ראשי > אומנות ובמה > תרבות ואומנות

חמישה דברים שלא ידעתם על בית הקלפים

בשיתוף סטינג TV

עורך: עופר בר אל

גודל גופן:

א א

בית הקלפים היא סדרת מופת מורכבת ומרתקת האהובה על ידי רבים, גם בישראל. אם גם אתם מהצופים המושבעים של הסדרה, הנה חמישה דברים שכנראה לא ידעתם על הדרמה הסוחפת הזאת.

הסדרה מבוססת על חוויות מתקופותיה של מרגרט תאצ'ר

סדרות רבות מבוססות על אירועים אמיתיים ואולי מדובר באחד מן הסודות הגדולים של הסדרות המצליחות באמת. אולם, סדרות מופת הן בדרך כלל אלו שמוכיחות לנו עובדות על החיים כל פעם מחדש, ובמקרה של בית הקלפים - שאין חדש תחת השמש. בהקשר שלנו, רבים חשבו שמדובר על סדרה המבוססת על הפוליטיקה העכשווית, אך הסדרה מבוססת על ספרו של מייקל דובס שהיה בין היתר דובר ראש המטה של מרגרט תאצ'ר בשנים 1986-1987, מה שהקנה לו מבט ייחודי על התככים הפנימיים בפוליטיקה.

שינתה את חוקי המשחק בטלוויזיה

כיום, ובייחוד מאז תקופת הקורונה, צפייה ביתית בסדרות דרך האינטרנט נראית לנו כמובנת מאליה, אולם חשוב לזכור שלפני כמה שנים היינו עדיין מחכים שהפרק ישודר בזמן מסוים ובערוץ מסוים. בית הקלפים היא אחת הסדרות המשפיעות ביותר על עולם הטלוויזיה משום שהיא סדרה ששחררה לרשת עונה אחת, בבת אחת, מה שלא היה מקובל בזמנו. קווין ספייסי מיהר להתייחס לכך, וציין כי שחרור כזה של סדרות הוא העתיד. מתברר שהוא צדק ובגדול, וכל מי שהיה בבידוד בחודשים האחרונים ויכל להתענג על עונות שלמות ברצף של סדרות אהובות, מודה להם על כך.

קווין ספייסי התלווה אל קווין מקארת'י

שחקנים רבים נוהגים לנסות להתאים עצמם לתפקידים השונים שלהם על ידי למידה בלתי אמצעית על אופי הדמויות, או עשיית פעולות שונות שידמו בזמן אמת את האופי והמאפיינים של הדמות. במקרה של קווין ספייסי, הוא בחר להתלוות לקווין מקארת'י, פוליטיקאי בארה"ב, על מנת ללמוד יותר על הפוליטיקאים, האווירה וסדר היום המאפיין את עבדותם. ספייסי ציין כי הוא "לא מקנא" במקארת'י, אבל שבהחלט מדובר בהתנסות מעניינת. אין ספק שאנו מעריכים את המחויבות לתפקיד.

הקהל המפתיע של בית הקלפים

ביחס לסדרה שמאוד מאפיינת את התרבות הפוליטית המערבית, קשה להבין מדוע קהל מעריצים גדול של הסדרה נמצא דווקא בסין, אך למרות זאת – זו האמת. בסין קיימת רשת מקבילה לנטפליקס, אשר משדרת את הסדרה, ועל פי הדיווח משם - בית הקלפים מדורגת במקום הראשון בהשוואה לתוכניות אחרות. קשה לומר אם מדובר באהבה אמיתית לסדרה, או שלמעשה מדובר בחיבה לאופן הלא מחמיא שבו מוצג בית הנבחרים האמריקאי - בכל מקרה, מפתיע.