|
לאט, לאט אני פוקח את העיניים. מרגיש את הצינה האופפת את כתפי. מרים את השמיכה בחוסר רצון להתעורר. אני כבר כמה שעות בטיסה וכל הגוף עייף. מביט ימינה מבעד לחלון ורואה את השמש השוקעת משתקפת במימי האוקיאנוס ההודי. מותח את הגוף ומתיישב בצורה נוחה יותר. ואז לאט, לאט אני מתחיל לחוש את תחושת החופש המחלחלת אלי. אני מתחיל להרגיש איך ההתרגשות מזרימה אדרנלין לעורקי. עוד שעה נוחתים בסינגפור. מוציא את המצלמה מהתיק ולוחץ על המחשף. אני כבר לא מצליח להירדם מחדש וגם לא רוצה לישון. גם הצינה כבר לא מציקה כלל. תחושת החופש מעלה חיוך סמוי על פניי והציפייה לנחיתה הולכת וגוברת. סינגפור – הנה אני בא. עד עתה כל כולי הייתי מרוכז במשימות הקשורות בעבודה ולא התפניתי לחשוב על הצד החיובי שבדבר וזו בעצם החופשה המחכה לי בצד העבודה וכמובן, הזדמנות לגלות ארצות חדשות. הטיסה לסינגפור בוצעה במסגרת עבודתי. טסתי יחד עם חבר צוות נוסף, שהיה אחראי לחלק המכאני של הפרויקט. מטרת הטיסה הייתה לבחון את יכולות הייצור של הצוות המקומי ולהכשיר אותם לעבודה בסטנדרטים הגבוהים של בקרת האיכות הנדרשים בחברת HP. הצוות המקומי אמור לייצר עבורנו שתי מערכות שלנו, שאני נמניתי בין מפתחיהן והובלתי את הנדסת האלקטרוניקה שלהן. העבודה תוכננה לחמישה ימים אינטנסיביים. כידי להפיק את המכסימום מהטיסה וגם לטייל קצת, אנחנו החלטנו להוסיף להם מספר ימים נוספים (בימים הנוספים המלון על חשבוננו) וגם לשלב בהמשך שבוע נוסף בהונג-קונג. חייב להודות שזה דיי נחמד כשהטיסות ממומנות לך. הגענו לבית המלון. המלון שלנו, Swiss Hotel, שכן באחד ממרכזי הבילויים של סינגפור Clark Quay והיה במרחק הליכה כמעט מכל מקום מרכזי בעיר. בית המלון שלנו בעיר |
המלון שלנו בלילה |
אחת האטרקציות, במרחק של כ 50 מטר מהמלון, היה הנהר של סינגפור על שלל הגשרים הצבעוניים שלו, הטיילת הססגונית, המסעדות וכמובן גם מתחם הבארים. לאחר שעשיתי סיור בסביבה וקלטתי את אווירת המקום העמדתי את החצובה והחלטתי לצלם מעט. זה היה יום ראשון בערב, המקביל למוצאי שבת אצלנו וכל המקום המה באנשים ובאווירה חגיגית. במרחק קטן ממני, על שפת הטיילת התיישבה בחורה מקומית. היא הייתה מאוד עצובה ומידי פעם ניגבה דמעה מהעין והלכי. משהו במראה העצוב שלה, אך יחד עם זאת המאוד אצילי, קסם לי והחלטתי לשלב אותה באחד מצילומי, כשברקע הנהר עם הטיילת הסמוכה וזוגות האוהבים והמטיילים. הייתי עם עדשה רחבה והיא לא הייתה מודעת לכך שהיא בפריים. לא רציתי להעיק עליה במצב רוחה הנוכחי ולכן לא חשבתי כלל על הפעלת הפלאש. בגלל תנאי התאורה, זה צילום של מספר שניות. בגדה הימנית של הנהר יש מדרגות היורדות עד לפני המים. גם המדרגות מוארות בתאורה צבעונית מתחלפת. |
בסמוך לבית המלון שלנו בנוסף לשפע המסעדות ששוכנו על הטיילת היו גם מספר גשרים שהוארו בתאורה צבעונית שהתחלפה כל הזמן בסימפוניית אורות יפה. אחד הגשרים עם מעט רקע |
גשר נוסף מעל הנהר |
אורות צבעוניים מעל הגשר |
מבט על העיר סינגפור ביום ובלילה מהמלון (לא המבנה) הגבוה ביותר של סינגפור Swiss Hotel המתנשא לגובה של 70 קומות. שמו של המלון הוא כמו של המלון שלנו, אבל בשדרת Stamford. במלון יש מעלית מיוחדת המעלה אותך ישירות לקומה ה 70 לבית הקפה ולחלונות התצפית. צולם דרך זכוכית. |
|
איזור הסחר של סינגפור |
על אף הבניה האינטנסיבית הנראית בכל מקום, בסינגפור מאוד, אבל מאוד מקפידים על כללי הניקיון. המבנים, במיוחד אלו הממוקמים באזור מאוכלס, עטופים מסביב ביריעה המונעת מהאבק להתפזר לסביבה. בהקשר הזה מוכר הסיפור על המסטיקים. עד לפני מספר שנים אסור היה בסינגפור ללעוס מסטיקים. עקב כך על פי חוק משנת 1992 נאסרה גם מכירתם ואחזקתם. מותר היה להביא מחו"ל מספר מצומצם ביותר של מסטיקים לשימוש אישי בלבד. מי שניתפס יורק מסטיק ברחוב היה צפוי לכנס של אלפי דולרים. רק בשנת 2004, עם הגברת התודעה להיגיינת הפה ולתפקיד החיוני שיש למסטיקים בשמירה על בריאות השן (רק מסטיקים מסומים ונטולי סוכר בלבד) חוקק חוק שאפשר מכירת מסטיקים בבתי המרקחת, אך שוב גם זה בהגבלה חמורה ולבעלי אישור רפואי בלבד תוך הזדהות בתעודה מזהה מיוחדת. עדיין, אסור להשליך לכלוך ברחוב, כולל אפר סיגריות. אסור לירוק ברחוב, אסור להאכיל יונים ברחוב וחובה להוריד מים בשירותים הציבוריים. ותאמינו לי יש להם פקחים סמויים שמאוד מקפידים על חוקים אלו. החוקים הנוקשים בכל הקשור לאיכות הסביבה יצרה אצל הסינגפורים הצייתנים תודעה ציבורית גבוה לאיכות הסביבה. סינגפור בין המדינות המובילות בעולם בנושא ההשקעה (יחסית לאוכלוסיה) בתחום איכות הסביבה ET ואף הקימה מכון מחקר ייעודי בנושא ETI שמטרתו לקדם טכנולוגיות סביבתיות. הנוקשות בחוקים ואכיפתם על הצד המחמיר יותר (ולא על הצד הרחום יותר, כנהוג בארץ), הביאה עם השנים לירידה דרסטית באחוזי הפשיעה במדינה. העונש על סחר בסמים נגמר לרוב בגזר דין מוות ( אנו עדים לדוגמה חיה של שני הישראלים עכשיו בתאילנד). על עבירות פחות חמורות, בנוסף לעונשי המאסר הממושכים והקנסות העצומים, קיים גם עונש המלקות. עונש המלקות מבוצע בהצלפה פומבית בישבן החשוף. בנוסף לכאב העצום, זה גורם בעיקר להשפלה. תמונותיהם של עבריינים, גם אלו המואשמים בעבירות קלות, מפורסמות בעיתונות המקומית. |
בערב הראשון לשהותנו, לאחר ערב ההגעה, כשהשותף שלי הצליח להתאושש מעט מהטיסות ומהג'ט- לג, החלטנו לצאת לטיול רגלי קטן לעבר הצ'יינה – טאון. אומנם השעה המקומית לא הייתה מאוחרת, אבל פער השעות בין סינגפור לישראל עמד על שש שעות ולכן מבחינת השעון הביולוגי של גופנו, זה היה כבר הרבה אחרי חצות. לשמחתנו פגשנו בדרך בדוכן פירות. רכשנו לנו כמה פירות טריים וגם אגוז קוקוס מצונן. דוכן פירות טריים לריענון הגוף והנפש |
המיץ המצונן של הקוקוס בא בדיוק בזמן לצנן אותנו מהחום והלחות ששררו אותו ערב. ניתן כמובן גם לקלף את תוכנו הלבן של הקוקוס בעזרת כפית מצורפת, אבל טעמו לא ערב לנו במיוחד ולכן הסתפקנו גם בפעמים הבאות רק במיץ המצונן עצמו. אחד מהפירות האקזוטיים שפגשנו בדוכן הזה, ניקרא Durian. זהו פרי מאוד ייחודי. הוא גדול, מגיע למימדים של עד 30 סמ' ומשקל של עד 3 קג'. מבחוץ הפרי קוצני (מזכיר בצורתו מעט את האנונה שיש לנו בחנויות) אבל מבפנים חברה, מה להגיד לכם – זה ממש לא מעורר תאבון. פרי ה Durian מבחוץ |
הבעיה הגדולה של הפרי הזה היא הסירחון הנורא שלו. הוא פשוט מסריח מאוד ולכן מוכרים אותו כשהוא עטוף בניילון ניצמד של כמה שכבות. |
אחד מהמקומיים הסביר לי שכידי לאכול את פרי ה Durian נדרשים לעבור 4 שלבים. זה משהו שתחילה נרתעים ממנו, אחרי זה מתרגלים אליו, אחר כך מתחילים לאהוב אותו ולבסוף משתוקקים אליו ומחפשים אותו בכל מקום. אני חייב לציין שרוב החברה המקומיים מתים על הפרי הזה. טוב נחזור לטיולנו ברובע הסיני. צ'יינה טאון עצמה היא לא אזור גדול במיוחד ורובו הגדול נועד בעיקר לצרכי גירוי לתיירים. כבר אין לו את הצביון הייחודי של פעם, אשר מאפיין רובע סיני מסורתי. הכול נעשה ממוסחר ומאוס מידי. מהר מאוד קלטתי את העניין והתחלתי להסתובב בסמטאות הצדדיות יותר. לצד הסמטאות עם חנויות המזכרות, המוארות באור מעומעם: |
יש גם מספר סמטאות עם כמה מזללות, לצד מסעדות עממיות קטנות. המאפיין של רוב המזללות והמסעדות, שפגשנו גם בימים אחרים הוא בתפריט הוויזואלי. אתה בא ורואה את התמונה של המנה בה אתה מעוניין או את המנה עצמה. לא צריך לשבור את הראש על תפריט לא מובן. אם לדוגמה בא לכם על סרטן גדול מסוים מתוך הערמה (בעודם חיים) אתם תזמינו והם כבר ידאגו להכין לכם אותו במטבח תחת השגחתכם, או מולכם. כמובן שאפשר סתם להזמין, בלי לבחור אחד ספציפי. |
פירות הים הם מרכיב מרכזי בתפריט המקומי – לי זה התאים יופי. אחרי שבוחרים במנה מתיישבים לצד אחד השולחנות הפרוסים לאורך הסמטה. הפעם סעדנו במסעדה עממית. היו ימים שאכלנו במסעדות איכותיות יותר וגם ימים, שהסתפקנו באיזה טוסט פשוט לארוחת הערב, על אף שיכולנו לאכול בכל מסעדה כי הכול מומן על ידי העבודה. לא הייתה שום כוונה לנצל זאת. ברחובות המרכזים יותר יש כבר יותר מסעדות, אבל מעט הקסם שעוד נשאר לסמטאות הצרות, נעלם לחלוטין. |
בשלב הזה המשכנו להתרחק עוד קצת מהאזור המתוייר, פנימה יותר – לאזורי המגורים של הסינים. כאן פגשנו חבורה של כמה סינים במיני מועדון חברתי – שכונתי, כשהם משחקים במשחקים המקומיים, המזכירים את הדמקה שלנו. הכנסתי את המצלמה לתיק והתחלתי להסתובב ביניהם. תחילה הם הסתכלו עלינו כמו שאנחנו בוהים בפועלים הסינים המסתובבים לנו בחצר האחורית, אבל די מהר נרגעו והמשיכו בשלהם. אחרי שקלטתי את האווירה והרגשתי שנוח להם בחברתי, שלפתי את המצלמה והתחלתי לצלם מעט – ללא פלאש כידי לא להפריע ולא ליצור התנהגות לא טבעית. אחרי מספר פריימים כשהם כבר התרגלו לנוכחותי התחלתי בצילום הישיר של השחקנים. |
משם חזרנו דרך הסמטאות לרחוב הראשי. במרכז הרחוב הראשי ממוקם לו המוזיאון /המקדש של הבודהה. |
משני צידי שערי הכניסה למוזיאון ממוקמים שני פסלים המגינים עליו. |
סינגפור נמצאת כמאה קילומטר צפונית לקו המשווה, דבר שהופך אותה למדינה משוונית, לחה וחמה כמעט כל השנה. הטמפרטורה במדינה בדרך כלל לא יורדת הרבה מתחת ל30 מעלות צלזיוס. הלחות היחסית באוויר כמעט תמיד סביב ה 90 עד 100 אחוזים ורק לעיטים רחוקות יורדת עד לגבול ה 70 אחוז. אז תל אביבים יקרים, אתם יכולים להתנחם – יש מקומות גרועים יותר. |
בהמשך לסיפור על התמכרותם של הסינגפורים לניקיון, יש את עניין ניקיון המכוניות. בארץ, כשיורד גשם, כמה שעות אחרי זה או ביום המחרת כמעט כל המכוניות מטונפות ושחורות משאריות הלכלוך, השמנים והבוץ שעל הכביש. בסינגפור – ראה זה פלא, כל המכוניות בכבישים מבריקות למחרת בבוקר. עד לפני מספר שנים לא גדול, רכישת מכונית בסינגפור זה היה עניין לעשירים ולבעלי מעמד חברתי גבוה בלבד. כך שכאשר בני מעמד הביניים הגיעו ליום המיוחל שיכלו להרשות לעצמם מכונית, הם שמרו עליה יותר מאשר על נשותיהם – היא הייתה להם יותר מפילגש. כל בוקר היו עוברים על המכונית ומצחצחים אותה עד היסוד. אומנם היום המכונית כבר ברת השגה להרבה מאזרחי סינגפור, עדיין, ההרגל שהשתרש עמוק בתרבות ובתודעה של הסינגפורים גורם להם להמשיך ולצחצח את המכוניות יום, יום עדיין. ושוב, אם ראינו בדרכים בבוקר מכונית שלא מבריקה, לרוב מאחורי ההגה היה פרצוף מערבי. מחירי המכוניות, דרך אגב, ימשיכו להישאר גבוהים בגלל המיסוי הגבוה. הדבר נועד לעודד את הסינגפורים להשתמש בתחבורה הציבורית ולא לזהם את האוויר. |
בערב של יומו השני לעבודתנו, הזמינו אותנו החברה המקומיים לארוחת ערב. בארוחה השתתפנו שותפי ואני, מספר נציגים של חברת HP מהסניף המקומי ועוד מספר נציגים מטעם החברה המייצרת, כך שהייתה אווירה מאוד כייפית והסיפורים עם הקוריוזים על סינגפור וסינגפורים זרמו בכיף. יצאנו ישירות ממקום העבודה כך שמאחר והגענו מוקדם למקום ערכנו גם סיור במרינה המקומית. ראיתי שם כמה יכטות שגרמו לי להזיל לא מעט ריר. זו מרינה המיועדת באמת לאנשים בעלי ממון. מהמרינה ניתן לראות את אחד משני הגשרים המחברים בין מלזיה לסינגפור. |
למחרת, מאחר ובחברה המייצרת היה אירוע פנים חברתי, סיימנו יחסית מוקדם מהרגיל וניצלנו זאת לנסיעה ישר לבילוי באי סנטוזה. זהו אי שהורחב בצורה מלאכותית ומשמש בעיקר כאטרקציה אחת גדולה. האי ממוקם מדרומה של העיר סינגפור. ניתן להגיע לאי באמצעות רכבל גבוה, המאפשר תצפית יפה על העיר, באמצעות אוטובוס או באמצעות רכבת מהירה. הנסיעה באוטובוס או ברכבת המהירה אינה כרוכה בתשלום, אך נידרש לשלם מס כניסה בשווי של מספר שקלים בודדים. ההגעה ברכבל כבר עולה כמה עשרות שקלים בנוסף לאותו המס המקומי. יש באי יער גשם טבעי, עם מסלול הליכה מעניין. פגשנו בדרך מספר איגואנות ענק העולות באורכן על מטר אחד מהראש עד הזנב. יש באי גם מספר פאבים ומועדוני חוף, יש את עולם המים, חופים טרופיים, קולנוע בתלת מימד, חוות פרפרים והעיקר מפגש ראשון עם הטבע האמיתי. יש גם רכבל נחמד המאפשר מעבר בין כמה נקודות ותצפית יפה על האי ועל העיר סינגפור. כמעט ושכחתי את מגדל התצפית המאפשר תצפית יפה. בשעות הערב יש מופע אורות מיוחד בליווי מזרקות ומאוחר יותר, בילויים אל תוך הלילה. בשעות היום האי מאוד מומלץ למשפחות עם ילדים ובערב התענוג הוא שלכם. בקיצור מקום לניקוי ראש. כמובן שכל הפעילויות כרוחות בתשלום, למעט האוטובוס הפנימי המיועד בעיקר לעצלנים שלא אוהבים ללכת. |
לאור מה שקראתם עד עכשיו, בוודאי תהיתם למה בעצם קראתי ליומן המסע הזה "בצל האח הגדול"? התשובה העיקרית היא - התחושה. כשאתה מסתובב בסינגפור, רואה את הקדמה, הבניה, הקניונים, אנשי השירות שמוכנים לעזור בכל ונמצאים בשפע בכל מקום ציבורי ובנוסף לכל זה מה שמשדרים המקומיים, בלי לצעוק בכל רם – כל זה יחד נותן לך להרגיש שהעניינים מתנהלים בקצב מוכתב מלמעלה והאזרח הקטן פשוט מקבל זאת כמשהו מובן מאיליו ונורמאלי, בלי לתת יותר מידי את הדעת לנושא. זה הזכיר לי מגזר מסוים, שם אתה לא שואל הרבה שאלות – זה הוכתב מלמעלה וכך צריך לפעול. ועם הצייתנות המקומית, זה פשוט עובד יופי. לכאורה השלטון בסינגפור הוא דמוקרטי, אך אין הדבר כך בפועל. זהו משטר ריכוזי רב עוצמה. אומנם בסינגפור מתקיימות בחירות דמוקרטיות והאופוזיציה זוכה לקבל למעלה מכ 30% מהקולות, אך בהחלט לא זוכה לייצוג ביחס זהה בפרלמנט. על אף גודלה הזעיר של סינגפור, קביעת כמות המושבים בפרלמנט נקבעת על פי אזורי הבחירה וכמות האלקטורים באזורים אלו. אזורים אלו נבחרים שרירותית על ידי הממשל, לפי נוחיותו ולא פעם בצמוד למועד הבחירות כידי להטות את הכף לטובתה. כך יוצא שעל אף שמפלגת השלטון זוכה באופן רשמי רק בכי שני שליש מכמות קולות הבוחרים, היא עדיין זוכה לקבל את מרבית המושבים בפרלמנט. דבר נוסף הקיים באוויר הוא הפחד. אומנם שום דבר לא נעשה באופן לא חוקי, אך בדרך בה זה נעשה, משרה פחד על כל מתחרה. מועמדים יריבים בעלי כריזמה, אשר יכולים להוות איום אלקטוראלי מיד מואשמים במעשים של איום על שלטון החוק ומבלים שנים על גבי שנים במשפטי סרק ללא יכולת להיבחר. |
דבר נוסף הוא, הפגיעה באזורי הבחירה. אזור בחירה, אשר נתן את רוב קולותיו לנציג האופוזיציה זוכה מיד ל"טיפול הולם" מצד הממשל. פרויקטים שלמים נידחים למועד בלתי ידוע, טיפוח הסביבה ניזנח והאזור מקבל עדיפות משנית. התושבים שמבינים מהר מאוד שהוזנחו ונשארו מאחור – כבר לא טועים פעמיים ובבחירות הבאות נותנים את הרוב לנציג הממשל.
בית הפרלמנט |
בתום הסיור שלנו בקניון, סגרנו את הטיול בספארי לילה בגן החיות המצוין של סינגפור. למחרת עזבנו את המדינה המדהימה הזו וכמו בכל יום רגיל, גם הפעם ירד שם גשם. |
ביי ביי סינגפור! |
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: