במחקר יחיד מסוגו נמצא קשר בין אכילת שוקולד לשיפור ביצועים

בשלב השישי של איסוף הנתונים, ד"ר אליאס וצוותה שילבו במחקר שאלון על התפריט של הנבדקים שהם מילאו במשך 5 שנים, מ-2001 ועד 2006. השאלון עזר לאסוף מידע חיוני על הרגלי האכילה של הנחקרים, שבזכותו הם הצליחו להבחין בדפוס מעניין: נבדקים שאכלו שוקולד לפחות פעם אחת בשבוע תפקדו טוב יותר מבחינה קוגניטיבית מאלו שאכלו אותו לעתים רחוקות.

הממצאים האלה הוצגו במאמר שתאר את מהלך המחקר הזה והתקדם במרוצת השנים גם בזכותה של ג'ורג'ינה קריצ'טון, חוקרת תזונה מאוניברסיטת דרום אוסטרליה. הגילוי בנושא השפעת השוקולד על הפעילות המוחית נחשב לפורץ דרך, שכן עד עכשיו היה ידוע כי לשוקולד יש תועלות גופניות שונות כמו שיפור תפקודי הלב אך מעולם לא בדקו אם הוא משפיע על המוח, בטח שלא בטווח זמן ארוך.

ד"ר אליאס סבורה שממצאי המחקר נכונים' שכן הוא בוצע במשך תקופה ארוכה, כלל משתפים רבים והבדיקות הקוגניטיביות שבוצעו עליהם היו מדוקדקות, ולכן יש מעט ספק שהממצאים הם שגויים.

בניתוח הראשוני של הממצאים צוות המחקר השווה בין התוצאות של מבחני הקוגניציה השונים לצריכת השוקולד של הנבדקים. החוקרים מצאו קשר ישיר בין הנתונים לממצאים של הבחינה הזו: נבדקים שאכלו שוקולד לפחות אחת לשבוע הצליחו במבחני הביצוע יותר מאלו שאכלו שוקולד לעתים רחוקות. כדי לחזק את הממצא הזה, החוקרים הכניסו לחישובים שלהם גם משתנים כמו גיל, השכלה וגורמי סיכון לבריאות הלב, והם ראו כי אין קשר בין התכונות האלה לבין היכולות הקוגניטיביות – צריכת השוקולד היא זו שהשפיעה על הביצועים של הנחקרים ולא גורמים אחרים.

במונחים מדעיים, ה"ביצועים" כוונתם לזיכרון מרחבי וויזואלי - יכולת הסקת מסקנות וזיכרון לטווח קצר שכולל שינון מספרים, רשימות או היכולת לעשות שני דברים במקביל - שהיו טובים יותר בקרב נבדקים שצרכו שוקולד באופן קבוע. 

התוצאות הראשוניות הללו היו משמחות אך הן העלו שאלה חשובה – האם שוקולד משפיע על יכולות קוגניטיביות או שמא אנשים בעלי יכולות מוחיות גבוהות נמשכים יותר לשוקולד מאנשים אחרים? על מנת לענות על השאלה הזו החוקרים התמקדו ב-300 נבדקים שהשתתפו בסבב הראשון של המחקר שבחן את השפעת המצב הפיזיולוגי על תפקודי המוח ושנבדקו גם בסבב השישי. 

אם אכן יכולות חשיבה גבוהות הן אלו שגורמות לצריכת שוקולד ולא להיפך, היינו מצפים שיהיה הבדל בין הביצועים של הנבדקים בשלב הראשון - שבו הנבדקים לא נשאלו על התזונה שלהם, לבין השלב השישי - שבו הוכנס השאלון על התזונה, אך זה לא קרה. "המחקר שלנו מצביע באופן מובהק על כך שיכולת קוגניטיבית לא משפיעה על צריכת השוקולד אלא להיפך" אומרת ד"ר אליאס.

כיצד שוקולד קשור לשיפור ביצועים קוגניטיביים? החוקרים אליאס וקריצ'טון לא יודעים לענות על השאלה הזו עדיין שכן הציפייה היא שהתוצאות יהיו הפוכות: תכולת הסוכר בשוקולד אמורה לגרום להאטה ביכולות הקוגניטיביות ולא לשיפור שלהן. למרות זאת, החוקרים העלו 2 תיאוריות שיכולות להסביר את ההשפעות החיוביות של שוקולד על ביצועים קוגניטיביים:

1. נוכחות פלבנולים - שוקולד מכיל את הרכיב הזה שנמצא באופן טבעי בקקאו. במחקר שנערך על ידי פסיכולוגים נמצא שהרכיב הזה מעכב תהליכים של התדרדרות קוגניטיבית המתרחשת עם הגיל, ותוצאות מחקר שני, שהתפרסם בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית, הדגימו כיצד פלבנולים משפרים יכולות פסיכולוגיות של אנשים. כיום, החוקרים סוברים שהרכיב התזונתי הזה משפר את זרימת הדם למוח ובכך מסייע לשיפור היכולות הקוגניטיביות.

2. נוכחות מתיל קסנטינים - שוקולד, כמו קפה ותה, מכיל רכיב הקרוי מתיל קסנטין אשר מצוי בצמחים שונים כמו פולי קקאו. במחקר משנת 2005 נמצא שרכיב זה משפר תפקודים גופניים שונים כמו רמות ריכוז, מה שתומך בתוצאות המחקר של ד"ר אליאס ששוקולד משפר ביצועים קוגניטיביים.

אולי יעניין אותך גם:

המחקר הזה על המוח ייתן לכם סיבה נוספת לצמצם את צריכת המלח

לא רק חלומות: יש עוד משהו חשוב שהמוח עושה רק בזמן השינה...

האם שימוש בגת יכול להוות סיכון?

מכניסים את העגבניות שלכם למקרר? גלו 12 טעויות אחסון נפוצות