print header

יום כיפור - לא רק לדתיים

יום כיפור הוא הזדמנות לצאת מהבועה ולפגוש את הציבור החילוני הנמצא מעבר לכביש.

ידידיה לאו
 
"על דעת המקום ועל דעת הקהל... אנו מתירים להתפלל עם העבריינים"

המשפט הזה, שפותח את תפילות יום הכיפורים, מעביר בי רטט כל שנה מחדש. מספיק להיזכר בניגון כדי להיכנס בבת אחת לאווירה המיוחדת של היום הזה. בשונה מראש השנה, יום ההמלכה, יום של רוממות אל בגרונם, ביום הכיפורים אנחנו עבריינים. אנחנו מתוודים פעם אחר פעם, עושים חשבון אחרי חשבון, מעלים את כל המועקה, החרטה והאשם. אמנם הרב קוק מלמד אותנו באורות התשובה שהתשובה היא לא רק תשובה על חטא. התשובה העליונה, היא תשובה של חזרה למקור. האדם חוזר לקרבת א-לוהים, והעולם כולו מתעלה איתו. אבל כמה שנפנים את התובנות הללו, בעמידה מול ריבונו של עולם ומול עצמנו בעיצומו של יום צפה תחושת החטא במלוא תוקפה. חטא במשמעות של החמצה, ריחוק, זרות וניכור.

הפרשנות האישית למשפט הפתיחה של תפילות היום לא מקהה את המשמעות המקורית שלו, כפי שמסכם החפץ חיים:

"שהישיבות מסכימים לצרף דעת המקום לדעת הקהל להתיר את העבריינים מעבריותן... כדי שנוכל להתפלל עמהם דכל תענית צבור שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית שהרי חלבנה שריחה רע ומנאה הכתוב עם סמני הקטרת"

ה"צבור" (כפי שדרשו דורשי רשומות - "צדיקים בינונים ורשעים") לא שלם בלי שכל עם ישראל שותף בו. יום הכיפורים מהווה נקודת זמן משמעותית בה יכול להתאחד כל הציבור כולו. רוב מוחלט מהציבור הישראלי בוחר להיות שותף, מי יותר ומי פחות, בצום, בתפילה ובשבתון. כאנשים יראי שמים, עלינו לעמוד בדיבורנו ובלב שלם להתפלל עם העבריינים. דבר זה גורר השלכות מעשיות רבות:

יום כיפור, דתיים, חילונים
א. על הקהילות בערים לפתוח את שערי בית הכנסת ולהראות פנים שוחקות לבאים. אמנם מקום ישיבה עולה כסף רב ואורחים לא קרואים גורמים לצפיפות, אמנם לא תמיד נוח לפנות את הזמן על מנת לסייע לאורח להתמצא בתפילה, אמנם כניסה ויציאה של אנשים שלא מורגלים לאורך התפילות עלולה להפריע, אך אם נהיה אנו צרי עין מה יאמר ריבונו של עולם?

ב. ישנה חשיבות רבה בחיזוק המניינים המשותפים לשומרי מצוות ושאינם שומרי מצוות, כגון מנייני צוהר. ראוי לציין כי כבר לפני שנים החל הרב צוקרמן לשלוח תלמידים לקיבוצים לתפילות היום. במסגרת זו, כבכל שנה שולחת הרבנות הצבאית ביני"שים לבסיסי צה"ל השונים. אמנם קשה לתלמיד ישיבה לצאת דווקא בשיא של "אלול" ולהיזרק בבסיס לא ידוע. התגובה הראשונית היא בדרך כלל הקטנת ראש וניסיון להתחמק משירות זה. תגובה זו מנוגדת לתפיסה של אחריות לכלל ישראל, ובפרט אחריות של ישיבות ההסדר. דווקא הישיבות צריכות להיות דגל של מסירות להפצת התורה, כשבט לוי המפוזר בין כל השבטים. היערכות מראש והתגייסות למפעל חשוב זה היא תרומתם המינימלית של תלמידי הישיבות. ההיערכות למניינים אלה (הן האזרחיים והן הצבאיים) נעשית בימים אלו. כל אחד יכול להיות שותף לכך.

 ג. ראוי לכל יהודי באשר הוא לשתף תפילתו עם הציבור. לא רק "אשמתי, בגדתי" אלא גם "אשמנו, בגדנו". יום כיפור אינו רק יום סיכום של השנה החולפת, אלא גם ואולי בעיקר ראשית השנה הבאה. התשובה כוללת בתוכה קבלה לעתיד, וקבלה זו צריכה לכלול הפנמה של האחריות שלנו על הכלל. כאשר במדינת ישראל האלימות גואה, הפריצות כבר כמעט ואינה מילת גנאי, הבורות והריחוק מיהדות ותורה אדירים, השסעים החברתיים הולכים ומעמיקים והשחיתות נעדרת בושה אנחנו לא יכולים לפתור את עצמנו בחשבון נפש אישי. קשה לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה".

ביום הכיפורים אנו חווים שנה אחר שנה גילוי רצון של עם ישראל על כל חלקיו לשוב בתשובה, להיות חלק. התכוננות מראש, הן במישור הלוגיסטי והן במישור העיוני, יכולה להוביל להתרוממות רוח גדולה בעם ישראל. מלבד התכנסות בתוך הבוץ הפרטי שלנו כדאי להיענות לאתגר הזה, ולשוב בתשובה שלמה יותר.

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: יהדות, מאמר, מעניין
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.