print header

אל קעידה אינו לבד - יש בכירים ממנו

 
מאת: מערכת אתר I-HLS
 
בעוד אל קעידה הפך לארגון הטרור הבינלאומי המוכר ביותר, היא אינו המצליח ביותר מבין ארגוני הטרור. תואר זה הולך לארגוני טרור אזוריים פחות מפורסמים בציבור. המוצלח ביותר מבין אלו היא קבוצת טרור פקיסטנית איסלאמית העונה לשם לשקאר-א-טייבה. בעוד אל-קעידה צומצמה לדרך פעולה של חלוקת זכיינויות, לשקאר-א-טייבה הוא ארגון אמיתי עם מחלקות נפרדות לגיוס טרוריסטים, גיוס כספים, הדרכה ופעולה בשטח.
 
 
על פי האסטרטגיה שלו, ארגון  לשקאר-א-טייבה הינו, כמו הטליבאן, יציר שירות המודיעין הפנימי הפקיסטאני – ה- ISI (ISI – Inter Service Intelligence agency). סוכנות ISI הפקיסטאנית היא חלק מהצבא ומבצעת חלק מאותן הפונקציות כמו ה-CIA האמריקאית וה-MI6 הבריטית. ארגון זה מהווה כבר זמן רב כוח בפני עצמו, עם סדר יום ויעדים משלו וחברים רבים התומכים באיסלאם הרדיקלי. בשנת 2008, הממשלה האזרחית (שהחליפה תשע שנים של דיקטטורה צבאית) ביקשה לפרק את הזרוע הפוליטית של ISI. האמונה הרווחת היא כי חלק זה של ISI היה אחראי במידה רבה לתמיכה הפקיסטנית בפעילויות טרור אסלאמית, או פשוט פקיסטניות, באפגניסטן ובהודו, כמו גם תמיכה בטליבאן ובאל-קעידה בפקיסטן עצמה. הזרוע הפוליטית כיהנה גם כסוכנות לביצוע מבצעי ריגול מקומיים בכל פעם שהצבא היה מנהל את המדינה (וזה יותר מחצי מהזמן). מאמץ זה נכשל, כפי שנכשלו מספר ניסיונות קודמים לרפורמה בסוכנות הריגול הזו.
 
סוכנות ISI תמכה מזה זמן ארוך בטרוריסטים איסלמיים. הקיצונים האיסלמיים פועלים כבר באופן גלוי ב- ISI במשך שלושת העשורים מאז הוכנסו לשם על ידי הממשלה בשנות ה- 70 המאוחרות של המאה הקודמת, כאשר הוחלט כי שמרנות אסלאמית תהיה הפתרון לבעיותיה של פקיסטן (שחיתות וקונפליקטים דתיים / אתניים).
 
לשקאר-א-טייבה (וכמה "חליפות" דומות אחרות) נוצרו כדי לבצע פיגועי טרור בהודו, ואילו הטליבאן נוצר כדי לתת לפקיסטן השפעה רבה יותר על המתרחש באפגניסטן. בעוד הטליבאן, או חלק ממנו, פנה נגד פקיסטן, לשקאר-א-טייבה לא פנתה נגד ISI, אלא הוסיפה לגדול בשקט והפכה לארגון הטרור האיסלמי האזורי – האחראי ישירות להרבה יותר מוות והרס מאל-קאעידה. בעוד אל-קעידה הוא גוף חסר בית ונוטה להעניק זיכיונות על השם שלו, יש לארגון לשקאר-א-טייבה בסיס בטוח בתוך פקיסטן והגנה של ISI ושל הצבא הפקיסטני. זה מאפשר לארגון לשקאר-א-טייבה לגייס פעילים ולאמן אותם,  כמו-כן ביכולתו לתכנן ולהוציא לפועל פיגועי טרור בהודו, ולאחרונה גם באפגניסטן, בנגלדש ורשימה הולכת וגדלה של מדינות אחרות. דבר אחד ששומר את לשקאר-א-טייבה בטוחים מפני התקפה של ארה"ב ומדינות מערביות אחרות הוא החלטתה שלא לתקוף יעדים מערביים או להיות מעורב מדי בטרור בינלאומי. אבל עבור הודו ואפגניסטן, לשקאר-א-טייבה הוא מקור עיקרי למוות והרס. הצבא הפקיסטני וסוכנות ISI הכחישו כל מעורבות ואחריות ללשקאר-א-טייבה, למרות הערימה הולכת וגדלה של ראיות המצביעות אחרת.
 
במשך זמן רב המקור העיקרי של טרור איסלמי בהודו היה קמפיין הטרור שגובה ע"י פקיסטן להבריח הודים, במיוחד הודים לא-מוסלמים, מתוך האזור השנוי במחלוקת על גבול הודו ופקיסטן במחוז קשמיר (למעשה מדינת ג'אמו-וקשמיר, לפי שחלקה התחתון של המדינה, ג'אמו, הוא בעיקר הינדו). קשמיר, מצידו השני של רכס הרים מג'אמו, היא במידה רבה מוסלמית ובפקיסטן מאמינים שכל קשמיר (פקיסטן פלשה וכבשה את צפון קשמיר בשנות ה- 40 המאוחרות) צריכה להיות שלהם. בשנות ה- 70 המאוחרות, פקיסטן החליטה שהטרור הוא הדרך המעשית היחידה להשיג את קשמיר בחזרה. הודו הייתה חזקה יותר מבחינה צבאית והכתה את פקיסטן בכל מלחמה ביניהם. קבוצות כמו לשקאר-א-טייבה עשו שימוש בבסיסים ומחנות אימונים בקשמיר הפקיסטנית כדי לאמן ולשלוח מחבלים מעבר לגבול לתוך קשמיר ההודית. קבוצות ISI אלו היו אחראיות לכשני שלישים ממקרי המוות מטרור איסלמי בשאר הודו.
 
ישנן מספר קבוצות טרור נפרדות הפועלות בקשמיר. בנוסף לשקאר-א-טייבה, יש ג'איש-א-מוחמד, חרקאת אול-ג'יהאד איסלאמי, חרקאת אל מוג'הידין  (השניים האחרונים פעלו בעבר באפגניסטן נגד הרוסים במהלך 1980). היו כמה אלפי טרוריסטים איסלמיים פעילים בקשמיר (משני צידי הגבול) מאז שנות ה-80 המאוחרות. המספרים יורדים עקב מותם של רוב המחבלים שחודרים לתוך קשמיר ההודית. גם המחבלים שישבו בפקיסטן הביאו לצמיחה, קטנה בהרבה, של קבוצות טרור בהודו (שבה יש 150 מיליון מוסלמים). קמפיין הטרור בקשמיר נכשל במידה רבה, ובמספר המחבלים הפעילים חלה הידלדלות בעשור האחרון. לכך היתה בוודאי השפעה על החלטות לשקאר-א-טייבה בבואו לבצע פיגועים במקומות אחרים בהודו.
 
רק חלקים מסוימים מממשלת פקיסטן מגבים טרוריסטים אלו, כמו רוב הפקיסטנים גם הם מבינים שיותר מדי טרור האיסלמי המבוסס בהודו ופועל נגד הודו – יכול לעורר מלחמה גדולה עם הודו. מאחר ועכשיו שני העמים מצויידים בנשק גרעיני, זה יכול להיות מאוד מכוער. לטרוריסטים האיסלמיים לא אכפת, כפי שהם בשליחות מאלוהים וכל מה שקורה הוא רצונו של אלוהים.
 
מה שמעניין הוא כי רבים ממנהיגי ארגון שקאר-א-טייב מגיעים מאותן שכונות של המעמד הבינוני שמתוכם צומחים רבים מקציני הצבא ומפקדי ISI שנותנים גיבוי לטרור האיסלמי. הקשרים בין ISI לבין קבוצות הטרור האסלאמיות הם רבים, וארגון ביון זה הפך למעשה לאיום המרכזי על הדמוקרטיה הפקיסטנית ועל פקיסטן עצמה.
 
עוד בנושא הגנת המולדת באתר
 

 

מקור תמונה: FreeDigitalPhotos.net
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.