מיד תועבר לדף המבוקש
|
כיצד תגיב רכבת ישראל לפסיקה הבאה?
תאונות רכבת, עיצומי עובדים ושביתות, תקלות טכניות שמציתות את הנסיעה, שיבושים עקב עבודות תשתית, טמפרטורה מקפיאה בקרונות, נוסעים שצועקים בסלולארי, ילדים שמתרוצצים במדרגות, עומס של חיילים בימי ראשון וחמישי... להכל אנחנו יכולים להתרגל! והתרגלנו! אבל איחורים כרוניים? די, זה כבר מוגזם! רכבת ישראל שמגדירה את עצמה כ"קטר של המשק" גוררת אחריה שרשרת קרונות של תירוצים מעליבים...
זה חייב להיפסק!
בשבוע שעבר, דחה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט גדעון גינת, בקשת תביעה ייצוגית נגד רכבת ישראל על מגמת האיחורים שלה. לטענת השופט גינת, אין עילה לתביעה שכן איחורים הם חלק מהמנטאליות הישראלית ואסור לנוסעי רכבת ישראל לראות בלוח הזמנים המופץ על ידה, חוזה מחייב. השופט גינת, אתה רציני?
כנראה שכן! הוא ביסס את הטענות שלו בדוגמאות נוספות ומביכות למדיי:
"כאשר אדם קובע תור לרופא הוא אולי מקווה שהרופא יקבל אותו במועד. אולי במדינה אחרת הרופא באמת יקבל אותו במועד. אבל בפועל כל אדם יודע כי גם אם קבע מועד לבדיקה בשעה עשר, הוא צריך לקחת בחשבון כי הרופא יקבל אותו בשעה אחרת".
מנטאליות ישראלית של איחורים - נו באמת, זה תירוץ?
דווקא רכבת ישראל, שמתהדרת ביכולות הטכנולוגיות שלה, בנוחות ובפרקטיות שהיא מאפשרת, דווקא היא צריכה להתעלות מעל "מנטאליות האיחורים" ולשקף מציאות מדויקת הרבה יותר. הלא כך?
מנתונים שמפרסמת רכבת ישראל באתר הבית שלה, נראה כי מדדי הדיוק אינם עושים עימה חסד ומעניקים עילה ברורה לתביעה.
* לצורך העניין, מדד הדיוק נקבע לפי מספר רכבות הנוסעים שהגיעו אל תחנת היעד, בהתאם ללוח הזמנים המתוכנן (לא כולל תחנות ביניים או רכבות שבוטלו).
על פי מדד הדיוק, ניתן לראות כי בשנת 2007, השנה בה הוגשה התביעה, עמדו מדדי הדיוק על כ-82.63% (המדד הנמוך ביותר בעשר השנים האחרונות) ולמרות שניתן לזהות מגמת שיפור בין השנים 2008-2010, הרי שמתחילת שנת 2011, שוב צנחו הנתונים אל מגמה שלילית.
בחודש מרץ בלבד עמדו המדדים על 84.45% של דיוק ובחודש אפריל האחרון הם כבר צנחו ל-82.50%.
לצפייה במדדי הדיוק באתר 'רכבת ישראל' לחץ כאן
אז מה נגיד לבוס, למפקד בצבא או לאנשים שקבענו איתם פגישה, ששוב איחרנו בגלל המנטאליות?
"אנחנו מבינים שעכשיו קצת לא נוח אבל בעתיד זה ישתלם"
נדמה שהשופט גינת אימץ את הסלוגן של רכבת ישראל ובסוף הדחייה, הוא ציין כיצד לדעתו ניתן לשפר את סיכוייהן של תביעות עתידיות, למשל: להוסיף חוות דעת של מומחה שיכול להאריך את זמני הנסיעה הריאליים בכל קו של הרכבת, בכל יום של השבוע ובכל שעה ולבחון האם הם עומדים בקנה אחד עם לוח הזמנים שמציגה הרכבת?
כמובן שלא, אדוני השופט! גם בלי מומחה אנחנו יכולים להבטיח לך שהפערים הם עצומים. צא מנקודת הנחה כבוד השופט, שרוב הנוסעים ניסו אלטרנטיבות שונות בטרם העזו להשמיע טרוניה; ניסו להתכוונן על רכבת אחת מוקדמת יותר, בדקו קווי אוטובוס שמשתלבים בנסיעה או חיפשו מקום עבודה קרוב יותר - אבל מה לעשות, גם האלטרנטיבות סובלות ממנטאליות ישראלית - מנטאליות של פראיירים!
זוכרים את הפרסומת הזאת? נוסעים ברכבת צ'יק צ'יק צ'אק?
רכבת ישראל הציגה אז ומציגה גם היום, חזון יומרני שלא עומד בקנה אחד עם הציפיות של הנוסעים - כמעט ואין ספק שרוב הנוסעים היו מעדיפים לקבל לוח זמנים לפיו תדירות הרכבות אינה בהכרח גבוהה, אך מידת הדיוק של הרכבת מובטחת.
אז כיצד תגיב רכבת ישראל לפסיקה?
האם היא תתבשם בנחת ותשמח על כך שהמערכת המשפטית לצידה? או שאולי היא תפנים סופסוף שקהל הלקוחות שלה אינו מרוצה ואינו מוכן לגלות עוד סלחנות, זמנו יקר והוא מצפה שיתייחסו אליו ברצינות ובכבוד.
מה שבטוח, סלוגן כמו "רק רכבת" ששאב את כוחו מפרמטרים של דיוק ונוחות, אינו עוד מובן מאליו. הגיע הזמן שרכבת ישראל תצדיק את עצמה, אם היא רוצה להישאר הבחירה המועדפת, ותתחיל להתנייד צ'יק צ'אק בתוך המנטאליות הישראלית.
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: