכלה תגיע למצב של שגשוג היא צריכה כסף. על מנת שיהיה לה מספיק כסף היא צריכה לייצר אותו. הדרך היחידה לייצר כסף היום היא על ידי לקיחת הלוואות. כך נוצר הבלבול הגדול בקרב הכלכלנים וראשי המשק בעולם בין חוב לעושר. כך נוצר העיוות הגדול של הכלכלה ,שככל שהמדינה נמצאת בחובות גדולים יותר ,כך במיקרים מסוימים היא גם נחשבת ליותר עשירה. כל עוד כמובן היא לא מגיעה למצב של פשיטת רגל.
מה יכולים להיות המקורות להלוואות החדשות / הכסף החדש? זה יכול להגיע מהלוואות שלוקח המגזר העיסקי ,אלא שמגזר זה מגמגם בכל העולם מאז משבר הדוט קום בשנת 2001 ובמיוחד מאז משבר הסאב פריים ב-2007. זה יכול להגיע גם מהממשלה, אלא שמהלך חסר אחריות של לקיחת חוב גדול מידי עלול להוביל מהר מאד את הממשלה לפשיטת הרגל ולכן האופציה הזו היא רק בגדר "המפלט האחרון". זה יכול להגיע גם ממשקי הבית וזו באמת האפשרות שאימצו המנהיגים הכלכליים במיוחד ב-10-15 השנים האחרונות כולל פה בישראל. מנהיגי הכלכלות בחסות הפדרל-ריזרב הורידו ריבית ושלחו רבים לרוץ אחרי אשראי זול. במילים פשוטות הם הפכו את האזרחים למכונות מהלכות לייצור כסף.
כך בכל כמה שנים יש מדינה אחרת בעולם שפורחת וצומחת בהתבסס על כך שאזרחיה הולכים ושוקעים תחת נטל החוב. חלק מהכלכלנים שמנתחים גרפים יבשים מוצאים גדילה עצומה בעושרה של המדינה הפורחת, אך רק מעטים מנסים לבדוק מה מקור העושר והאם הוא באמת בר קיימא. פוליטיקאים גם הם תופסים טרמפ ומבטיחים שאם נפעל ונעשה ככה וככה נגיע למצב הנהדר שבהן נמצאות אותן המדינות ה"מצליחות". ואז, דווקא כשאותה כלכלה שהסבירו לנו שזו הכלכלה המשולמת מגיעה "לשיאה", דווקא אז היא קורסת ואף אחד לא מבין מה קרה. או שיותר נכון מבינים אבל רק בדיעבד.
כך קרה לפני פחות מעשור עם כלכלת אירלנד . בנימין נתניהו, אז שר אוצר (הפעם שר אוצר שמבין בכלכלה), הרעיף שבחים כמעט בכל פורום אפשרי על "הפלא הכלכלי" של אירלנד.הוא הסביר למה אנחנו חייבים לאמץ את המודל האירי. אבל גם נתניהו התבלבל ופירש בטעות את החוב שנמצאים בו האירים כעושר גדול. כמה מביך היה שרק שנתיים לאחר דברי השבח של נתניהו, מגדל החובות במדינה הזו קרס ואירלנד הגיעה אל סף פשיטת רגל.
צפו בדבריו של נתניהו:
|
|
נורבגיה מועמדת עתה לתואר "אירלנד החדשה". שוב הכלכלנים מנתחים גרפים ומשבחים את כלכלתה. שוב הפוליטיקאים מסמנים אותה כמודל. ושוב כמעט כולם מתעלמים מהעובדה ,שחלק נכבד מהצלחת הכלכלה שם תלוי בעושר שמקורו בחובות האזרחים ולא בעושר אמיתי. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הנדל"ן בנורבגיה זינקו ב־71% מאז 2005. הנסיקה האחרונה ממשיכה עלייה משמעותית במחירי הדיור, שקיימת כבר 20 שנה.
והנה בדיוק כמו באירלנד, גם לגבי נורבגיה מגיעות עתה אזהרות חמורות לגבי מצבה. מוסדות כלכליים מרכזיים, ובהם ה־OECD, קרן המטבע הבינלאומית והבנק הפדרלי של ארה"ב, הכריזו בזה אחר זה השנה כי מתפתחת בנורבגיה בועה חמורה. פרופ' רוברט שילר מאוניברסיטת ייל, שייסד את מדד הנדל"ן S&P קייס־שילר מתריע: "אני חושד שהנורבגים דבקים כל כך בסיפור ההצלחה שלהם, עד שעליית המחירים נראית להם סבירה". לדבריו, נורבגיה בהחלט עשויה לשחזר את הדפוסים של ספרד ואירלנד ולכן אם הפוליטיקאים לא יחמירו את הפיקוח, "יש סיבות לצפות לסוף לא נעים לבועה הזאת".
אמנם לנורבגיה יש הכנסות גדולות מתעשיית הנפט אבל דווקא העובדה הזו מונעת מהנגיד שם להעלות את הריבית ולצנן את השוק כדי לא לחזק עוד יותר את המטבע הנורבגי החזק גם כך. דבר שבהחלט מוסיף סיבות נוספות לדאגה לגבי העתיד הכלכלי של המדינה ולגדילת הרי החובות שם.
באדיבות אתר הכלכלה האמיתית
|
מקור תמונות: FreeDigitalPhotos
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: