55 שנים להתרסקות מטוס חיל האוויר ליד בית הספר "שפיר".הטייס אברהם דן שטהל ז"ל- דמותו של טייס בשנות ה-50, וקצת בלשות היסטורית.

ישראל זיסק בשם צוות העבודה הכולל את יוסי שטאל, יובל נבו ומושקו רום.

* בסוף הכתבה, קיימת הזמנה  לטקס אזכרה שיערך לזכרו ביום ראשון ד' אייר (8.5), במרכז שפירא בשעה 12:00. (למעבר להזמנה לחצו כאן)

"אווירון של חיל האוויר נפל בזמן אימונים בחלק הצפוני ליד המוסך [של חוות דגנים] לתוך הוואדי העובר בינינו למושב שפיר. טייסו נהרג".
מתוך יומן הזיכרונות של יעקב נחליאלי עמ′ 90.

ביום הזיכרון לחללי צה"ל (ד′ אדר תשע"א) ימלאו 55 שנים להתרסקות מטוס חיל האוויר ליד בית ספר "שפיר", ולנפילתו של הטייס אברהם דן שטהל ז"ל.
לפני כשנתיים התעניינתי בנושא חוות "דגנים", שהייתה חווה חקלאית בשנות החמישים. אחת מחוות חקלאיות רבות של שנות החמישים. הישובים מרכז שפירא, בית ספר שפיר ואחוזת אתרוג הוקמו על אדמת חוות "דגנים", ושמה הונצח בנחל "דגנים" המנקז את בקעת שפיר, ובאגודות שונות ביישובים ובאזור בו הייתה קיימת.
כדי ללמוד יותר על החווה, נסעתי לבית האבות "גני עומר" שבישוב עומר ליד באר שבע, שם פגשתי את יעקב נחליאלי בן 85, אשר היה מזכיר וגזבר חוות "דגנים".  יעקב מסר לי העתק מיומן זיכרונות אשר כתב על החווה. יומן מרתק זה, היה פתח לחקירות נוספות.

ביומנו, יעקב נחליאלי מזכיר בשתי שורות בלבד את סיפור התרסקות מטוס חיל האוויר ליד בית ספר "שפיר" ואת נפילתו של הטייס. דרך שתי שורות אלו, נודע לי לראשונה סיפור התרסקות המטוס.
במסגרת תחקיר אחר שעשיתי על מושב כרמון, שוחחתי טלפונית לפני חצי שנה, עם משה בקלו כיום תושב אשקלון, אשר היה מילדי מושב כרמון לשעבר. כרמון הוא יישוב שנבנה בשנת 1952, ליד קיבוץ נגבה, כחלק ממאמץ התיישבותי "מן העיר אל הכפר" במסגרתו הוקמו 44 יישובים, מהם באזורנו, מנוחה, שלווה, נחלה, ניר בנים ותימורים. משה, יליד שנת 1948 למד בילדותו בבית הספר שפיר, יחד עם יהודה רבין יעקב אלטמן רחמים קמארי ועוד רבים הגרים עדיין באזור. תוך כדי שיחה בנושאים אחרים הזכיר משה כלאחר יד את סיפור המטוס: "מיד עם ההתרסקות יצאנו ילדי הכיתה (כיתה ב′) יחד עם המורה המחנכת לחצר בית הספר, לראות את מקום האירוע".

בעקבות שיחה זו, החלטתי לחקור לעומק את סיפור המטוס, ולנסות לגלות את שמו של הטייס שנהרג.
התקשרתי למושקו רום ממושב שפיר, האחראי על נושא שטחים פתוחים ופיתוח תיירות במועצה אזורית שפיר, שגם הוא כמוני, אוהב להביא לבירורן המלא, תעלומות היסטוריות הקשורות במדינת ישראל. סיפרתי לו את הידוע לי ועל רצוני לגלות יותר פרטים אודות המקרה ואודות הטייס. מושקו נזכר שנושא זה הועלה בפניו מספר פעמים בעבר על ידי עוד אחד מחובבי ויודעי ההיסטוריה האזורית, יובל נבו מקיבוץ עין צורים, והפנה אותי אליו, כדי  שיוכל לסייע לי בנושא מתוך הידוע לו. ברצוני להדגיש, שאירוע התרסקות המטוס ונפילתו של הטייס נחרט בזיכרונות של "זקני האזור". הם זכרו את האירוע, זכרו שנפילת המטוס הייתה בנחל לכיש, בין ישיבת אור עציון לבית הספר, היכן שהיום מצוי גשר להולכי רגל, אך לא ידעו לספר לי את שמו של הטייס, ופרטים נוספים.

מושקו, יובל ואני החלטנו שמפצחים את החידה בת 55 השנים, ומגיעים לשם הטייס ופרטי הארוע. מושקו הפיץ ברשימת המייל של עשרות חובבי ההיסטוריה האזורית, שאלה: "מי יודע יותר פרטים על מטוס שנפל ליד בית הספר?" אני המשכתי לתחקר את "זקני האזור".

התשובה הראשונה שחזרה אלינו, היא שנפילת המטוס הייתה ב- 1956, ככל הנראה באביב אחרי פסח. בעזרת האינטרנט וגוגל ה"כל יכולים" מצאו מושקו ויובל שבשנת 1956 נפלו 15 מטוסים, מתוכם 11 בתאונות.
המידע הבא הגיע במקביל מעמי גלעדי מבאר טוביה, ומשמואל שפירא מותיקי משואות יצחק, שהיה באותה תקופה מורה בבית הספר שפיר. שמואל, ממרומי גילו זכר במדויק את סוג המטוס "מוסקיטו". גם עמי אמר: "זה היה מוסקיטו, והעברנו חלקים ממנו לבאר טוביה".
בדיקה חוזרת של יובל ומושקו באינטרנט העלתה ששני מטוסי מוסקיטו נפלו בשנת 1956, באחד מהם נהרג טייס בודד ששמו אברהם דן שטהל. על פי הכתוב התאונה היתה ליד רביבים. התאונה השנייה היתה ליד רמלה ובה נהרגו שני טייסים.

לא התייאשנו. חיפוש נוסף של יובל ומושקו לפי שמות ותאריכים הוביל אותנו לאחר שני ימי חיפושים [צריך לזכור שכולנו עסוקים ועובדים, זה רק תחביב] לפיסקה הבאה, באתר "מרקיע שחקים – היסטוריה תעופתית בישראל" www.sky-high.co.il.

תיאור האירוע מפי אבינועם מיסניקוב:
ב-15 באפריל 1956 יצא מטוס מוסקיטו 2130 של טייסת "העמק" מרמת דוד לטיסת אימונים בתקיפת מטרות קרקע וניווט בגובה נמוך.

במהלך אחד התימרונים, באיזור שבין מושב שפיר לקיבוץ עין-צורים, נכנס הטייס, סגן דן שטהל ז"ל, לפנייה חדה, ומטוסו נכנס לסיחרור. הוא ניסה לייצב את המטוס והצליח לעשות זאת בגובה 400 רגל, כאשר נכנס המטוס לסיחרור נוסף. המטוס התרסק, והטייס נהרג.

כלומר, האירוע היה כחצי שנה לפני "מבצע קדש" מלחמת סיני אוקטובר 1956.

זהו! יש שם יש טייס! אך מיהו אברהם דן שטהל, מי היא משפחתו ומה אפשר לברר עליו.

באתר "יזכור" של משרד הבטחון הופיעו שורות קצרות:

אברהם דן שטהל, בן מנחם-משה ופינקל. נולד ביום י"ג בתשרי תרצ"ד (3.10.1933) בהולנד. עלה לארץ בשנת 1948. גויס לצה"ל באוקטובר 1950 והגיע לדרגת סגן. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ד′ באייר תשט"ז (15.4.1956) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.

פניתי ליחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ולקצינת הנפגעים של חיל האוויר, והם אישרו שמדובר בטייס אברהם דן שטהל. ביקשתי מקצינת הנפגעים של חיל האוויר ליצור קשר עם המשפחה. הקצינה סיפרה שאחיו של הטייס מתגורר בארה"ב. חיל האוויר נמצא בקשר עם בן דודו יוסי שטאל תושב מרכז שפירא. יוסי מתגורר לא רחוק מן המקום בו מצא בן דודו אברהם דן שטהל את מותו. הוא הגיע לאזור כמה שנים מאוחר יותר, וידע רק במעורפל את סיפור נפילת המטוס בנחל לכיש, ליד בית הספר שפיר.
הודעתי ליחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון ולקצינת הנפגעים של חיל האוויר, שאני פועל להנצחתו של הטייס אברהם דן שטהל. נפגשנו כל ה"מחפשים" עם יוסי שטאל, שידע להוסיף לנו את הפרטים הבאים: לאברהם היה אח אחד בשם שאול שיבדל"א. אברהם היה שמו המקורי, והוא הוסיף לעצמו את השם דן, כי היה מעוניין בשם ישראלי קצר. היו שקראו לו גם דני. עם התקדמות התחקיר התברר סופית ששמו בפי חבריו ללימודים ולטייסת היה דני, וכך נקרא לו בהמשך מאמר זה.

אביו של דני, מנחם משה, התעסק כל חייו ביהלומים. בתקופת מלחמת העולם השנייה (תקופת השואה), המשפחה התגלגלה ממקום למקום, הילד דני – אז אברהם - הסתתר במנזר כדי להינצל מהנאצים [מידע לא ודאי]. בשנת 1948 לאחר הקמת המדינה, עלתה המשפחה, מטעמים ציוניים, לארץ ישראל והתיישבה בנתניה. האב המשיך לעסוק ביהלומים ובנוסף ייבא טרקטורים לארץ. דני עבר לקבוץ משמר העמק עם הגיעו ארצה ושם למד עברית, באוקטובר 1950 דני התגייס לצה"ל, תחילה שירת בשריון, אך רצה להיות טייס. אימו ז"ל שאהבה אותו מאוד ודאגה לשלומו, לא רצתה שבנה יהיה טייס, אך אף על פי כן דני עבר את מבדקי הטייס והתקבל לקורס טייס בחיל האוויר.
על פי ספר הטיסות שלו של השנים הראשונות (התקבל מאוחר יותר מהאח שאול מארה"ב) אנו יודעים שהוא סיים קורס טייס מס′ 9 טס על המטוסים הבאים: סטירמן, הרוורד, קונסול ולאחר מכן בטייסת 103 על דקוטה, מאוחר יותר הוצב לטייסת 109 ( טייסת "העמק" ), ובה הגיע לדרגת סגן.

טייסת העמק הייתה טייסת מטוסי מוסקיטו ומפקדה היה תת אלוף יחזקאל סומך ז"ל. דני השתחרר מהצבא והחל לעבוד ביהלומים בבלגיה. אך לא מצא את סיפוקו ביהלומים, גם געגועיו לארץ ולחבריו לצבא התגברו, הוא החליט לחזור ארצה ולהתגייס בשנית לחיל האוויר לטייסת שלו.

בחלק מן הגרסאות ששמענו, דני חזר לארץ והתגייס מחדש לחיל האויר, בלי ידיעת הוריו, מה שזוכרים כולם הוא : דני אהב את חיי הצבא.
דני היה אמור להשתתף במטס חיל האוויר ביום העצמאות השמיני למדינת ישראל, ביום ד′ באייר יום הזיכרון לחללי צה"ל תשט"ז 15.4.1956, בעת האימון לקראת המטס, מטוס המוסקיטו של דן נכנס לסחרור והוא איבד את השליטה עליו. המטוס התרסק בנחל לכיש, ליד בית ספר שפיר ואברהם דן -דני, נהרג.

קלמן שטרומר, ממייסדי משואות יצחק, אשר עבד בגדולי שדה, ראה מרחוק את התרסקות המטוס. קלמן מיהר למקום האירוע, אך לצערו מצא שהטייס נהרג. מטס חיל האוויר שהיה אמור להשתתף בחגיגות יום העצמאות בוטל.
דוד כהן חבר ילדות של דני מנתניה, הנוהג מדי שנה לעלות לקברו של דני, סיפר שהאירוע הטראגי הרס את המשפחה, מצב בריאותם של ההורים התדרדר עד לפטירתם, אחיו הצעיר יותר שאול בלחץ הוריו עבר ללמוד בארצות הברית, וחי שם עד היום.
דני מונצח בשמותיהם של בניהם של משפחתו וידידיו: בנו הבכור של שאול אחיו של דן, קרוי על שמו, יוסי שטאל בן דודו אשר מתגורר במרכז שפירא, קרא לבנו בכורו: אבידן (קיצור של אברהם דן). אמנון בלוך חברו של דני לטייסת קרא לבנו דן.

אברהם דן נפל ביום הזיכרון לחללי צה"ל, ולמחרת יום העצמאות נערכה הלווייתו.
הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בעירו נתניה.
בן 23 היה בנופלו. דני לא הספיק להקים משפחה.
השאיר אחריו הורים ואח.

הנצחת הטייס סגן אברהם דן שטהל ז"ל
יובל נבו מקיבוץ עין צורים הגה את הרעיון להנצחת זכרו של הטייס סגן אברהם דן שטהל ז"ל באזור נפילת המטוס.
מושקו רום מהמועצה האזורית "שפיר", יוסי שטהל בן דודו ממרכז שפירא ואנוכי, פועלים להקים אנדרטה במקום נפילת המטוס במרכז שפירא, על נחל לכיש, לא רחוק מבית הספר.
יובל הציע להקים יד זיכרון ושלט לצד הגשר להולכי רגל, הקרוב מאד למקום נפילת המטוס.
מושקו רום פנה לידידו הפסל גרשון היימן מבאר טוביה, גרשון הגיש את התוכנית הבאה.

ההחלטה הייתה ליצור הנצחה פשוטה אבל עם נוכחות רבה. ההנצחה מורכבת מ"אבן בר" המונחת על משטח בטון המוצנע באדמה, על האבן בחלקה העליון מטוס מוסקיטו מיציקת אלומיניום. בחזית האבן לכיוון המדרכה שלט הנצחה ובו שם הטייס והסיפור בקצרה.
בצד ימין שני עצי חרוב ובצד שמאל עץ חרוב אחד. מסביב לאבן משטח אבן משתלבת כדוגמת המדרכה הסמוכה, המשטח מתחבר למדרכה.
באבן המוצעת יש חור טבעי גדול המאפשר שתילה.

בתוכנית לחנוך את האנדרטה לזכרו של אברהם דן שטהל ז"ל בטקס מכובד בהשתתפות המשפחה, חבריו של דן, ראש המועצה "שפיר" מר אשר אברג′יל ותלמידי בית הספר "שפיר".
ישנו אישור עקרוני להקמת האנדרטה, ואנו פועלים לגיוס כספים.
אני מקווה שנצליח להוציא את התוכנית של הקמת האנדרטה לפועל.

במסגרת המאמצים להנציח את זכרו של דני, אספנו כאן כמה פרטים על חייו האישיים, הרגליו ואהבותיו: לדני, היה חבר ילדות בשם דוד כהן, בת דודתו של דני הכירה ביניהם, דני היה מבלה שעות רבות בביתו של דוד, אהב לאכול אצלם שמנת עם תותים, והייתה לו חברה בשם שושנה. תחביבו של דני היה מוסיקה קלאסית. חברו לטייסת אמנון בלוך סיפר לי, שהוא היה נוהג לשרוק את היצירות הקלאסיות, וידע לשרוק יצירות רבות בעל פה. אמנון סיפר לי על דני: "סיימנו יחד קורס טייס, היינו קבוצה קטנה. היתה לדני עברית מצוינת, הוא אהב לחיות. כל דבר בשבילו היה אירוע חגיגי. דני היה איש שמח, הגון, ישר, טוב ונעים סבר". בעקבות עלייתי לשידור בתוכניתו של ירון אנוש "חיפוש קרובים" פנה אלי שי ברקת. שי היה עם דני בקורס טייס והיה חבר טוב שלו. "דני היה ציוני אמיתי ואיש בלתי רגיל" אומר שי ברקת, הוא אף מצטט שיר הומוריסטי שנהגו לשיר באנגלית על מטוס המוסקיטו: "המוסקיטו מטוס מדיקט, אף פעם לא הגיע למטרה וכשהגיע הוא נפגע".

על מטוס המוסיקטו:
 

דה הבילנד מוסקיטו (אנגלית: de Havilland Mosquito) היה מטוס קרב בריטי, שהצטיין במספר תפקידים במהלך מלחמת העולם השנייה. המוסקיטו היה מטוס דו-מנועי, למטוס היה תכנון לא מקובל - הוא התבסס על עץ לבוד, שהורכב מעץ תרזה ובלזה, בתקופה בה שימוש בעץ נחשב מיושן. המוסקיטו היה מטוס מצוין רב-תכליתי להפליא. כך למשל, גרסת המפציץ שלו יכלה לשאת פצצות במשקל של עד 4000 ליברות, במהירות כזו שקשה היה ליירט אותו, ואילו גרסת הקרב ניחנה בכושר תמרון שאיפשר לה להילחם בקרבות אויר, כמטוס קרב חד מנועי. תפקידיו השונים של המוסקיטו כללו מפציץ טקטי, סייר, מטוס קרב ליום או ללילה, מפציץ-קרב, מטוס חדירה, מטוס תקיפה ימית ומטוס סיור וצילום. המטוס היה בשירות מבצעי בין השנים 1941 עד 1956. חיל האוויר הישראלי עשה בו שימוש, משנת 1952 ועד שנת 1956 בטייסת העמק מספר 109. לאחר שהשתתף במלחמת סיני 1956, הוחלט בחיל האוויר להוציא את המוסקיטו משירות, עקב ריבוי תקלות ותאונות.

מפקד חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, הרמן גרינג‏‏ אמר בשבח המטוס: "ב-1940 יכולתי לטוס לפחות עד גלזגו ברוב מטוסי, אך לא עוד! דמי רותח כשאני רואה את המוסקיטו. אני הופך ירוק וצהוב מקנאה. הבריטים, היכולים להרשות לעצמם אלומיניום יותר מאיתנו, בונים מטוס יפהפה מעץ, הקיים בכל מפעל פסנתרים מקומי, ונותנים לו מהירות, שזה עתה הגבירו שוב. מה אתה אומר על זה?"
שימור:
מטוס המוסקיטו לא חונה במוזיאון חיל האוויר בחצרים. צה"ל לא השכיל לשמר ולו מטוס אחד.
שוחחתי עם יעקב טרנר מנהל המוזיאון, והוא סיפר לי שלא נשאר שריד ממטוס המוסקיטו, מפני ששרפו אותם. יש מספר קטן של מטוסי מוסקיטו ברחבי העולם במוזיאונים שונים.
במוזיאון חיל האויר בחצרים יש 2 מנועים של המטוס.    

מורשת קרב של טייסת 109 (טייסת העמק).
טייסת 109 המכונה טייסת "העמק", היא טייסת התקיפה הוותיקה בחיל האוויר. הטייסת הטיסה לאורך שנותיה חמישה סוגים שונים של מטוסי קרב: מוסקיטו, הארוורד, מיסטר, סקייהוק וכפיר, ומפעילה היום מטוסי F-16D.

הטייסת הוקמה בשנת 1951 בבסיס תל נוף, מפקדה הראשון של הטייסת היה הטייס דני שפירא.
אחר כך עברה לבסיס חצור משם פעלה עד מבצע סיני, עם מטוסי מוסקיטו, לאחר מכן לבסיס חיל האוויר ברמת דוד שם היא פועלת עד היום. במלחמת "ששת הימים" 1967 – השתתפו מטוסי המיסטר של הטייסת במבצע "מוקד", תקיפת שדות התעופה במצרים במהלך פתיחת המלחמה. במלחמת ההתשה – פעלה הטייסת בגזרות ירדן, מצרים, סוריה ולבנון. במלחמת לבנון הראשונה 1982 – השתתפה הטייסת במצור על בירות.
עם הוצאת מטוסי "הכפיר" משירות טיסות בחיל האוויר, פורקה הטייסת.
בשנת 1991, הקומה טייסת 109 מחדש כשהיא מצוידת במטוסי F-16D "ברק". במלחמת לבנון השנייה 2006 – השתתפה הטייסת בהשמדת משגרי טילים ארוכי טווח של החיזבאללה בלבנון.
במהלך מבצע "עופרת יצוקה " 2008 – השתתפה הטיסת בתקיפת מטרות של החמאס בעזה.
בין מפקדי הטייסת: דוד עברי ואליעזר שקדי לימים מפקדי חיל האוויר.
סמל הטייסת עיט נושא פצצה.

חברו של דני דוד כהן שלח היום 3.4.2011 תמונות נוספות של דני ואני שמח להוסיפן:

ביום ראשון, ד' אייר (8.5) יתקיים טקס אזכרה לזכרו. מוזמנים לבוא ולהתייחד עם זכרו של סגן אברהם דן שטהל.

מקור: באדיבות מושקו רום ממושב שפיר.