10 המחקרים בפסיכולוגיה שבלטו במיוחד ב- 2009

מספר מחקרים מצויינים בפסיכולוגיה ובמדעי המוח התפרסמו במהלך 2009. אלו הם ה -10 שבלטו במיוחד

1. תמורה גדולה מגדילה את הסיכוי להפסיק לעשן
בזמן שכ - 70% מאוכלוסיית המעשנים בארה"ב טוענים שהיו רוצים להפסיק לעשן, רק 2%-3% באמת מפסיקים בכל שנה. המחקר היה מורכב ממתנדבים אשר קיבלו כסף עבור תהליך הגמילה שלהם. עבור השלמת התכנית הם קיבלו 100$, מי שהחזיק מעמד 3 חודשים מעמד קיבל עוד 250$, לאחר חצי שנה ללא עישון קיבל המתנדב עוד 400$. לאחר 9-12 חודשים כמעט 15% מהנבדקים הפסיקו לעשן לעומת 5% מאלו שלא קיבלו כסף.

2. ילדים חושבים שהתנהגות שקשורה במגדר היא מולדת
סקר שערכו אוניברסיטת פסיפיק לוטרן ואוניברסיטת משיגן כלל 450 אמריקנים ממוצא אתני שונה ובמצב סוציו אקונומי שונה בגילאי 5 עד 18. הממצאים הראו שילדים קטנים חושבים על מגדר באותה צורה שבה הם חושבים על זנים של חיות. הם מאמינים לדוגמא, שהמשיכה שיש לבנים לכדורגל היא מובנית בהם כפי שהמשיכה של בנות לבובות היא מובנית רק אצל בנות, בדיוק כפי שחתולים מתנהגים שונה מכלבים. המחקר מצא בנוסף כי רק כאשר ילדים מגיעים לגיל 10 בערך הם מתחילים להתייחס למגדר ולמינים באופן שונה, כפי שנוהגים המבוגרים.
בגיל הזה הם מתחילים להבין שלסביבה יש השפעה על ההתנהגות המגדרית.

3. מסרים גזעניים בטלויזיה שאינם מילוליים, משפיעים על דעתם הקדומה הגזענית של הצופים.
הבחירה של אובמה לנשיאות אמורה הייתה להראות כי ישנה התקדמות בהפחתת הגזענות בחברה נכון? אך לא כך הדברים באמת. היום המסרים הגזעניים הם הרבה יותר סמויים.מחקר שנערך באונברסיטת טופטס במסצ'וסטס ארה"ב, מצא כי למרות שהצופים אינם יכולים לדווח שבאופן מודע הם צופים במסרים גזעניים, תבניות של מסרים גזעניים מופיעות בתוכניות הטלויזיה הפופולאריות ומשפיעות על הדעות הקדומות של הצופים. על פי המחקר "התנהגות בלתי מילולית הבאה לידי ביטוי בהעדפה תיקשורתית של מגזר אחד על פני מגזר אחר יכולה להיות כל כך סמויה, שאפילו קבוצה גדולה שתחשף למסרים אלו לא תצליח לזהות את התבנית הגזענית. למרות זאת, חשיפה לגזענות בלתי מילולית עלולה לגרום לנחשפים קונוטציות גזעניות ולעודד אצלם גישה גזענית.

4. מדוע אנשים חזקים, אשר לרוב נוטים לנקוט בקוד מוסרי גבוה, אינם מחילים על עצמם את אשר הם מטיפים לו.
מארק סנפורד, טייגר וודס, ג'ואן אדוארדס, אליוט ספיצר - ואלו הם רק סקנדלי הסקס האחרונים. כוח והשפעה עלולים לגרום לנתק בין השיפוט הציבורי לבין ההתנהגות הפרטית, מה שהופך את האנשים הנמצאים בעמדת כוח, קפדניים יותר מבחינת שיפוט מוסרי של החברה - בזמן שהם קפדניים הרבה פחות לגבי התנהגותם. לשם השוואה, חמישה מחקרים מדגמים שאנשים אשר מרגישים כי אינם ראויים לכוח שלהם או שאינם בוטחים בו, מתנהגים בהקפדה רבה יותר עם עצמם מאשר כלפי אחרים, החוקרים מכנים תופעה זו בשם "היפרקריסי". החוקרים מסיקים כי לבסוף תבניות של צביעות והיפרקריסי ינציחו אי שיוויון חברתי. אכיפת החוקים של בעלי הכוח תוך התעלמות מהשתת החוקים על עצמם, משמרת את אי השוויון כיוון שהם שמים עצמם מעל החברה. הכוח כנראה בהחלט משחיט.

5. הדרך בה אנו מצדיקים את האמונות השגויות שלנו
מחקר אשר תומך באופן ניכר בתאוריה הקוגנטיבית הנקראת "הנעה מתוך הגיון", הגורסת כי במקום לחפש מידע רציונאלי אשר יתמוך או יאושש אמונה מסויימת, אנשים בוחרים לחפש מידע אשר יתמוך במה שהם מאמינים בו מלכתחילה. למעשה, רוב האנשים מתעלמים ממידע אשר נוגד את האמונות שלהם. ראיון עם אנשים אשר האמינו כי המלחמה בעירק נבעה מההתקפה על מגדלי התאומים ב 9/11 מראה, כי שום ראייה שהוצגה לא יכלה לשנות את דעתם בקשר של סאדם חוסיין לפיגוע הטרור. האמת הצרופה כי ארה"ב הייתה בתוך מלחמה הובילה לחיפוש סיבה שנובעת מתוך אירועים שהתרחשו על אותו ציר זמן. אם רוצים לצאת נגד הרעיון של הנעה לתעמולה על בסיס מידע שגוי, נראה כי לאנשים יש חיבור רגשי אשר נעטף אל תוך הזהות האישית וחוש המוסרויות שלהם, ללא התחשבות בעובדות המקרה. אז שימו לב איך אתם מבצעים את השקפותיכם על העולם, כיוון שזה מוכיח את האתגר ביכולת להנחיל דמוקרטיה אמיתית.

6. מצבי חרום מלכדים אנשים
תשכחו מהמשפט "כל אחד לעצמו" שאתם בדרך כלל שומעים בסרטים ההוליוודיים רבי התקציב - מחקר שנערך בסוסק בבריטניה מראה שבמצבי משבר בני האדם נוטים לפעול ביחד בלי שום מניע אגואיסטי.כשהרוחות מתלהטות והלחץ גובר אתם והסובבים אתכם השותפים כרגע לאירוע המלחיץ תשכחו מיד את העובדה שאתם זרים זה לזה ותתאחדו למציאת פתרון.
מצרף של קהל במצב של אסון גורם לזהות האני לעבור שינוי לזהות חדשה - אנחנו.השינוי בעצם משחרר אותנו מהכבלים שלרוב מגבילים אותנו כפרטים ונותן לנו את האפשרות להתלכד כקבוצה בעלת יותר סיכוי לשרוד אסון או משבר.

7. איך הופכים חברה לפחות אנוכית? נותנים לאנשים להתנהג איך שהם רוצים ומבינים
מחקר של מדענים מפורטוגל ובלגיה מראה שבחברות בהן האינדיבידואל מוחלש וחיי היומיום מוכתבים מגבוה (חברות קומוניסטיות למשל),האנשים חשים ששיתוף פעולה מזיק להם ושאין להם צורך בו, והם יפעלו למען האינטרס הפרטי בלבד.
מנגד, כשלאינדיבידואל יש יותר שליטה על הבחירות בחייו, הוא הופך לפחות אנוכי ויותר מוכן לשיתוף פעולה חברתי. אפילו אנשים בעלי חשיבה צרת אופקים, כאשר ניתנת להם הבחירה בחיים, יהפכו לפחות ופחות אנוכיים.

8. הרצון להשיג עושר, יופי ותהילה יכול לגרום לנזק פסיכולוגי
אם חשבתם שכסף רב, מראה מרשים או הערצה ישפרו את חייכם, חשבו שוב - דווקא הדברים האלה יכולים להפוף אתכם לאומללים. להציב לעצמכם מטרות בחיים זה נפלא, אבל לא כל המטרות יועילו לחייכם. למרות שאנו חיים בחברה שמעריצה את העשירים והמפורסמים שלה, המירוץ המטורף אחר העושר והפרסום לא יבטיח לכם חיים מאושרים והוא אף יכול להזיק לבריאותכם.
הפסיכולוגים באוניברסיטת רוצ'סט שחקרו את הנושא מעידים על מצב המכיל סתירה פנימית - רוב האנשים שהגיעו למטרות העושר והפרסום שהציבו לעצמם דיווחו דווקא על תחושות כגון בושה, כעס ותחושות פיזיות של עצבנות כגון, כאבי ראש, כאבי בטן וחוסר אנרגיה. הדברים שגורמים לנו שמחה הם למשל: חוויות שמעצימות אותך כפרט ובונות אותך כמי שאתה, קיום מערכות יחסים ותרומה לקהילה. אנשים אשר מתרכזים בתחומים אלו ומטפחים אותם, חווים סיפוק רב יותר כאשר הם נוחלים הצלחה בהם. תחושת ההרגשה הטובה אצלם עמוקה יותר, הם חשים יותר רגשות חיוביים על עצמם, קשריהם עם הסביבה טובים יותר והם חשים פחות סימני לחץ פיזיים. חשק עז למטרות חומרניות עלול להוביל למעין תחרות עם הסביבה בה אתם חיים, הופכים להיות עסוקים בהשוואות, מה שמוביל לקנאה והרס. בסופו של דבר מערכות יחסים נשארות לטווח ארוך בעוד שאת ההעלאה במשכורת או איזה מופע שלקחנו בו חלק אנחנו שוכחים די מהר.

9. אם אתם צריכים לבחור בין קנייה של מוצר מסויים או הוצאת כסף על פעילות שתעניק לכם חוויה, לכו על החוויה.
על פי מחקר שהתבצע באוניברסיטת סן פרנסיסקו, הדברים ששבעלותך אינם יכולים להסב לך את אותו האושר כמו דברים שאתה עושה. אחת הסיבות הבולטות היא העובדה שאנו חווים הסתגלות לכל מוצר חומרי בחיינו, בלי קשר לעד כמה חשקנו בו לפני כן. סיבה נוספת היא שחוויה וניסיון שלא כמו בעלות על מוצר מסויים, בדרך כלל כוללים בתוכם אנשים נוספים, ומערכות יחסים חזקות ומורכבות אשר משמרות את הרגשת הסיפוק  לאורך זמן רב יותר.

10. מסתבר שלומר שאתה מצטער זה מאד חשוב, ולא רק עבורכם.
מחקר שנידון בבלוג של מחקרי פסיכולוגיה לילדים, מצא כי אנשים שקיבלו התנצלות, הרגישו טוב יותר כיוון שההתנצלות מראה להם שהבנאדם השני הרגיש רע לגבי מה שהוא עשה. נשמע פשוט אמנם, אך החוקרים מאמינים כי יש כאן משהו עמוק יותר: ההבנה שהאדם השני הסכים כי מה שעשה היה שגוי משיבה את האיזון לחיינו, כיוון שהעצבות והצער של אותו אדם גורמת לנו להרגיש שאנשים באופן כללי לא מתנהגים בצורה כזאת.