נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
.png)
רכס הרי האטלס המפורסם הוא נחלתן של שלוש מדינות שונות באזור המגרב: אלג'יריה, תוניסיה ומרוקו. שטחם של ההרים משתרע לאורך של כ-2,400 מטרים והגבוה מביניהם הוא הר טובקאל הממוקם במרוקו ומתנשא לגובה של כ-4,167 מטרים מעל פני הים. מה שהופך את הרי האטלס למוקד משיכה הוא אתרי הסקי המפורסמים שנמצאים בפסגתם, כמו גם הימצאותם של כפרים נידחים של שבטים ברבריים שמנהלים שם חיים מסורתיים במיוחד ללא חיבור קבוע לתשתיות מים או חשמל - ממש כמו פעם. הקסם של המקום הזה מחזיר אותנו מאות שנים אחורה בזמן ומחבר אותנו לאותנטיות השבטית והמסורתית.
וראזאת נמצאת בצומת דרכים חשוב בין ערים מרוקאיות גדולות כמו אגאדיר ומרקש. העיר הקסומה הזו הוקמה על ידי הצרפתים בשנת 1928 - מה שהפך אותה לכזו הנעדרת סממנים מרוקאיים מסורתיים ומתאפיינת במראה ובאווירה יחסית אירופאית. מיקומה של העיר הוא מדרום להרי האטלס, והיא ידועה בעיקר בשל היותה אתר צילומים לסרטים הוליוודיים רבים, שיוצריהם מצאו בנופיה המדבריים את הרקע המושלם, דבר שהעניק לה את הכינוי "עיר הסרטים". מבין הסרטים המפורסמים שצולמו בעיר ניתן למנות את: "המומיה", "גלדיאטור", "הנסיך הפרסי" ואפילו את חלק מהצילומים לסדרת הטלוויזיה המפורסמת "משחקי הכס".
מדבר סהרה המפורסם נחשב למדבר היבש הגדול ביותר בעולם, הוא מתפרש על כל צפונה של יבשת אפריקה וחולש על שטחן של מדינות רבות. חלקה של מרוקו במדבר הקסום הזה מאופיין בדיונות חוליות עקלקלות ובעלות צבע זהוב ייחודי, שלפעמים נדמה כאילו רגל של בן אנוש מעולם לא דרכה עליהן. הזריחות המרשימות שבמקום והתצפית המרהיבה על הכוכבים בשעות הלילה הופכת את החוויה של השהייה שם לעוצמתית ובלתי נשכחת, וכזו שמצליחה לחבר אותנו לטבע ולהעניק רגע של שלווה ונחת.
על אף שמרוקו מכוסה בשטחים צחיחים רבים המאופיינים בהרים מחודדים וחוליים ומטעי דקלים, הרי הריף בצפון המדינה מהווים מעין נווה מדבר מצודד לב, ירוק ופורה במיוחד. אורכם של הרי הריף הוא כ-250 ק"מ והם למעשה גבול טבעי החוצץ בין מרוקו לאירופה, שלאורך ההיסטוריה הם היוו את המכשול העיקרי בפני הכובשים מהיבשת הסמוכה, שביקשו לחדור אל תוך האזור. כתוצאה, האזור הצליח לשמור על אופיו השבטי והמסורתי והוא נחשב למעוזם של השבטים הברבריים.
משכנה של העיר היפהפייה והמיוחדת הזו הוא במורדות של אחד מהרי הריף והיא נחשבת למוקד משיכה מרכזי באזור, לצד העיר טנג'יר. מקור השם של העיר נטוע בשפה הברברית ומשמעותו "קרניים", ככל הנראה עקב צורת ההרים שהיא שוכנת למרגלותיהם המזכירה זוג קרניים. אך שם נפוץ יותר של המקום הקסום הזה הוא "העיר הכחולה", כינוי שהוענק לו בשל העובדה שקירות הבתים של רוב התושבים כאן צבועים בכחול - דבר שמקנה לעיר מראה ייחודי ומעניין.
קזבלנקה ידועה לכולנו כעיר תוססת ושוקקת חיים שהיוותה בית לקהילה יהודית גדולה במיוחד בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל. בית הכנסת שאתם רואים בתמונה היה אחד המרכזיים בקרב הקהילה היהודית בעיר, על אף הימצאותם של למעלה מ-30 בתי כנסת שונים באזור. בית-אל נחשב לאחד האתרים המתויירים ביותר בקזבלנקה, בעיקר הודות לעיצובים והעיטורים המרהיבים שמאפיינים את כתליו הפנימיים.
לצד הסממנים היהודיים הרבים שנמצאים בקזבלנקה, אל לנו לשכוח שהדת השולטת במרוקו היא האסלאם, אותה מייצג כאן ביתר כבוד מסגד "חסן השני" שנחשב לשני בגודלו בעולם, לאחר "אל-חראם" שנמצא בעיר מכה שבערב הסעודית. המסגד נקרא על שם מלך מרוקו בין השנים 1961-1999, שהיה ידוע ביחסו הידידותי והסובלני כלפי היהודים, כשהוא עודד את הישארותם במדינה ואף תמך בקיום יחסים דיפלומטיים עם ישראל בתקופת כהונתו. חסן השני, שנחשב למנהיג הרוחני של המוסלמים במרוקו, אימץ את הפסוק הקוראני "כס מלכותו של אללה הוא על המים" וברוחו הורה על בניית חלק מהמסגד על שפת הים, דבר שמקנה לו מראה קסום במיוחד - בייחוד בשעת שקיעת השמש.
בשנת 1947 היווה אזור ה"מלאח" בית לקהילה של כ-50 אלף יהודים, שרובם עזבו את מרוקו לאחר הקמת מדינת ישראל והותירו את הרחובות הציוריים של המקום שוממים. כיום, יותר משבעים שנה אחרי, חיים במקום כ-100 יהודים בלבד. "מלאח" הוא שם כללי לאזורים בערים מרוקאיות בהם התגוררו יהודים רבים, אך זה שבמרקש נחשב לבולט במיוחד כיוון שחיה בו הקהילה הגדולה ביותר במדינה. המקום שאתם רואים בתמונה הוא "צלאת אל עזמה", שעל אף שמו הערבי שעלול להטעות אתכם, הוא למעשה בית הכנסת המרכזי של הקהילה היהודית במרקש. בית הכנסת המפואר הזה הוקם על ידי מגורשי ספרד שלא הורשו להתפלל עם הקהילה היהודית המקומית בשל סגנון תפילתם השונה. דבר זה גרם להם לייסד בית כנסת נפרד משלהם, שבעקבות הקמתו יוחס להם הכינוי "המגורשים" או "המתבדלים", שזהו גם פירוש שמו של בית הכנסת. המבנה מחולק כיום ל-4 חלקים שכל אחד מהם משמש כבית תפילה ובתוכו ניתן למצוא מוזיאון של הקהילה היהודית בעיר.
העיר היפהפייה אסואירה ממוקמת על חוף האוקיינוס האטלנטי, ומשמעות שמה בערבית היא תמונה או ציור, מאחר שמראה מזכיר גלויה מצוירת. לאורך ההיסטוריה העיר הייתה מושא לכיבוש אירופאי ובמשך שנים ארוכות שלטו שם לסירוגין הפורטוגזים, האנגלים והצרפתים, דבר שהקנה למקום סגנון אירופאי. אחד הסממנים הבולטים בעיר הוא מצודת "סקאלה" שנבנתה על ידי האימפריה הפורטוגזית, שעיקר אחיזתה היה באוקיינוסים - והיא ראתה באזור כמקום אסטרטגי שיש להקים בו מבצר ולהציב בו תותחי ענק כדי להטיל אימה על הפולשים הפוטנציאליים. כיום העיר נחשבת לאתר מורשת עולמית.
במהלך נדודיו של רבי משה בן מימון (הרמב"ם) מספרד, הוא עצר לתקופה מסוימת בעיר פאס במרוקו, שם היה לתלמידו של הרב והדיין המקומי יהודה הכהן אבן סוסאן. תקופתו של הרמב"ם בעיר פאס הייתה מהחשובות במורשתו הענפה ובהיסטוריה של יהודי ספרד, כיוון שבמהלכה הוא השלים את כתיבת פירושו לספר המשנה. על פי מקורות שונים, משפחתו של הרמב"ם עזבה את העיר פאס לטובת מצרים בעקבות הריגתו של אבן סוסאן על ידי שלטון האל-מוואחידון במרוקו, לאחר שסירב להמיר את דתו לאסלאם בכפייה. המבנה שבתמונה הוא המקום בו התגוררו הרמב"ם ומשפחתו והוא נותר על תלו עד ימינו.
ווליביליס היא עיר עתיקה ואתר ארכאולוגי מרשים שנמצא באזור הצפוני של מרוקו, כ-30 ק"מ מהעיר מקנס, והוא נחשב לאחד היישובים החשובים של האימפריה הרומית באזור הסהרה המערבית. המקום, שננטש בפתאומיות בסוף המאה ה-3 לספירה מסיבות שאינן ברורות לחלוטין, מכיל שרידים ארכיאולוגיים מרתקים, כמו פסיפסים יפים ו"שער ניצחון" ייחודי עשוי שיש - שעליו טבועים באותיות קידוש לבנה כיתובים לטיניים שנשארו מהתקופה הרומית.
סיפורו המרתק של הרובע היהודי בעיר הבירה המרוקאית מתחיל ברדיפות מהן סבלה הקהילה באותה התקופה. בשנת 1792 הורה שליט מרוקו, מולאי יזיד, לטבוח ביהודי העיר, אך לבסוף שינה את דעתו והחליט להפקיע רכושם, להטיל על הקהילה מס כבד ולגרשם לאזור אחר בעיר, שלימים הפך לרובע היהודי, ה"מלאח", בעיר רבאט. עם הגעת הצרפתים למרוקו, הפכה רבאט למוקד משיכה עבור יהודים מערים אחרות שהגיעו בהמוניהם והביאו לצמיחתה המהירה של הקהילה בעיר ולשגשוגה. בשנים אלה הוקם באזור בית הדין הרבני הראשי של מרוקו ופעלו בו מספר בתי ספר יהודיים מודרניים, בעיקר של ארגון "כל ישראל חברים" שחלקם קיימים עד ימינו. כדי להיחשף לאתרים מופלאים נוספים ברבאט תוכלו ללחוץ על הקישור הזה ולצאת למסע מרתק בעיר הבירה המרוקאית.
.png)
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: