הומור וסאטירה

יום אחד מתרברב ציון בפני הבוס שלו: "אתה יודע, הבלוג שלי ברשת כל כך מפורסם, שאין אדם בתבל שלא מכיר אותי. אני חבר של כל הסלבס ברחבי העולם". "לא מאמין", מפקפק הבוס, "תיכף תגיד לי שאם אני מתקשר לניקול קידמן היא תדע מי אתה..." "ברור", צוחק ציון, מראה לבוס בסלולרי שלו את המספר של קידמן ומחייג: "הלו ניקול, מה המצב?" "ציון!", צועקת קידמן, "למה לא באת אתמול?!" "הייתי בעבודה", משיב ציון, "אבל שבוע הבא אני אצלך". הבוס המום, אבל עדיין מסרב להאמין: "תיכף תגיד לי שאתה מכיר גם את ברק אובמה". "בטח", צוחק ציון, ולוחץ בסלולרי על מקש הבית הלבן. "ציון!", צועק אובמה, "בדיוק דיברתי עם נתניהו עליך! אני ומישל כבר נורא מתגעגעים!" "בהזדמנות הראשונה אקפוץ לוושינגטון", מבטיח ציון. "לא יכול להיות", מחוויר הבוס, "אתה עובד עלי. אני רוצה לראות בעיניים שלי שאתה מכיר מישהו מפורסם". "סבבה", משיב ציון, "לאן בא לך לנסוע?" "אם אתה מכיר את האפיפיור, אני נותן לך מה שאתה רוצה!", אומר הבוס. השניים ממריאים לוותיקן ומגיעים למיסה השבועית. המוני מאמינים ממתינים שהאפיפיור ייצא למרפסת, וציון אומר לבוס: "חכה לי כאן". חולפות עשר דקות, וציון יוצא למרפסת מחובק עם האפיפיור... מלמעלה הוא מצליח להבחין שהבוס שלו התעלף. ציון רץ מהר למטה, מעיר את הבוס ושואל: "מה קרה?" "תשמע", ממלמל הבוס, "כשיצאת מחובק עם האפיפיור, עוד איכשהו החזקתי מעמד. אבל כשתייר איטלקי לידי צילם אותך, ואז שאל 'מי זה הזקן שעומד ליד ציון??' פה כבר התעלפתי..."

לגמר אליפות העולם בזריזות הגיעו שלושה מתחרים: גרמני, צרפתי ורומני. חוקי התחרות היו כדלקמן: על המתחרים לגהץ חולצה, לאכול כיכר לחם ולספק אישה בזמן הקצר ביותר. המתחרה שיצליח תוך 7 דקות, יוכרז כמנצח. ראשון ניסה כוחו הגרמני. הוא מיד התחיל בגיהוץ החולצה, סיים, הבין שלא נותר לו זמן, נגס פעם אחת מהלחם, וזמנו תם. שני היה הצרפתי. הוא החל מיד עם האשה, סיים, הספיק לאכול חצי מכיכר הלחם וזמנו תם. הרומני, שהתחרה אחרון, נתן לאשה לגהץ את החולצה, בו בזמן גם סיפק אותה תוך כדי שהוא אוכל את כיכר הלחם. לבסוף, הוכרז כמנצח הגדול בתחרות. העיתונות הגיעה לקבל הצהרות מן המתחרים. הגרמני הצהיר: "אצלנו נהוג שקודם מבצעים את העבודה הכי טוב שאפשר, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז מנסים גם ליהנות קצת." הצרפתי הצהיר: "אצלנו נהוג שקודם נהנים, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז גם עובדים קצת." הרומני אמר: "אצלנו השיטה אומרת שאם אתה לא דופק את מי שעובד בשבילך, לא תוכל לאכול לחם."

מכתב שכתבה אישה לחבר קרוב: "חיים היקר, אני מקווה שתוכל לעזור לי. לפני מספר ימים, יצאתי לעבודה והשארתי את בעלי לבד בבית, כשהוא יושב מול הטלוויזיה. כקילומטר אחרי שהתחלתי את הנסיעה, המכונית החלה לעשות רעשים מוזרים ואז שבקה חיים. נאלצתי לחזור ברגל הביתה כדי לבקש עזרה מבעלי. כשהגעתי הביתה, לא יכולתי להאמין! מצאתי אותו בחדר השינה עם הבת של השכנה! אני בת 32 והוא בן 34 והבת של השכנה רק בת 19! אנחנו נשואים כבר 10 שנים ומעולם לא היו ביננו בעיות או מריבות. כשהתעמתתי איתו, הוא נשבר והודה שהם מנהלים רומן כבר חצי שנה ושהוא לא מעוניין בייעוץ זוגי. הלב שלי נשבר לרסיסים ואני לא יודעת מה לעשות. זקוקה לעצה דחופה. האם תוכל לעזור לי? תודה מראש, חגית" בתגובה השיב החבר: "חגית היקרה, מצב שבו המכונית, זמן קצר לאחר ההתנעה, מגמגמת ואז בבת-אחת נתקעת, יכול לנבוע ממספר אפשרויות, הקשורות לליקויים במנוע. התחילי בבדיקת פסולת בצינורית הדלק, לאחר מכן בצעי בדיקה בצינורות היניקה, כמו כן חשוב שתשללי את האפשרות כי מדובר בקצר חשמלי. אם הבדיקות הללו לא מועילות, ייתכן מאוד וצינורית הדלק עצמה לא תקינה, מה שמונע זרימה תקינה של דלק אל המנוע. אני מקווה שזה עוזר. שלך, חיים"

כורדי פותח מדור דרושים ורואה מודעה: "דרוש בחור רציני אחרי צבא, בגרות מלאה, ו-12 שנות לימוד". הכורדי מחליט לנסות את מזלו, מתקשר, ואחרי כמה זמן הוא מקבל זימון לראיון עבודה. המראיינת שואלת אותו: "יש לך בגרות?" אומר לה: "לא." שואלת המראיינת: "יש לך 12 שנות לימוד?" עונה לה הכורדי: "לא". היא שואלת שוב: "עשית צבא?" עונה לה: "לא." אז היא שואלת אותו: "תגיד לי, למה לעזאזל הגעת לכאן?!" עונה לה הכורדי: "רציתי להגיד לכם שלא תבנו עלי..."

ראש עירייה (לא משנה איזו, רובם כאלה) רצה לבנות גשר חדש והזמין אליו קבלנים להצעות מחיר. מגיע קבלן ערבי ונותן הצעה של מיליון דולר. שואל אותו ראש העיר: "איך הגעת לזה?" אמר: "שליש חומר, שליש פועלים השאר רווח" - ראש העיר שלח אותו הביתה... הגיע קבלן רוסי ונתן הצעה של 2 מיליון דולר. שאל אותו: "איך הגעת לזה"? אמר לו: "שליש חומר, שליש פועלים, השאר רווח" - שלח גם אותו. הגיע קבלן ישראלי נתן לו הצעה של 3 מיליון דולר. שאל אותו ראש העיר: "איך הגעת לסכום הזה? אתה הכי יקר!!" ענה לו: "מיליון בשבילך, מיליון בשבילי, ומיליון לקבלן הערבי שיעשה את העבודה".

מטוס טס מעל האוקיינוס השקט, הרחק מכל יבשה כשלפתע נשמע קולו של הקברניט ברמקול: "כאן קברניט המטוס, ויש לי לבשר לכם שתי בשורות: אחת רעה ואחת טובה. הבשורה הרעה היא שמנועי המטוס כבו, אנו דואים, ואני מנסה לנחות נחיתת אונס. הבשורה הטובה היא שאנו ליד אי קטן, הרחק מכל מקום מיושב אחר, וכאן נוכל לחיות את שארית חיינו. אבל אף אחד לא ימצא אותנו לעולם..." הטייס הצליח להנחית את המטוס נחיתת אונס מושלמת על האי וכל הנוסעים יצאו. בין הנוסעים נמצא זוג חרדים מירושלים. האישה ההיסטרית אמרה לבעלה: "מה נעשה?! אין כאן בית כנסת או אוכל כשר! אנחנו אבודים לנצח..." ענה לה הבעל: "תגידי, שילמת את ההמחאה שהבטחת לישיבה בירושלים?" "לא", ענתה לו אישתו, "לא הספקתי בגלל ההכנות לפני הנסיעה." הבעל העלה חיוך קל וממשיך, "ואת התשלום שהבטחת לבית הכנסת, שילמת?" "לא" אמרה לו אישתו הנבוכה ומרוגזת מעט, "מה זה שייך בכלל?" החיוך של הבעל התרחב לצחוק, "ואת הוראת הקבע שפג תוקפה לישיבה של הבן חידשת?" "השתגעת לגמרי?" מתפרצת האישה, "אנחנו באמצע שום מקום ואתה מתעסק בשטויות? לא חידשתי כלום!" "אז אל תדאגי", צוחק הבעל בקול, "תסמכי עלי, אחד מהם כבר ימצא אותנו..."

נהג משאית נסע במדבר במשך קילומטרים, כשכל הנוף שראה היה חול וקקטוסים. לפתע הוא ראה שלט: "בית בושת - האחיות של מנזר סן נורטון 20 ק"מ". במוחו כבר החלו לעלות פנטזיות פרועות על מה שיעשה כשיעצור בבית הבושת, וכמה הוא כבר קרוב. בהמשף חלף על פני שלט נוסף: "בית בושת - האחיות של מנזר סן נורטון 10 ק"מ", והתמלא בהתרגשות. אחרי זמן מה הוא חלף על פני עוד שלט: "בית בושת - האחיות של מנזר סן נורטון - היציאה הקרובה". הנהג הרגיש כי לא יוכל לכבוש את יצריו עוד זמן רב והאיץ את מהירותו כדי להגיע. לבסוף, הוא הגיע אל המקום, החנה את המשאית בהתרגשות, וראה לפניו מנזר אבן ענק ומרשים, לידו ניצב שלט "האחיות של מנזר סן נורטון". הוא עלה במדרגות המנזר והקיש על הדלת. בפתח הדלת ניצבה נזירה לבושה שחורים, ששאלה אותו "איך אוכל לעזור, בני?" נהג המשאית ענה: "ראיתי את השלטים בצדי הדרך, והייתי מעוניין לעשות עסקים". "בסדר גמור בני" ענתה לו הנזירה והזמינה אותו לבוא אחריה. הנזירה החלה להוביל אותו במסדרונות המנזר החשוכים, עד שהביאה אותו אל מול דלת עץ כבדה ואמרה לו "דפוק על הדלת". הוא עושה כמצוותה, והדלת נפתחת באיטיות על ידי נזירה לבושה שחורים שהחזיקה בידיה גביע. "הכנס 50 דולר בגביע, ועבור לדלת הבאה במסדרון" אמרה. נהג המשאית הוציא את הארנק, שילם ורץ במסדרון עד שהגיע לדלת הבאה, עבר אותה בזריזות וטרק את הדלת מאחוריו. לפתע מצא את עצמו עומד במגרש החנייה, מול שלט קטן נוסף עליו נכתב: "לך לשלום, הרגע נדפקת על ידי האחיות של סן נורטון."

זוג עיראקים מבוגרים חגג יום נישואין, ובתור מתנה, ילדיהם רכשו עבורם זוג כרטיסי טיסה לחופשה בלונדון. הם הגיעו למלון, עמדו בלובי ובחנו את המקום המפואר. לפתע הגבר קלט בזווית העין את המעלית, ומאחר שהוא מאוד מבוגר, מעולם לא ראה דבר כזה ולא ידע מה זה בדיוק. בשלב מסוים הביט הגבר וראה אדם מבוגר נכנס למעלית ואחרי דקה יצא גבר צעיר. אחרי דקה נכנסה אישה מבוגרת ויצאה בחורה צעירה... הוא פנה המום לאשתו ואמר לה: "בדאלאק נזימה, תיכנסי פנימה אולי תצאי יפה ככה צעירה..." אשתו עונה לו: "לא! מה אתה מג'נון?" לאחר התעקשות וניסיונות שכנוע, הסכימה לבסוף אשתו לנסות. היא נכנסת למעלית ואחרי 5 דקות יצאה בלונדינית צעירה יפהפייה עם חזה גדול. הוא קפץ עליה בהתלהבות, חיבק אותה ואמר "יא בדלאק נזימה! איזה יפה את נראית!" הבלונדינית ענתה לו: "...hey, i think you're a bit confused, sir" העירקי המבוגר הביט בה בעיניים פעורות, "נזימה יא חביבתי, למדת גם אנגלית?!"

לאיש אחד נמאס מהמצב בו הוא צריך כל יום ללכת לעבודה, בעוד אשתו נשארת כל היום בבית. "זה ממש לא הוגן, שרק אני אהיה זה שעובד כל כך קשה! הייתי רוצה שפעם אחת היא תרגיש מה זה לצאת ולעבוד בחוץ... שתבין מה עובר עלי בעבודה הנוראית שלי!" בלילה, לפני שהלך לישון התפלל לאלוהים: "אלוהים, בבקשה, עשה משהו שאני ואשתי נתחלף בתפקידים ולו רק ליום אחד, שהיא תוכל לחוות את מה שאני עובר כל יום, ואני אשאר בבית במקומה ואבלה את היום בנעימים..." אלוהים הרחום, שמשתדל לעזור איפה שאפשר, שמע את התפילה ודאג להחליף בין הבעל והאישה... בבוקר, כשהתעורר הבעל, הוא מצא עצמו בגופה של אשתו, ואילו היא התעוררה בדמותו. הבעל קם, הכין ארוחת בוקר, העיר את הילדים, הכין להם סנדוויצ'ים לבית הספר, דאג שיאכלו את ארוחת הבוקר שהכין להם, הסיע אותם לבית הספר, חזר הביתה ואסף כביסה מלוכלכת מכל החדרים, הפעיל מכונת כביסה ורץ לבנק למשוך כסף כדי לשלם חשבונות. משם המשיך לדואר, שילם את החשבונות, המשיך לסופרמרקט כדי לקנות מצרכים, חזר הביתה, סידר את המצרכים במזווה ובמקרר, והעביר את הכביסה למייבש. אחר כך עלה לחדרי השינה וסידר את המיטות, שאב אבק, טאטא ושטף את רצפת המטבח. המשיך לנקות את השירותים והאמבטיות, קיפל כביסה והכניס לארונות. אחר כך נסע מהר לבית הספר ולגן כדי להספיק להוציא את הילדים בזמן. בדרך נאלץ להתערב בויכוחים ביניהם ולהשתיק אותם, לגעור באחד, להעניש את השני ולנחם את השלישי הבוכה. כשהגיעו, ישב עם הילדים על שיעורי הבית שלהם, ובמקביל החל לבשל ארוחת צהריים. הוא התחיל לקלוף תפוחי אדמה ולשטוף ירקות להכנת הסלט, ואז ניקה את העוף והכין לו רוטב מתאים. אחרי ארוחת הצהריים הוא ניקה את השולחן, הכניס כלים למדיח, והחל לגהץ בגדים למחר. הוא בקושי סיים וכבר התחיל לשבור ביצים לחביתות של ארוחת הערב, שלאחריה רחץ את הילדים והשכיב אותם לישון אחרי שסיפר לכל אחד מהם סיפור בנפרד. בעשר בלילה, כשהוא כבר היה כל כך סחוט, הצליח בקושי לגרור את עצמו למקלחת ולמיטה. אבל גם בכך לא נגמר היום שלו, כי עוד ציפו ממנו לעשות אהבה. הוא לא סירב והצליח לעבור גם את זה מבלי להשמיע אף תלונה. למחרת בבוקר התעורר ומצא את עצמו עדיין בגוף של האישה ומיד פנה לאלוהים: "אלוהים היקר, תעזור לי, אני לא יודע מה חשבתי לעצמי לפני כן, אבל עכשיו שראיתי מה היא עוברת כל יום, אני מסיר את הכובע בפניה. תחזיר אותי לעצמי למרות כל הקשיים בעבודה, זה כלום לעומת הקושי שלה!" אלוהים, רחום וחנון כהרגלו, מוכן תמיד להיעתר לבקשות עד כמה שניתן, ענה לו: "בני, אני שמח שלמדת את השיעור שלך ואני אשמח להחזיר את המצב לקדמותו, אבל אתה תצטרך לחכות תשעה חודשים, כי אתמול בלילה נכנסת להיריון... "

צייד ותיק ומנוסה מחליט שהוא רוצה להכניס קצת פלפל לציד שלו, הוא יוצא אל היער כדי לצוד דוב כשהוא משתמש ברובה בעל הקליבר הקטן ביותר שיש לו, קליבר 0.22. ביער הוא רואה דוב, מכוון ויורה - אבל הדוב נעלם. הצייד צועד למקום שבו היה הדוב, ולא מוצא אותו. פתאום הוא מרגיש טפיחה קלה על הכתף. הוא מסתובב ורואה מולו דוב גריזלי ענק וחום, עם מבט כועס בעיניים. הגריזלי אומר לו בזעם: "אתה חוצפן אמיתי! באמת חשבת שתוכל להרוג אותי עם הרובה הקטנטן הזה? יש לך שתי אופציות, או שאני קורע אותך לגזרים ואוכל אותך, או שאתה עכשיו מוריד את המכנסיים..." הצייד חשב, והחליט לבחור בחיים. הוא הוריד את המכנסיים והדוב עשה בו את מעשיו. הצייד חוזר לרכבו כשהוא מושפל ועצבני. כשהוא מגיע למכונית, הדם עולה לו לראש, והוא שולף את רובה הציד הגדול שלו. הוא חוזר ליער כדי להרוג את הדוב. הוא רואה אותו בקרחת יער, מכוון, יורה – והדוב שוב נעלם. הצייד מגיע לקרחת היער, וגם הפעם לא מוצא את הדוב. הוא מרגיש טפיחה קלה על הכתף. "אתה מתחיל לעצבן אותי" כועס הדוב "הפעם, או שאני קורע אותך לגזרים ואוכל אותך, או שאתה מוריד את המכנסיים ואני קורא גם לחברים שלי." הצייד, בלית ברירה, מוריד גם הפעם את המכנסיים, ונותן לדוב ולחבריו לעשות בו שפטים. כשהוא חוזר למכונית שלו, הוא כבר משוגע מרוב זעם. הוא לוקח את רובה הפילים הגדול ביותר שיש לו וחוזר ליער. איך שהוא רואה את הדוב, הוא יורה, והפעם הדוב נופל. הצייד מגיע למקום שבו הדוב נפל, ושוב הוא איננו. הוא מרגיש טפיחה קלה על הכתף. "תגיד" אומר הדוב "אתה לא פה באמת בשביל לצוד, נכון?"

אורי גלר והודיני נכנסים למאפייה. גלר לוקח 3 דונאטס בידו ובלי שאף אחד ירגיש, מחליק אותן לכיסו. "ראית איזה אמן אני?", התגאה גלר, "בכוח המחשבה העלמתי 3 דונאטס". "לא רע", משיב הודיני, "אבל תראה את זה" הוא ניגש לבעל המאפייה ושואל אם הוא רוצה לראות קסם. "בהחלט", משיב הבעלים. "תן לי בבקשה דונאט אחד", אומר הודיני. המוכר מגיש לו, והודיני אוכל את הדונאט. "תן לי בבקשה עוד דונאט", אומר הודיני. המוכר מגיש, והודיני אוכל גם אותה. "תן לי דונאט שלישי", אומר הודיני. המוכר מגיש, והודיני אוכל. "נו אז מה הקסם?", מתעצבן המוכר, "נתתי לך כבר 3 דונאטס, איפה הן?" משיב הודיני: "הו ודאי, עכשיו תבדוק בכיס של אורי גלר!"

2 זוגות חברים ישבו לשחק פוקר. אחד הגברים, חיים שמו, הפיל בטעות את הקלפים וכשהתכופף להרים אותם הבחין כי מתחת לשולחן, סימה אשתו של החבר, נוגעת בו ברגליה. מבולבל, הוא קם מהר והלך למטבח. בלי לחשוב פעמיים סימה קמה ונכנסה אחריו למטבח כבדרך אגב. היא ניגשה אליו קרוב ואמרה לו: "נו, אהבת את מה שראית מתחת לשולחן?" חיים הנבוך בלע רוק וענה "אני לא אשקר, מאוד אהבתי..." אז סימה קרצה וענתה לו: "1,000 דולר ואני שלך לפעם אחת". חיים לא ידע מה נחת עליו ונתחיל לגלגל בראש את ההצעה המפתה. אחרי כמה רגעים של מתח, הוא השיב לסימה בחיוב והשניים קבעו להיפגש למחרת ב-4 אחר הצהריים, שעתיים לפני שבעלה חוזר מהעבודה. למחרת בדיוק כפי שקבעו, חיים התייצב אצל סימה בשעה 4 עם הסכום המבוקש והשניים מתגלגלים לסקס סוער. רבע שעה לפני 6, חיים מתלבש ומסתלק. ב-6 בדיוק בעלה של סימה, משה, נכנס הביתה ושואל, "סימה, תגידי, חבר שלי חיים היה פה במקרה?" הלב של סימה יורד לתחתונים "כן, למה אתה שואל מותק?" "ותגידי, הוא בא במקרה עם כסף, סימה?" סימה מתחילה להזיע "אהה, כן, הוא הביא 1,000 דולר, למה מאמי, מה קרה?" משה אומר לה, "איזה גבר חיים, הא? היום בבוקר הוא בא אלי למשרד וביקש ללוות 1,000 דולר, אבל לא חשבתי שהוא יחזיר אותם כל כך מהר!"

גבר צעיר הולך בסופרמרקט, כשלפתע הוא שם לב שאישה מבוגרת עוקבת אחריו לכל מקום בו הוא הולך. הוא פנה ימינה, היא גם, הוא פנה שמאלה, היא גם. הוא חיכה בתור במעדנייה, היא שם מאחוריו. הוא החליט להתעלם ממנה במשך כל מסע הקניות שלו, אך כשהגיע לקופה ראה שהיא בתור לפניו. הוא לא יכול היה להתאפק יותר ושאל אותה: "סליחה גברת, למה את בוהה בי ככה?" האישה המבוגרת ענתה: "סליחה אם גרמתי לך אי נעימות כשבהיתי בך ככה, פשוט אתה נראה בדיוק כמו בני שנפטר בחודש שעבר". "אני מצטער לשמוע על האובדן שלך" אמר הצעיר. "יש משהו שאוכל לעשות כדי לעזור לך?" "למען האמת, יש משהו" ענתה המבוגרת. "כשאעזוב את הסופר, תוכל לנופף לי לשלום ולהגיד 'להתראות אמא'? זה יהיה מאוד משמעותי בשבילי" שאלה בחיוך עצוב. ליבו של הצעיר התמלא ברחמים, והוא השיב בחיוך חם: "אין שום בעיה גברתי". כאשר האישה יצאה מהסופר עם המצרכים נופף לה לשלום וצעק "להתראות אמא! ביי!" כשהגיע תורו לשלם, ראה שהחשבון יצא קצת יותר מ-500 שקלים. הוא שאל את הקופאי: "איך יכול להיות שהחשבון יצא כל כך יקר? קניתי כמה פריטים בודדים". הקופאי הסתכל ואמר לו "אבל אדוני, אמא שלך אמרה שאתה משלם עבור שניכם..."

לנמרוד מחולון יש חיפושית טרנטה מודל 78'. יום אחד הוא נסע להנאתו במהירות של שישים קמ"ש באיילון בנתיב האמצעי. פתאום המכונית שלו מתחילה לעשות רעשים מוזרים והוא מוריד אותה לשוליים, שם היא שובקת חיים. באמצע הלילה, עומד נמרוד המסכן באמצע הכביש ומנסה לעצור טרמפים, ושתי המכוניות היחידות שעברו לידו חלפו על פניו כאילו לא היה. אחרי שעתיים שהוא עומד שם וקופא מקור, חולפת על פניו מכונית למבורגיני לבנה במהירות 180 קמ"ש, ופתאום הוא שומע חריקת בלמים והלמבורגיני מתחילה לנסוע לאחור. נהג הלמבורגיני שואל את נמרוד המסכן מה הוא צריך, והוא מתחנן בפניו שרק יעשה טובה ויגרור את החיפושית שלו לתחנת הדלק הקרובה. נהג הלמבורגיני מסכים והם קושרים ביחד חבל לחיפושית, אבל נמרוד מזהיר אותו שאסור לחיפושית שלו להגיע למאה קמ"ש, כי אחרת היא תתפרק. השניים מסכמים שבמהלך הנסיעה נמרוד ישב בחיפושית, ובכל פעם שהלמבורגיני תגיע ל-100 קמ"ש הוא יצפור כדי לסמן לו. הם יוצאים לדרך והלמבורגיני מאיצה, 80, 85, 90, 96, 100 ,102... החיפושית מתחילה לצפור ולצפור, עד שהנהג של הלמבורגיני מאט חזרה. לא חלפו שתי דקות ונהג הלמבורגיני מאיץ שוב, ונמרוד מצפצף בפאניקה - והלמבורגיני מאיטה. אחרי נסיעה קצרה הם מגיעים לרמזור, הלמבורגיני נעצרת. לידה נעמדת פרארי אדומה חדשה ונוצצת. הנהג של הלמבורגיני מביט על הנהג של הפרארי. הנהג של הפרארי מביט על הנהג של הלמבורגיני. הם מתחילים לשחק עם הגז, מתגרים אחד בשני. הרמזור מתחלף לירוק - ולפתע, בלי התראה מוקדמת, הלמבורגיני מתחילה להאיץ - 100, 140, 200, 220, 280 ונמרוד המבוהל מצפצף בעצבים ומרגיש שזה עניין של שניות עד שהחיפושית הטרנטה שלו מתפרקת לחלקיקים. נהג הלמבורגיני מגיע ל-300 קמ"ש, וחולף במהירות האור על יד ניידת משטרה ומשאיר אותה מאחור. אחד השוטרים שראה את האירוע תפס את הראש וצרח "אני לא מאמין!!! אני לא מאמין!!!" השוטר השני שאל אותו "מה קרה, מה אתה לא מאמין?" עונה לו השוטר ההמום: "30 שנה אני שוטר וכבר ראיתי למבורגיני ופרארי מתחרות. אבל זאת הפעם הראשונה שאני רואה חיפושית מצפצפת להם בשביל לעקוף..."

זוג מבוגרים יושבים נינוחים לארוחת בוקר במלון. האשה לפתע קמה ומעיפה סטירה מצלצלת לבעלה. הבעל בשוק לכמה שניות טובות ואז הוא שואל, "על מה זה היה?" האשה עונה לו: "זה עבור 45 שנה של סקס גרוע!" עוברות כמה שניות והבעל קם ונותן לה סטירה מצלצלת בחזרה. האשה גם המומה וצועקת - "למה זה היה?!" הבעל הכועס ענה: "מאיפה לעזאזל את יודעת את ההבדל בין סקס טוב וסקס גרוע?"