שער הייחוד והאמונה - אמונה והבנה

לקריאת השיעור הקודם - סיום ספר התניא - לחצו כאן!

ב"ה

איך היה השיעור?

פעמים רבות אנו נתקלים בתופעה מעניינת, מישהו מגיע לשיעור חסידות, נהנה מהשיעור וגם חוזר פעם נוספת. כאשר הוא שב לביתו ושואלים אותו איך היה השיעור, הוא עונה בהתלהבות כי השיעור היה מדהים. מה היה הנושא הוא נשאל, "השיעור היה מדהים" הוא עונה שוב. כן אבל על מה המרצה דיבר, "היה מאוד מיוחד, רוחני", כן אבל מה הייתה הנקודה, "היה מהמם, מיסטי, מאוד נהניתי..." כלומר נהנים מהשיעור, אך כיוון שמדובר בעניינים גבוהים ונעלים, לא מבינים את התוכן של השיעור, ואפילו לא זוכרים על מה דובר. מובן שבמצב זה השיעור, פחות משפיע על האדם.

תורת החסידות מדברת על העניינים הנעלים ביותר, אך המיוחד שבתורת חב"ד הוא היכולת להוריד גם את הדברים הגבוהים ביותר להבנה והשגה, לרמה שכל אחד יכול להבין, ולא רק להבין אלא 'לחיות' עם זה ו'לחיות' מזה, שהתודעה שלנו תתמלא באלוקות. זוהי ההכנה לביאת המשיח, כיוון שאז 'ידעו כולם את השם' באופן כזה ש'מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים', ידיעת אלוקות תהיה אצל כולנו.

לא מדובר באיזה דרגה רוחנית שרק יחידי סגולה יכולים להגיע אליה, שהרי זהו החידוש של חסידות, שכל אחד יכול להגיע לזה, זה שייך לכולנו! כל מי שילמד חסידות, יוכל להתחיל להסתכל על העולם דרך משקפיים חדשים, לראות אלוקות בכל פינה, לראות איך הכל בהשגחה פרטית, לראות איך הבורא מלווה אותנו בכל צעד וצעד.

לכן כל כך חשוב ללמוד חסידות חב"ד ולכן חשוב כל כך ללמד אותה הלאה, לכן גם חשוב שלא רק שנדע לדקלם חסידות, אלא שנבין את החסידות, שנבין גם את העניינים הנעלים ביותר.

בשבוע שעבר התחלנו ללמוד את החלק השני בספר התניא 'שער הייחוד והאמונה', בהקדמה לחלק זה מסביר אדמו"ר הזקן, כי השורש לעבודת השם הוא אהבת השם ויראת השם, וכדי להגיע לכך יש להתבונן בגדולתו. איך הוא החיינו, והוא אבינו, ובאהבתו הגדולה אלינו צמצם את עצמו בשבילנו. זהו הבסיס לחיי יהדות, זהו הבסיס לקיום תורה ומצוות, לכן חלק זה שבתניא נכתב לפני החלק המוכר לנו כיום כחלק הראשון, ואף הייתה סברה שיופיע כחלק הראשון (רק שבפועל מופיע כחלק השני). אמנם גם בחלק הראשון למדנו על גדולת השם, אך בשער הייחוד והאמונה מופיע העניין בשלימותו מתחילתו ועד סופו.

ישנם רבים ששואלים מדוע זה חשוב כל כך ללמוד על גדולת השם, להבין איך הוא בכל מקום ובכל זמן, איך 'מלא כל הארץ כבודו' ו'לית אתר פנוי מיניה (=אין מקום הפנוי ממנו)'? שאלה זו קיימת רק אצל מי שעוד לא למד על כך... אך מי שטעם מעץ החיים לא צריך תשובה על כך, כמו הרבה שאלות שמתמוססות מעצמן לאחר שלומדים חסידות.

אך גם בהגיון פשוט, עוד טרם הלימוד, ניתן להבין שכאשר אדם יבין וירגיש כי הקב"ה קרוב אליו, כי הוא נמצא פה איתנו, כל הזמן, משגיח על כל פרט ופרט מגרגיר חול ועד לכוכבים שבשמיים, הוא יחיה עם יותר אמונה וביטחון, יותר שמחה, לימוד התורה שלו יהיה יותר לשם שמיים, קיום המצוות שלו יהיה עמוק ומשמעותי יותר. ללא לימוד זה התורה עלולה להיראות חס ושלום כספר יפה עם סיפורים יפים, המצוות עלולות להיראות כמסורת יפה, אבל העיקר חסר מהספר. התורה היא חכמתו של הבורא, המצוות הם רצונו יתברך, יהודי שלומד תורה ומקיים מצוות מקיים את התכלית שלשמה הוא נברא, את התכלית שלשמה נברא העולם. על ידי המצוות הוא מגלה אלוקות ומביא גאולה לעולם.
על ידי לימוד החסידות התורה הופכת להיות עיקר חייו, יותר נכון כל חייו, אין שום דבר אחר!

כך הצליחו החסידים ברוסיה הקומוניסטית לשמור על גחלת היהדות, וכך מצליחים החסידים של דורנו להתמודד עם הניסיונות האחרונים של הגלות. ולא רק להתמודד עם הניסיונות אלא לצאת לשליחות, להאיר את הרחוב ולהכין אותו לביאת משיח צדקנו.
 אמנם הבסיס להכל הוא אמונה אך ככל שמבינים יותר (את מה שניתן להבין), כך יש יותר הפנמה. לשכל יש את היכולת לגרום לאדם להפנים, להתחבר באופן פנימי לעניין הנלמד. כשחסר בהבנה חסר בהפנמה.

האמונה מתחילה כשהשכל נגמר

בהקדמה ל'שער הייחוד והאמונה' אומר אדמו"ר הזקן, כי מחלק זה נלמד את האמונה הטהורה באחדותו וייחודו. לכאורה אם זו אמונה טהורה כיצד ניתן ללמוד אותה? הרי ההגדרה של אמונה טהורה היא שאין בה שום הבנה שכלית כלל. אלא שבשער הייחוד והאמונה אנו לומדים למתוח את הקו בין אמונה והבנה במקום הנכון. הרבה פעמים אנשים נוטים לבלבל בין המושגים, ולעניינים שאפשר להבין בשכל הם ניגשים עם אמונה. אדמו"ר הזקן רוצה שנבין כל מה שניתן להבנה ורק אז כשנגיע לנקודה שכבר אי אפשר להבין נתחיל להשתמש בכוח האמונה.
וכך הוא בפרקים הראשונים בהם אנו אוחזים, אדמו"ר הזקן 'עושה לנו סדר' ומסביר מה הכוונה 'אין עוד מלבדו' ומה היא ההסתכלות הנכונה על המציאות.

ניצוץ בעיניים

זהו הבסיס העיוני מאחורי ה'ניצוץ בעיניים' שנמצא אצל כל חב"דניק. החב"דניק מישיר מבט אל העולם ואומר לו, אני לא מתפעל ממך, אני יודע את האמת, אני יודע שאין עוד מלבדו. העולם אינו עצמאי הוא תלוי בקב"ה כל רגע ורגע. כל העולם כולו, ללא יוצא מן הכלל, אין אפילו תזוזת עלה שאינה מושגחת על ידי הבורא.

את הניצוץ הזה אנחנו רוצים לקבל, את הניצוץ הזה אנחנו רוצים להעביר לילדים שלנו, להעביר לסובבים אותנו, להעביר לכולם.
 הניצוץ הזה נותן לנו כוח לחיות משיח, לחיות את הגאולה, לראות שהכל אלוקות, לראות שהכל מתקדם לכיוון הגאולה האמיתית והשלימה, והנה זה בא.

ללא הניצוץ קשה להאמין שהגאולה עומדת להגיע, קשה להאמין שהקב"ה עומד להתגלות בכל פינה. אך כשיש את הניצוץ ההסתכלות היא הפוכה, קשה להאמין שזה לא יקרה, כשיש את הניצוץ אי אפשר להבין איך הגאולה עדיין לא הגיעה, איך הקב"ה עדיין לא התגלה. הרי הכל אלוקות, וכל מה שחסר זה רק שיוסר ההעלם.

למעבר לשיעור הבא - ייחודים עליונים - לחצו כאן!