בימים אלו אנו מציינים 20 שנים לאירוע בעל משמעות בתולדות מדינת ישראל: נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון, שהתרחשה במאי 2000. 18 שנים מאז תום מלחמת לבנון השנייה באוקטובר 1982, ישבו כוחותינו בלבנון, ולמרות הלחימה המתמשכת כנגד הטרור והמחבלים שם, לא זכתה תקופה זו בתואר "מלחמה" וזיכרונה התעמעם מהציבוריות הישראלית. אך אצל האנשים שהיו שם, לוחמים ומפקדים, רצועת הביטחון ודרום לבנון חיים וקיימים והזיכרונות לא מרפים. לכן יצרו העיתונאים ישראל רוזנר ומתי פרידמן, ששירתו גם הם בלבנון באותה התקופה, את הסדרה "מלחמה בלי שם" ששודרה בערוץ כאן 11 והביאה את סיפורה המקיף של תקופה זו ושל האנשים שחוו ועיצבו אותה. לפניכם 3 הפרקים המרתקים של הסדרה המומלצת והמרתקת הזו:
פרק 1: בגיבוי צה"ל (1982-1990)
בנובמבר 1982, כחודש לאחר סיום מלחמת לבנון, מתרחש אסון צור הראשון, כשפיצוץ גדול בבניין הממשל הצבאי הישראלי בעיר צור בלבנון גורם לקריסתו ולמותם של 91 אנשים, רובם הגדול אנשי כוחות הביטחון הישראליים. מכאן ואילך מבינים בישראל שלשהייתנו בלבנון עלול להיות מחיר כבד – וכאשר ארגון הטרור חיזבאללה מופיע בשטח ומתחיל לאתגר את תפיסת הביטחון הישראלית, הנסיגה הראשונה לאחור, אל רצועת הביטחון המפורסמת, היא רק עניין של זמן. הקמת צד"ל (צבא דרום לבנון) שבו משרתים לבנונים המסייעים להגנת הגבול עם ישראל בגיבוי צה"ל, מציבה גם היא אתגר ללוחמינו.
בפרק הזה מרבית הדוברים הם אנשי צה"ל, מפקדים וחיילים, ששהו בעומק לבנון לאחר סיום המלחמה, וכן גם החיילים שהיו הראשונים לאייש את רצועת הביטחון בדרום לבנון.
פרק 2: חיים על קו אדום (1990-1997)
הפעילות ברצועת הביטחון בחלקה הדרומי של לבנון הולכת ומתקבעת כשגרה החדשה של צה"ל, והישיבה במוצבים יחד עם יציאה למארבים כנגד מחבלי חיזבאללה הופכות גם הן לנוהל עבור הלוחמים. התקפות חיזבאללה ופיגועי הצירים שהם מבצעים גובות מחיר דמים מצה"ל, וגם בקרב התודעתי המחבלים השיעים מצליחים לייצר יתרון. אך שום דבר לא מצליח לשנות את קונספציית הממשלה שיש להישאר ברצועת הביטחון, עד התרחשות של אסון המסוקים הנורא בשנת 1997.
בפרק זה הדוברים הם אותם חיילים שעבורם גזרת הביטחון והישיבה במוצבים הייתה השגרה וכיום היא טראומה בלתי נשכחת, וכן המפקדים ששלטו על הגזרה באותו הזמן והבינו מה גודל הבעיה שאיתה הם התמודדו.
פרק 3: זעקת האימהות (1997-2000)
אסון המסוקים שגבה את חייהם של 73 לוחמים, גורם למספר אימהות לחיילים המשרתים בדרום לבנון להקים את ארגון "4 אימהות", היוצא בדרישה ממדינת ישראל לסגת מרצועת הביטחון. לימים תיזכר המחאה שהקים הארגון כאחת היעילות ביותר בתולדות ישראל, אך בזמנו - כפי שתוכלו להיזכר מפרק זה - היא הייתה שנויה במחלוקת, והאימהות מצאו עצמן בוויכוח מר עם המפקדים והפוליטיקאים. אך המשך הפגיעה בחיילי צה"ל מטרור חיזבאללה והתמיכה הציבורית בנסיגה, מובילים את ראש הממשלה הנכנס אהוד ברק לעשות את המהלך שכולם ציפו לו.
בפרק זה מתראיינות האימהות שהובילו את ארגון "4 אימהות", כמו גם הלוחמים ששהו ברצועת הביטחון בשנותיה האחרונות עד הנסיגה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא:
04
shlomo moria
כל מלחמה או עימות צבאי הוא טראומה למי שלא מוכן למות למען המטרה. אף אחד לא יוצא נורמלי ממלחמה אבל אם אתה מדשדש במקום ולא שם את זה מאחריך אתה מוגדר כסובל מטראומה. המוות הוא ההמשך החיים וכל אחד מגיעה ש.. קרא עוד
הגב03
דניאל לוין
כשלנו בכל מלחמה ומלחמה אני אומר כולן, נכון שכבשנו שטחים נכון שנצחנו בקרב אבל הפסדנו במלחמה ולא מפני שהיינו חלשים אלא מפני שאלו שלא לחמו תקעו לנו סכין בגב. כאשר יעלה הכורת ואהיה בין המתים אמות עם חיו.. קרא עוד
הגב02
יחיאל עטר
סידרה בהשפעה שמאלנית מובהקת .המבקרת את ההנהגה דאז. לא שווה צפייה.
הגב01
יחיאל עטר
למלחמה הזאת יש שם. והיא נקראת שלום הגליל הראשונה .גם אם הסתבכנו בה בגלל אריאל שרון.
הגב