חגית, מחנכת של כיתה א, החליטה לעשות שיעור מיוחד ומעניין, בו תכיר מעט יותר לעומק את משפחותיהם של תלמידיה ותעזור להם להיות אמפתיים וחברותיים יותר אחד כלפי השני. התכנון שלה היה לשאול את כל אחד מתלמידיה מה צריכה משפחתו ומה חסר לה כדי להיות מאושרת ושמחה יותר.
נטע הייתה הראשונה להצביע, והיא סיפרה כך: "המשפחה שלי מאוד שמחה ומאושרת רוב הזמן, אבל אנחנו צריכים קצת יותר כסף. אבא שלי תמיד יוצא לעבודה לפני שאני מתעוררת וחוזר אחרי שאני כבר הולכת לישון, ואימא סיפרה לי שזה בשביל שיהיה לנו כסף לקנות אוכל. אז המשפחה שלי צריכה כסף, ואני צריכה יותר זמן עם אבא שלי".
חגית התרגשה מאוד למשמע התשובה המפורטת של נטע, והודתה לה על כך שחלקה איתה ועם הכיתה את הסיפור. חגית שאלה מי רוצה להיות הבא בתור, ומיד היו עשרות ידיים באוויר והיא בחרה תלמיד נוסף שידבר.
הפעם היה זה רותם, שעמד במקום והתחיל לספר: "אצלנו במשפחה אנחנו מאוד מתגעגעים לאחי הגדול. הוא התגייס לצבא לפני שנתיים ועכשיו הוא נלחם בצפון ולא חזר הביתה יותר מחודש. הוא מגן עלינו ועל כל המדינה, אבל הוא חסר לנו מאוד. אימא שלי תמיד מחכה בשישי בערב ליד החלון כדי לראות אם יגיע, אבל הוא אף פעם לא בא. המשפחה שלי צריכה שאחי הגדול יחזור הביתה".
כך המשיך השיעור, כשכל תלמיד סיפר סיפור מרגש יותר מהאחר, עד שתמו הידיים שנותרו באוויר, אך עדיין היה ילד אחד שעוד לא דיבר...
היה זה נתי – הילד השובב והחצוף ביותר בכיתה. חגית נראתה קצת מאוכזבת ממנו וביקשה ממנו לחלוק כמו כולם מה צריכה משפחתו. נתי אמר, "המשפחה שלי לא צריכה כלום". "איך זה יכול להיות?" שאלה חגית, "בטוח יש משהו שהמשפחה שלך צריכה".
נתי שחרר אנחה ואמר "לא, באמת, יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. אתמול בדיוק ראינו טלוויזיה בסלון – אני וההורים שלי – ובדיוק אחותי נכנסה הביתה ובכתה. היא צעקה 'אבא! בבקשה אל תכעס עלי, אבל עשיתי בדיקה ואני בהריון!', ואז אבא שלי צעק, "זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו!"
לימודי מתמטיקה לפני 50 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 4/5 ממחיר המכירה. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 40 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80% ממחיר המכירה. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 30 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 20 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. מהו הרווח?"
בחר את התשובה הנכונה:
(א) 20 ₪ (ב) 40 ₪ (ג) 60 ₪ (ד) 80 ₪ (ה) 100 ₪
לימודי מתמטיקה לפני 10 שנים:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. הרווח הוא 20 ₪."
האם זה נכון?
( ) נכון ( ) לא נכון
לימודי מתמטיקה היום:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. אם אתה יודע לקרוא, סמן X במספר 20."
( ) 20 ₪ ( ) 40 ₪ ( ) 60 ₪ ( ) 80 ₪ ( ) 100 ₪
מורה חדש לגיאוגרפיה הגיע לבית הספר, והופתע ממה שהוא ראה. כל הילדים הלכו מכות, קיללו וזרקו כיסאות, וחלקם אפילו שתו אלכוהול ועישנו.
״שלום כיתה,״ אמר המורה בחשש.
״לך תזד***!״ צעק אחד התלמידים.
המורה היה המום, יצא מהכיתה ונכנס מיד לחדרו של המנהל כדי לשאול מה פשר הדבר הזה – איך מחנכים ילדים כאלה?
המנהל אמר, ״תבין, הכיתה הזו היא כיתה מיוחדת. הילדים האלה מגיעים ממשפחות הרוסות וצריך לדעת איך להצית את הסקרנות שלהם. בוא איתי אני אראה לך.״
המורה והמנהל נכנסו לכיתה, והמנהל צעק מיד: ״מה קורה יא בני ז****?״
״המנהל, יא מלך, מה אתה עושה פה?״ אמר אחד התלמידים.
״תגידו יא קקות, מישהו מכם יודע איך מפוצצים גלובוס?״
״מה זה גלובוס?״ שאל אחד הילדים.
״או! על זה בדיוק ידבר איתכם היום המורה החדש לגיאוגרפיה!״
מה החלק הכי מעצבן של למידה מהבית? שאי אפשר להעביר את הילד שלך כיתה...
הסטודנט החכמולוג שהתחכם עם המרצה
רגע לפני המבחן הגדול של הסמסטר, כינסה המרצה את התלמידים לשיחה ואמרה להם: "תקשיבו טוב כיתה. אני לא אקבל שום תירוץ להיעדרות מהמבחן המסכם מחר. רק מלחמה אטומית, פציעה רצינית, מחלה קשה או מוות פתאומי שלכם או של בן משפחה יהיה תירוץ סביר - כל השאר ממש לא, אז תגיעו!"
סטודנט חכמולוג אחד שישב בסוף הכיתה הרים את ידו ושאל את המרצה: "מה אם אני אגיד לך מחר שאני סובל מתשישות חמורה בעקבות קיום יחסי מין?"
כל התלמידים התפרצו בצחוק. כשהמהומה הסתיימה ושרר שקט בכיתה, המרצה חייכה חיוך חם לסטודנט ואמרה: "במקרה הזה אני פשוט אבקש ממך לכתוב את המבחן עם יד שמאל..."
פרופסור באוניברסיטה, מנכ"ל של חברת הייטק ושרת בית ספר שהיו חברים טובים יצאו יום אחד לטיול ביער. לפתע הם פגשו פיה שהציעה להגשים לכל אחד מהם משאלה אם יעבוד יום אחד בעבודה של אדם אחר.
הפרופסור אמר: "אני אהיה מורה בתיכון, כמה קשה כבר יכול להיות ללמד נערים על נפלאות המדע". לפתע צצה באמצע היער כיתה של תלמידים רועשים וחצופים, ולמרות שניסה לשמור על קור רוח, הפרופסור מהר מאוד איבד את עשתונותיו וזרק את כל הגירים, שהתנפצו לרסיסים על רצפת היער.
המנכ"ל אמר: "אני אהיה מלצר, כמה קשה זה כבר להעביר אוכל מנקודה א' לנקודה ב'". לפתע צצה באמצע היער מסעדה גדולה, אך כבר אחרי שעה של התעסקות עם לקוחות עצבניים שהחזירו את המנות שלהם והתלוננו ללא הרף, המנכ"ל איבד את עשתונותיו וזרק את כל המגשים והאוכל על רצפת היער.
השרת אמר: "אני אהיה אמן", ולפתע צץ באמצע היער סטודיו עם כל הציוד הנדרש ליצירת אומנות. לאורך היום השרת לקח את רסיסי הגירים ומרח אותם על קנבס עד שנטמעו בו לחלוטין וצבעו אותו בשלל צבעים. הוא לקח גם את הצלחות השבורות והאוכל שנמרח על רצפת היער, הדביק את שברי הצלחות לקנבס בצורת עיגול ויצר ציור של כדור הארץ - כולל כל היבשות שעליו - בעזרת האוכל.
הפיה ראתה את יצירת האומנות הנפלאה, והחליטה להעניק לו משאלה. "אני רק רוצה רק למכור את היצירה הזו", אמר השרת. לפתע צצו מבקרי אומנות וקונים פוטנציאליים באמצע היער, שבחנו את יצירת האומנות, וכל אחד מהם הציע עליה מחיר אחר וגבוה יותר, עד שבסופו של דבר השרת מכר את היצירה שלו במיליון דולר.
הפיה אמרה לשרת: "יכולת פשוט לבקש כסף - למעשה עשית את הכול בעצמך ואני רק עזרתי לך להשיג את מה שהיה דרוש לך להצלחה. איך עשית את זה? מה הסוד שלך?"
"זה פשוט", אמר השרת, "יש לי תואר באומנות".
ג`ק החליט לעשות סקי עם חברו, בוב. הם העמיסו את הג`יפ ונסעו צפונה, ולאחר מספר שעות נסיעה נתקלו בסערה איומה, נכנסו לחווה סמוכה וביקשו מהאישה החתיכה שפתחה להם את הדלת רשות להישאר ללון בלילה.
"אני יודעת שמזג האוויר איום שם בחוץ וכל הבית הענק הזה הוא שלי, אבל התאלמנתי לא מזמן," היא הסבירה, "אני דואגת מה יגידו השכנים אם אתן לכם להישאר בביתי".
"אל תדאגי" אמר ג`ק, "נשמח לישון במחסן. ואם מזג האוויר ישתפר, נצא מפה עם אור ראשון". האישה הסכימה, שני הגברים הלכו למחסן ונשכבו לישון. בבוקר מזג האוויר השתפר והם נסעו משם ונהנו מסוף שבוע נפלא של סקי.
כעבור כתשעה חודשים, ג`ק קיבל מכתב לא-צפוי מעורך-דין. לקח לו קצת זמן, אך בסופו של דבר הבין שהמכתב הגיע מעורך הדין של אותה אלמנה יפה שפגש בסוף השבוע של הסקי. הוא הלך לבקר את חברו, בוב, ושאל: "בוב, האם אתה זוכר את האלמנה החתיכה מהחווה בה נשארנו בחופשת הסקי שלנו בצפון?"
"כן," ענה בוב.
"האם קמת באמצע הלילה, הלכת וביקרת אותה?"
"כן," הודה בוב במבוכה. "אני חייב להודות שכך עשיתי."
"והאם השתמשת בשם שלי במקום לומר לה את שמך?"
פניו של בוב הפכו אדומות והוא אמר, "כן, חבר. אני מצטער. למה אתה שואל?"
"היא נפטרה והשאירה לי הכול!"
איש עסקים פנה באחד ממסעותיו לנערת ליווי, וסיכם עמה על סכום של 500 דולר בתמורה ללילה במיטתו. לאחר שסיימו, הבחין שאין עליו כסף מזומן, ואמר לה שיבקש ממזכירתו לשלוח לה המחאה בדואר, בתירוץ של "שכר דירה".
בדרכו למשרד, התחרט על מה שהבטיח והחליט כי הבילוי הלילי לא היה שווה את המחיר. הוא ביקש ממזכירתו לשלוח המחאה לנערת הליווי על סך חצי מהסכום, 250 דולר, ולצרף את המכתב הבא:
"גברתי היקרה!
מצורפת בזאת המחאה על סך של 250 דולר עבור שכר הדירה שלך. אינני שולח את הסכום שסיכמנו עליו מראש, מאחר ולפני ששכרתי את הדירה ניתן לי הרושם כי:
א. הדירה מעולם לא הייתה מאוכלסת לפני כן.
ב. הדירה מחוממת כהלכה.
ג. חלל הדירה מעוצב בצורה שתעניק לי תחושת נוחות וביתיות.
לעומת זאת, מצאתי כי הדירה אוכלסה פעמים רבות בעבר, לא היה בה חימום כלל, והיא הייתה גדולה מדי עבורי!"
כעבור יומיים הגיעה ההמחאה בחזרה בדואר, בצירוף המכתב הבא:
"אדוני הנכבד!
ראשית, אינני יכולה להבין כיצד ציפית שדירה כה יפה תישאר לא מאוכלסת.
ביחס לחום, יש בדירה מתקני חימום מצוינים, אך ייתכן שלא ידעת כיצד להפעיל אותם.
באשר לחלל הדירה - אומר כי היא בגודל רגיל, ואולם הריהוט שלך כל כך קטן שאין באפשרותו למלא אותה, ואינך יכול לבוא לבעלת הבית בתלונות על כך.
אתה מתבקש לשלוח את שכר הדירה במלואו, אחרת אצטרך ליצור קשר עם בעלת הבית הנוכחית שלך!"
מורה שמלמדת בן של פוליטיקאי אומרת לאביו: ״תגיד לי, איך זה יכול להיות שהבן שלך נכשל בשיעור שלי ואתה חוגג את זה בחלוקת ממתקים?״ עונה לה הפוליטיקאי: ״מתוך כיתה של 30 ילדים, 16 נכשלו בשיעור שלך. זה אומר שהרוב הולכים עם הבן שלי!״
ההבדל בין אישה ל-GPS
אישה אחת תהתה מדוע בעלה מקשיב לכל דבר שהאישה בתוך הג'י פי אס אומרת לו לעשות, אבל כשהיא עצמה מבקשת ממנו הוא אומר לה 'אל תתערבי'.
היא החליטה להתיישב בשקט במקומה ולהקשיב, מנסה לברר לעצמה את פשר הכוח הקסום שהאישה מהג'י פי אס הזו מהלכת על בן זוגה.
ולהלן המסקנות שהיא הגיעה אליהן:
א. הטון הרך שלה.
"בעוד מאתים מטרים תפנה שמאלה", היא מבקשת ממנו בקול עדין (במקום: "לא, עיוור, אתה לא רואה את השלט??").
ב. אם הוא טועה בדרך, היא לא קוראת לו "מפגר", אלא מעודדת אותו:
"מצא מסלול אלטרנטיבי. לא נורא, נשמה. טעית, קורה שטועים. אעזור לך להגיע בכל זאת".
והדבר ששבר אותה סופית –
ג. כשהגיעו למחוז חפצם, היא הריעה לו: "ברוך הבא, הגעת".
"איפה אני ואיפה אשת ה- GPS", חשבה לעצמה, ואז אמרה לבעלה בלעג: "הגעת? יופי. הגיע הזמן באמת".