מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
הטירות היו נפוצות בייחוד בתקופה הפאודלית באירופה וביפן. אחרי מסע הצלב הראשון החלו לצוץ באירופה טירות אבן כפטריות אחרי הגשם. בטירה חי האציל המקומי וממנה הוא אוכף את שלטונו על הכפרים הסמוכים. |
 |
|
הטירות המבוצרות, והמחסור בצבאות מאורגנים שיכולים לחדור את הביצורים, גרם לחולשה יחסית של המלוכה כנגד האצילים, והכריח את המלכים לבנות את צבאם באמצעות חלוקת אדמות לאצילים תמורת שבועת אמונים. רק עם המצאת התותח ואבק השריפה חלה ירידה במעמדן של הטירות.
|
 |
|
הטירה הייתה מוקמת בדרך כלל על הר גבוה, כדי שהגישה אליה תהיה קשה לאויב. אך יש מקרים שהטירה ממוקמת בהצטלבות דרכי מסחר או ליד גשרים לצורך גביית מיסים מעוברי אורח.
|
 |
|
מסביב לטירה הייתה חומה חיצונית רחבה להגנה על בתי המשרתים. על החומה עצמה היה מקום להצבת זקיפים וקשתים, הבליטות המרובעות לאורך החומה מטרתן לאפשר לקשתים הגנה בזמן שהם טוענים את נשקם.
|
 |
|
מעל פני החומה בולטים צריחים ומגדלים ובהם חרכי ירי לקשתים. מחסום נוסף מפני חדירת אויב הוא גשר נייד מטלטל. מסביב לחומות הפנימיות הייתה בדרך כלל תעלת מגן (חפיר) ומחסומי הגנה. לאורך החומה ניצבו זקיפים המשקיפים על השטח. היו טירות שכללו שני מעגלים של חומות, כאשר החומה הפנימית הייתה גבוהה יותר מן החיצונית.
|
 |
|
סביב השער בחומה הוקמה מערכת ביצורים מתוגברת. מערכת זו כללה את מגדל השער, שמכיל את השער עצמו, מגדלים הצופים על השער, מערכת שערים כפולים, סבכת סורגי מתכת שאפשר להרימה ולהורידה אנכית, חרכי ירי השולטים על השער וסביבתו ולעתים אף גשר מתרומם שניתן להרימו במקרי חירום.
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: