באופן מצער, בעקבות תהליכי תיעוש שונים שקרו בעשורים האחרונים בעולמנו, הרבה מאוד מן הטבע האדיר שקיים בו נעלם לחלוטין או קרוב לכך. בנוסף, למרות שחיים שלמים התקיימו בו, אנחנו עלולים שלא לדעת עליהם כלום – כי האזורים הירוקים פשוט יחמקו לנו בין הידיים בדרך לפיתוח מואץ. למזלנו, במקומות שבהם יד האדם עדיין איננה נגעה לחלוטין, עובדים במרץ צוותי חוקרים כדי לאתר ולחשוף מינים חדשים של בעלי חיים, על מנת שנוכל ללמוד ולהכיר אותם עוד, וגם בעשור האחרון, בין השנים 2010 ל-2019, נמצאו לא מעט מיני חיות שאיש לא ידע על קיומם וכיום הם גלויים לנו. כדי להראות לכם את העושר הנפלא שעולם הטבע שלנו ניחן בו, ולספק לכם הצצה אל מיני בעלי החיים החדשים שהתגלו בעשור הזה, ערכנו עבורכם רשימה ובה 10 מיני חיות מרתקות שנחשפו ב-10 השנים האחרונות. שימו לב כי לחלק מן המינים בכתבה לא ניתן עדיין שם עברי רשמי, כך שהשם שהענקנו להם מבוסס על שמם הלועזי.
לא אחד, אלא שני מיני דגים ממשפחת דגי הטוסאנוידס התגלו בעשור האחרון – האחד בשנת 2018 והשני בשנת 2016. הראשון (השמאלי בתמונה), דג צבעוני ביותר וייחודי למראה, התגלה במימי האוקיינוס האטלנטי ליד ברזיל, וזכה להיקרא על שם אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית, אפרודיטה. ניתן להבדיל בין שני המינים של זן זה, הזכר והנקבה, באמצעות הצבעים השונים שלהם, ומלבד זאת אוהבים הדגים הללו לחיות בקבוצות קטנות בשוניות סלעיות ובמים בטמפרטורה שבין 13 ל-15 מעלות צלזיוס. גם המין השני של אותו דג (הימני בתמונה), שהתגלה לחופי הוואי, הוא ססגוני למראה, והוא זכה לכבוד להיקרא על שם נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה, עקב תרומתו של המנהיג האמריקאי לשימור הסביבה הטבעית הימית, כולל הרחבתה של השמורה הימית בהוואי שבה אותר לראשונה דג זה.
נחש העצים בעל העיניים המהפנטות והצבעים המובחנים בגווני שחור-צהוב, התגלה לראשונה במהלך שנת 2010-2011, ברמות הדרומיות של טנזניה שבאפריקה, במהלך סקירה ביולוגית שנעשתה באזור. המיקום המדויק של הימצאו נותר סודי עד היום, על מנת להגן עליו מפני ציד וסחר בלתי חוקי בבעלי חיים. אורכו של הנחש הזה יכול להגיע ליותר מ-3 מטרים בשיאו, ועל אף טבעו הרגוע לכאורה – אם אי פעם ייצא לכם לשוטט ביערות טנזניה ולהיתקל בו, אנחנו ממש לא ממליצים להתקרב אליו, מכיוון שהוא עלול להיות ארסי. תוכלו לזהות אותו בנקל לא רק בזכות צבעיו, אלא גם בזכות צמד "הקרניים" הקטנות שמתגלות מעל עיניו.
עד שנת 2013 נודע היונק הקטן והחמוד הזה כנציג זעיר גוף של אולינגו, המין הגדול ביותר בסוג סרקיון ממשפחות הראקוניים. אך אז בעקבות בדיקתDNA שנערכה במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע, שהוא חלק ממכון הסמית'סוניאן שבוושינגטון, בירת ארה"ב, התברר כי מדובר במין נפרד לחלוטין, והוא זכה במעמד חדש – המין הראשון מסדרת הטורפים ביבשת אמריקה שהוגדר מזה 35 שנה. האולינגטו, כך נמצא, הוא המין הקטן ביותר במשפחת הראקוניים, כשמשקלו של פרט בוגר יגיע ללא יותר מ-900 גרם. תפוצתו ביערות הגשם הטרופיים של הרי האנדים בקולומביה ובאקוודור, שם בגובה של 1,500 מטרים מעל פני הים, הוא מבלה את מרבית חייו בהסתתרות על העצים, כשהוא פעיל בעיקר בלילה ולא נוטה להיות חברותי במיוחד.
את קופי האורנגאוטן דמויי האדם, בעלי הזרועות הארוכות והפרווה החומה-אדמדמה כולנו מכירים מימים ימימה, כשעד לאחרונה האמינו המדענים כי בעולם קיימים רק שניים מהם, הסומטרי והבורנאי, החיים באזור אינדונזיה שבדרום-מזרח אסיה. אך ב-2017 הכל השתנה, כאשר חוקרים חשפו כי נמצא סוג שלישי ונפרד של מין הקוף הזה – אוראנגאוטן טפנולי, החי גם הוא באינדונזיה, אך באזור מעט אחר משאר סוגי האורנגאוטנגים המצויים שם. כיום נותרו בעולם רק 800 פריטים מן הזן המסוים הזה, החיים על שטח של כ-1,000 קמ"ר ועל כן מוגדרים כקופי האדם הנדירים ביותר, שנתונים בסכנת הכחדה חמורה.
לוריס איטי הוא זן של פרמיט מקבוצת בעלי אף לח – שלה יותר מ-90 מינים, אך הוא נבדל מהם בזכות העובדה שמדובר באחד מן היונקים הארסיים הבודדים בעולם. עד שנת 2013 הכירו החוקרים במספר זנים של לוריס איטי, אך אז הצטרף למשפחה חבר חדש – הלוריס האיטי מנהר קאיאן, שקרוי כך על שם אזור המחייה הטבעי שלו, נהר בן 1,600 ק"מ הזורם באי בורנאו שבאינדונזיה. עד 2013 נחשב המין הזה כחלק ממשפחת הלוריס האיטי הבורנאי, אך מחקר שנעשה על ידי זואולוגים וצלמים גילה כי מדובר במין נפרד, הנבדל בתווי הפנים שלו וכן בצבע עיניו.
הפרמיטים הקטנים והפרוותיים הללו התגלו בצפון מדינת מיאנמר, שבדרום מזרח אסיה, לפני עשור שנים – ואז התגלו קבוצות נוספות שלהם גם בסין, בשנת 2011 ואחרי זה ב-2015. לקופים הנדירים הללו יש מאפיין פיזי נראה לעין: במקום אף, יש להם רק זוג נחיריים בולטים, מה שבמשך השנים גרם לבני האדם מן האוכלוסיה המקומית לכנות אותם בשם: "הקופים עם הפנים ההפוכות". על אף שזהו מין חדש שהתגלה רק בשנת 2010, החרומפים בעלי האף הסולד המיאנמרי - החיים ב-4 קבוצות בלבד על שטח של 270 קמ"ר בגובה 1,700-3,200 מטרים מעל פני הים - כבר נחשבים למין בסכנת הכחדה חמורה עקב ציד וכריתת יערות נמרצים, ונעשים הליכים שונים כדי לנסות ולשמרם.
את החולדה המאיימת הזו אף אחד מכם לא היה רוצה לפגוש בביתו או בשום מקום אחר - זה בטוח, אך למזלנו היא התגלתה אי שם במרכז האוקיינוס השקט, באי ונגונו שהוא חלק מקבוצת איי שלמה, כך שאין שום סיכוי שהיא תצוץ לפתע בקרבתכם. הגודל של המכרסם עצום המימדים הוא 46 ס"מ באורך ומשקלו כקילו אחד. הידיעות על קיומו הגיעו מסיפורים של תושבים מקומיים שנתקלו ב"מפלצת" הזו ולא האמינו למראה עיניהם, אך לאחר תהליך איתור ארוך שנעשה על ידי חוקרים, התגלה המין הזה בשנת 2015 והוכר רשמית ב-2017. פרט נוסף מפתיע לגבי העכברושים הללו הוא שהתזונה שלהם טבעונית לחלוטין ומתבססת על פירות ועל אגוזים עבי-קליפה דוגמת קוקוס.
עם רגליה וזנבה הכתומים, גופה הכחול-אפרפר וראשה הירקרק לימוני, הזוחלת הססגונית והכה מיוחדת למראה הזו נחשבת למין אנדמי של שממית החי במקום אחד בלבד בעולם – האי הזעיר הון-חאוי, שבקצה הדרומי של וייטנאם. לראשונה תועדה שממית הצוקים הווייטנאמית בשנת 2010, אך הפרסום הזה לא בהכרח הביא איתו בשורות חיוביות עבורה, אלא ההיפך מכך. כיום נותרו בעולם כ-500-700 שממיות שכאלו, החיות על מחשופי סלע גרניט במעמקי היער הצפוף, ויתכן כי שתיים מהסיבות לכך שהן מתקרבות לסכנת הכחדה הן קצב התרבותן האיטי, ועבודות פיתוח כבישים ודרכים באי המבודד עליו הן מתקיימות. יתרה מזו, בין השנים 2013-2015 נצפו ברחבי האינטרנט עשרות מודעות המציאות למכירה את הייצור שובה העין הזה ואת ביציו, כך שברור כי אם מציאות זו תישאר כך והשממית תורחק עוד ועוד מן הטבע שלה – בסופו של דבר היא תיכחד לגמרי.
אי שם בתוככי יערות הגשם של ברזיל, בתחנה האקולוגית ריו מדריאנה המתפרשת על פני 136.8 קמ"ר, התגלה לראשונה מין ציפור השיר החינני הזה ממשפחת הטירניים, על ידי האורניתולוג (חוקר הציפורים) בראט מ' וויטני וצוותו. שמה של הציפור ניתן לה כמחווה לצ'יקו מנדז – פעיל סביבתי ומנהיג עובדים ברזילאי מהמאה ה-20, שנלחם כל חייו כדי לשמר את יערות הגשם ולהבטיח את זכויות האדם של האיכרים הברזילאיים המקומיים.
עם כ-30 מ"מ בלבד שמרכיבים את גופה הזעיר במיוחד, זוכה הזיקית הזו, שהוכרה לראשונה כמין בשנת 2012, לא רק בתואר הזיקית הקטנה ביותר בעולם כיום, אלא אף כזוחל הקטן ביותר המתהלך על פי כדור הארץ נכון לעכשיו. הייצור קטן הממדים התגלה על ידי משלחת בראשות חוקר הטבע פרנק גלאו, שיצא אל יערות האי מדגסקר כדי למצוא מיני חיים חדשים – ואכן הצליח במשימתו. לזיקונית הננסית, שממדיה כגודל ראש גפרור בסך הכל, יש עיניים בולטות בצבע חום שיכולות להסתובב במקומן ולשון ארוכה ודביקה שנעה במהירות. בלילות היא נוהגת לישון על העצים, על מנת להקטין את הסיכוי שעופות דורסים שונים יצודו אותה – תרחיש שמתקיים לעיתים רחוקות, בזכות גודלה הננסי.
מקור התמונות: Frank Glaw, Jörn Köhler, Ted M. Townsend, Miguel Vences, Fabio Schunck, AndrewGloe, Neo News, Discover, Tim Laman, Mark Gurney, Sci-News, Richard L. Pyle, LA Rocha
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: