נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
מאת ערן הילדסהיים
לפניכם אחד מסיפורי ההצלחה הכלכליים הגדולים של מדינה במאה שנים האחרונות בעולם ש"משום מה" לא מסוקר בתקשורת. מאחורי סיפור ההצלחה הזה עומדת התשובה מדוע כל כלכלות העולם נמצאות היום במשבר ובגרעון ומה הדרך הכל כך פשוטה שלהן לצאת ממנו. לידיעתו של השר לפיד.
היום מדינה על מנת לגייס כספים למימון פעילותה חייבת בנוסף למיסים ללוות מגורמים פרטיים ,מה שמצריך ממנה מאוחר יותר לשלם נתח גדול מתקציבה להחזר הריבית על אותן הלוואות. כולנו בימים אלה חשים על בשרינו את עול הריבית על החוב.
רבים לא יודעים אבל קנדה מ-1938 עד 1974 מימנה את פעילותה דווקא על ידי כסף שהוזרם אליה מהבנק המרכזי שלה (שהולאם ב-1938) בריבית אפסית. הלכה למעשה המדינה היא זו שיצרה את כספה למימון הפעולות שלה.
את ההשפעה של מימון פעולות הממשלה על ידי כסף שהיא מייצרת, ניתן לראות היטב בגרף למטה המתאר את החוב הלאומי בקנדה בין 1940 ל-1974. למרות ההוצאות הכבדות שהיו לקנדים מ-1940 למימון השתתפותה במלחמת העולם השניה, ניתן לראות שהחוב הקנדי נשאר יציב ברמה נמוכה. אבל זה לא הסוף, בנוסף קנדה הצליחה במהלך 34 השנים האלה להקים מערך סוציאלי מכובד, מערכת חינוך מפוארת, מערכות תחבורה הכוללת את סלילת הכבישים הארוכים ביותר בעולם נכון לאותה בקופה, רכבות תחתיות, שדות תעופה, ליישם ביטוח בריאות ממלכתי ואפילו העניקה רשת בטחון פנסיונית לכל תושביה הותיקים. הכל ללא הגדלת החוב. נשמע כמו משהו דימיוני בימינו.
הכל השתנה ב1973. פתאם צצו גופים חיצוניים בעולם שלא אהבו את השליטה של המדינה בכסף, בינהם קרן המטבע הבינלאומית (איך לא?). הם החלו בלחץ כבד על הממשלה דרך התקשורת במטרה לאסור עליה ליצר את כספה בטענה שהמדינה לא מספיק אחראית לעשות זאת. ב-1974 כבר יושמה רפורמה מוניטרית בקנדה בה נקבע בחוק כי הדרך היחידה שהממשלה הקנדית תוכל להשיג את כספה הוא רק דרך הלוואות שתקח מול בנקים וגופים פרטיים. מיותר לציין שהלוואות אלה הפעם גם נשאו ריבית מהן נהנו אותם הגופים המלווים. התוצאה של המהלך נראתה מיד: החוב שהיה יציב לאורך כמעט 40 שנה זינק לפתע במאות אחוזים תוך זמן קצר (ראו גרף למטה)! מדובר בחוב שעד היום ממשיך לתפוח במהירות וכבר חצה את הטריליון דולר.
כדי לממן את הריבית על החוב הגדל היתה צריכה קנדה להגדיל גם את כמות המיסים שהיא גובה מאזרחיה (מוכר לכם מאיזשהוא מקום אחר?). בין 1981 ל-1995 גביית המיסים של הממשלה הקנדית כבר צמחה בחדות ל-619.2 מיליארד דולר מתוכם 428.2 מיליארד דולר שהלכו לתשלום הריבית לאותם גופים פרטיים שלוותה מהם. מדובר כאמור בריבית שעד 1974 לא היתה קימת. כיום רק הריבית שמשלמת ממשלת קנדה על חובה כבר גבוה יותר מכל החוב הלאומי שהיה לה בתקופה שבה ייצרה את הכסף בעצמה.
נתונים דומים ניתן למצא בעוד מדינות שעובדות באותה שיטה: בישראל למשל היום כל המס במקור שגובה מכם הממשלה נועד לצורך תשלום על הריבית של החוב הלאומי.
ומה לגבי שיעור האינפלציה ששרר בקנדה באותה תקופה? הרי תמיד אומרים לנו שאם המדינה לא תלווה את כספה מגופים פרטיים ותייצר אותו לבד הרי תתפתח אינפלציה נוראית. מסתבר שרמות האינפלציה לא היו שונות בהרבה בין התקופה שבה הממשלה הקנדית ייצרה את כספה לבין התקופה שבה לוותה אותו בריבית מהסקטור הפרטי. בתקופות ארוכות האינפלציה אף היתה נמוכה יותר כאשר הממשלה ייצרה את כספה לבד.
לפניכם טבלת רמות האינפלציה בקנדה מ-1912 עד 1988 (התקופה בה המדינה יצרה את כספה דרך הבנק המרכזי מסומן במלבן שחור). תקופות האינפלציה שרואים בסוף שנות ה-40 ותחילת ה-50 ובסוף שנות ה-60 מקורן מחוץ לקנדה בעליות מחירים חדות בסחורות בעולם. אינפלציה זהה נרשמה אגב במקביל לאותה תקופה גם בארה"ב שפעלה על פי "השיטה המקובלת".
ומי שזוכר את אותה ילדה קנדית שהסבירה על איך כסף נוצר הרי הסיפור מאחורי דבריה מתאר בדיוק אותו האירוע שתיארנו כאן (בתרגום לעברית):
|
|
באדיבות אתר הכלכלה האמיתית |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: