בדיחות בנושא כלא

השוטר והחמות המרוקאית
השוטר והחמות המרוקאית
קצין משטרה שנשוי למרוקאית קיבל שיחת טלפון מהמפקד הבכיר שלו שאמר לו: "מה שלומך פנחס? אני מצטער, אבל אנחנו נאלצים לשלוח אותך לעצור את חמותך ולהביא אותה לכלא." הקצין ההמום התחיל לומר: "המפקד...", ומיד נקטע על ידי הקצין הבכיר שאמר לו: "פנחס, אני יודע שזה קשה, אבל אתה יודע, זה חלק מהעבודה שלנו..." "לא זה מה שרציתי להגיד אדוני" אמר הקצין, "בסך הכל רציתי לבקש ממך שתשלח לי תגבורת..."
הכל בחיים זה נקודת מבט. יש לי חבר שמקיים יחסי מין 2-3 פעמים בשבוע, מתעמל כל יום וקורא ספרים בחודש, ובכל זאת הוא מתלונן כל הזמן על זה שהוא תקוע בכלא ל-20 שנה.
עציר חדש הגיע לכלא. חברו לתא שואל אותו על מה הוא נעצר.
הוא עונה: על יריבות עסקית. ייצרתי את אותם השטרות כמו המדינה.
חלוקה הוגנת של תקציב המדינה
חלוקה הוגנת של תקציב המדינה
ראש הממשלה ביחד עם כל שריו מחליטים לעשות סיור במוסדות שונים בארץ. תחילה הם מגיעים לבי"ס, שם מתלוננים המורים על חוסר תקציב. עונה ראש הממשלה שאין כסף להשקיע בכיתות חדשות ובתוכנית לימוד מורחבת. לאחר מכן מגיעים לאוניברסיטה, וגם שם מתלונן הדיקן על חוסר בתקציבים ופגיעה באיכות ההוראה ובמחקר. התשובה הייתה, כרגיל, שאין תקציב. לבסוף מגיעים לבקר בבית סוהר. מתלוננים שם הן הסוהרים והן האסירים על תנאים קשים. מיד פונה ראש הממשלה למזכירו ואומר לו תרשום הכל ותדאג להעביר תקציבים. לאחר תום הביקור שואלים אותו אנשי הפמליה: "איך זה שלכל המוסדות אין לך כסף ולבית סוהר יש?" עונה להם ראש הממשלה: בבי"ס היינו כבר, לאוניברסיטה כבר לא נלך, אבל לבית סוהר יש סיכוי סביר שנגיע.
מה הייתם לוקחים ל-20 שנה בכלא?
מה הייתם לוקחים ל-20 שנה בכלא?
בית המשפט דן שלושה אסירים למאסר עולם בגין פשעים חמורים. בגלל שהאסירים היו מאוד מסוכנים, החליטו לנעול אותם הרחק מעין הציבור לעשרים שנה ושמכונות ידאגו לכל צרכיהם. אך לפני שנעלו אותם, החליטו להיות רחומים - ואמרו לכל אחד מהם: "תוכל לבחור בדבר אחד לקחת איתך אל תוך התא לעשרים השנים הבאות". האסיר הראשון היה צרפתי, והוא בחר להביא את אשתו איתו לתוך התא. היא הוכנסה בדחיפות והדלת ננעלה ל-20 שנה. האסיר השני היה בריטי, והוא ביקש להינעל עם אספקה עצומה של בירה ויין. ארגזי ענק סודרו בתוך התא שלו, והדלת ננעלה ל-20 שנה. האסיר השלישי היה ישראלי, והא ביקש להינעל עם מאות אלפי חפיסות סיגריות. חבילות עצומות ננשאו אל תוך התא שלו, והדלת ננעלה ל-20 שנה. לאחר שעברו 20 שנה התקבצו הסוהרים לשחרר את האסירים, סקרנים לראות מה מצבם לאחר כל הזמן הזה. ראשון נפתח התא של האסיר הצרפתי, מיד הידסו החוצה תינוקות, וכל החדר היה מלא בילדים ובני משפחה. שני נפתח התא של האסיר הבריטי, מיד התגלגלו החוצה בקבוקי בירה ויין ריקים, הוא עצמו שכב מסטול לחלוטין. שלישי נפתח התא של האסיר הישראלי, אשר יוצא רועד כולו מהתא, מחזיק סיגריה מהוהה בידו. "תגידו", הוא שואל בקול שבור, "יש למישהו מכם אש?"
מעשה בכורדי בכלא...
מעשה בכורדי בכלא...
רוסי, מרוקאי וכורדי נשפטים ל-20 שנה בכלא. השופט מאפשר להם להביא לתא פריט אחד שירצו שיהיה להם. הרוסי מבקש וודקה, המרוקאי מבקש בחורה והכורדי מבקש סיגריות. לרוסי מביאים משאיות מלאות בבקבוקי וודקה, למרוקאי מביאים בחורה יפה ולכורדי מביאים משאיות מלאות בסיגריות. כשנגמרת תקופת המאסר, פותחים את התא של כל אחד מהם. הרוסי יוצא מהתא מתנדנד, אך הולך הביתה. המרוקאי יוצא מהתא עם עשרה ילדים והאישה, והולך הביתה. כשפותחים את התא של הכורדי, נשפכות אלפי סיגריות על הרצפה ומאחוריהן רואים את הכורדי יושב עם סיגריה ביד ושואל: "תגידו... יש לכם אש?"
אנגלי, אירי וצרפתי נתפסים בשבי ונכנסים לכלא...
אנגלי, אירי וצרפתי נתפסים בשבי ונכנסים לכלא...
3 שכירי חרב: אנגלי, אירי וצרפתי, נשכרים כדי להילחם במדינה זרה – אך הם נתפסים על ידי האויב ונהפכים לשבויי מלחמה. כל אחד מהם נשפט ומקבל 12 חודשי מאסר, אך כדי להביע מעט חמלה ולעשות עימם חסד, מחליט הקצין השופט שהם יזכו להעביר את התקופה הזו עם פריט יוקרה אחד לבחירתם. פונה השופט אל שכיר החרב האנגלי לשאול במה יבחר, והחייל עונה לו: "אני מעוניין לקבל את הג'ין הטוב ביותר שיש לאנגליה להציע!". השופט מאשר את בקשתו. עובר השופט אל החייל האירי, שמשיב בתגובה שהוא רוצה את הוויסקי האירי הטוב ביותר בעולם. כמובן שגם הבקשה הזו מתקבלת. כאשר השופט פונה אל שכיר החרב הצרפתי באותה שאלה, הוא עונה: "אני מבקש קופסה עם הסיגרים הצרפתיים הטובים ביותר בעולם". גם הבקשה הזו מאושרת, והשופט מורה לסוהרים לחפש ולהביא לחיילים את מבוקשם. לבסוף שלושת השבויים נשלחים איש איש אל תאו עם הפריטים שביקשו, ושם הם מעבירים לבדם לגמרי את הזמן למשך שנה שלמה – עם ארוחות שמוגשות להם מדי יום ומועברות אליהם תחת פתח בדלת. כך חולפים להם 12 חודשים, ומגיע זמנם של השבויים להשתחרר ולחזור למולדתם. ראשון משתחרר החייל האנגלי, שיוצא מהתא מאושר, חיוך גדול ושתוי על פניו. הוא מתהלך בזיג-זג, מניף את הידיים מעלה וקורא: "אני סוף-סוף חופשי!" רגע לאחר מכן, הוא נופל על הרצפה ומת מהרעלת אלכוהול. אחריו משתחרר החייל האירי, שפולט אנחת רווחה ואומר בחיוך: "חופשי, אחרי הכל!" הוא מתחיל ללכת, נעצר לרגע מתנשף, ואז מיישר את גבו, מרים את הראש וממשיך לצעוד אט אט אל עבר חייו החדשים. החייל הצרפתי הוא האחרון להשתחרר, וכשדלת התא נפתחת הוא נראה פשוט איום ונורא. הוא לוקח מספר צעדים מפוחדים קדימה עם רגליים רועדות, ואז נופל על ברכיו וזועק בייאוש לכל מי שבסביבה: "בבקשה! אני מתחנן אליכם! למישהו מכם יש במקרה מצית?!"
הבקשה של הנידון למוות
הבקשה של הנידון למוות
עבריין אחד נידון לגזר דין מוות. על פי המסורת, רגע לפני הוצאת גזר הדין לפועל, ניגש אל הנידון הסוהר שאמור היה לבצע את ההוצאה להורג, ושאל אותו בנוגע לארוחתו האחרונה. ״אז מה תרצה לאכול?״ שאל הסוהר. ״במקום מזון, אני יכול לבקש לשיר שיר אחד אחרון?״ תהה הנידון למוות, ״אבל תבטיח לי שתיתן לי לסיים אותו לפני שאתה מוציא אותי להורג״. מבולבל מהבקשה הבלתי שגרתית, הסכים הסוהר לתת לנידון למוות לשיר שיר אחרון, והבטיח שייתן לו לשיר אותו עד סופו. הנידון כחכח קצת בגרונו, פתח פיו, ואז התחיל לשיר: ״יש מיליון תפוחים על העץ, מיליון תפוחים על העץ, אחד נפל והתפוצץ, יש 999,999 תפוחים על העץ....״
האסירים הנמלטים שהסתתרו על עצים
האסירים הנמלטים שהסתתרו על עצים
3 אסירים ברחו מבית סוהר באמצע הלילה לכיוון חורשה סמוכה. במנוסתם, הם שמעו פתאום את הסירנות של ניידות המשטרה שמתקרבות על מנת לתפוס אותם, אז הם החליטו במהירות להתפצל וכל אחד מהם טיפס על עץ אחר שראה באזור שלו והתחבא בצמרתו. ניידות המשטרה הגיעו לאזור שבו התחבאו האסירים על העצים, והשוטרים יצאו החוצה כדי להמשיך במצוד. כשהתקרבו השוטרים לעץ אחד שעליו הסתתר האסיר הנמלט הראשון, הוא נבהל והחל לעשות קולות: ״הוו הוו״ ״אה, זה רק ינשוף על העץ הזה״ אמר מפקד יחידת החיפוש, ״בואו נמשיך לנוע״ השוטרים התקדמו והגיעו אל העץ שעליו הסתתר האסיר הנמלט השני; האסיר החל לילל במהירות ״מיו, מיו, מיו״ ״אה, זה רק חתול״, אמר מפקד הצוות, ״בואו נמשיך לנוע״ השוטרים המשיכו להתקדם והגיעו לעץ הבא שעליו הסתתר האסיר הנמלט השלישי, שלא היה לו מושג מה לעשות ומרוב לחץ ובהלה הוא פשוט התחיל לקרוא: ״מוווו, מווווו״
על מה חשב הבעל באמצע הלילה?
על מה חשב הבעל באמצע הלילה?
לילה שגרתי אחד רחלי התעוררה במיטה שלה וראתה שמשה בעלה לא נמצא לידה. דלת חדר השינה הייתה פתוחה במקצת, ואור קלוש נראה מהקומה התחתונה של הבית. רחלי קמה על רגליה, לבשה במהירות את חלוק הבית שלה וירדה בשקט בשקט במדרגות אל הקומה התחתונה. היא גילתה שם את משה עומד מהורהר ליד החלון, מחזיק בידיו כוס קפה חמה ובוהה באופק, אבוד במחשבותיו. "מה קרה משה?" שאלה אותו רחלי בפליאה, "למה אתה עומד פה ככה בשעה כזאת של הלילה?" משה השתחרר לפתע מהרהוריו, פנה אל אשתו ואמר לה: "זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו כשהיינו צעירים?" "בערך, הייתי אז רק בת 18", ענתה רחלי. משה התייפח בעצב: "זוכרת איך אבא שלך השוטר תפס אותנו מתמזמזים במושב האחורי של האוטו שפילחנו ממנו?" "בטח, ברור שאני זוכרת" ענתה רחלי. המשיך משה ושאל: "ואת זוכרת איך שבאותו רגע הוא שלף את האקדח שלו, הצמיד לי אותו לפרצוף ואמר: 'או שאתה מתחתן איתה או שאני אדאג שתשב בכלא ל-20 שנה על פיתוי קטינות ועל גניבת רכב?'" "כן משה, אני זוכרת", אמרה רחלי בקוצר רוח, "אבל מה פתאום נהיית לי נוסטלגי באמצע הלילה?" "כי אם אם הייתי בוחר בכלא אז מחר בבוקר כבר הייתי יכול להיות בחוץ..."
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.